ברל כצנלסון
Thank you for rating this article.בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן, נולד בתאריך כ"ט בטבת תרמ"ז (25.1.1887) ונפטר בגיל 57 בתאריך כ"ד באב תש"ד (12.8.1944) בירושלים.
מאבות תנועת העבודה, הוגה דעות, עיתונאי ואיש מעשה - עמד מאחורי הקמת סולל בונה, קופת חולים כללית, המשביר, עיתון דבר, בנק הפועלים ועוד ובכך הניח את היסודות למשק החברתי והכלכלי של מדינת ישראל לדורות. מרכזיותו בחיי הארץ והישוב, באה לידי ביטוי בליווי ארונו על-ידי עשרות אלפים ברחובות תל-אביב וכ-7,000 נוכחים בקבורה בבית העלמין על שפת הכינרת ומתוך בסה"כ כ-500,000 בני הישוב היהודי באותה תקופה.
"הארי שבחבורה, מורה הדרך, מאיר לכל הדורות הבאים, המוח, המצפון והפה של התנועה, מדריך נאמן לנוער ליישוב ולעם ... איני מכיר בדורנו מישהו הדומה לו בתבונתו, בחזונו, בכנותו, בעוצמתו המוסרית והאינטלקטואלית, בעומק הבעתו ובברק סגנונו, בכתב או בעל פה, באומץ לבו, בחושיו, וכמובן במסירותו האין סופית" (דוד בן גוריון).
"היום 76 שנה למותו של ברל כצנלסון ז"ל, מורה הדרך של תנועת העבודה. איש חזון ורוח ולא פחות מכך איש של מעשה. הקים ויצר מפעלות אדירים. לצערי לא זוכה למעמד הראוי בהיסטוריה של מדינת ישראל ולמשקל הסגולי של תרומתו. הדבר הנכון לעשות הוא להנציח את פועלו וזכרו בחוק (בדומה לחוק ז'בוטינסקי)" (ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה 2020).
עיתון דבר הקדיש את עמודו הראשון לפטירת מייסדו ועורכו הראשון.
פועלו החברתי והפוליטי
כבר בשנת 1911, עמד על זכויות העובד וכאשר לקח חלק בשביתת חוות כינרת.
הכיר והתקרב לא.ד. גורדון ויוסף חיים ברנר והשתייך לקבוצת הפועלים הבלתי-מפלגתיים ולקח חלק בהקמת הסתדרויות הפועלים החקלאיים הראשונות בגליל וביהודה והיה בין מקימי "המשביר" וקופת חולים "כללית".
ביחד עם בן-גוריון ובן-צבי, הקים את אחדות-העבודה על בסיס פועלי-ציון והבלתי-מפלגתיים והיה זה שניסח את מצעה וערך את "קונטרס". היה בין מקימי וראשי "הסתדרות הכללית של העובדים העבריים" (1920), עיתון דבר (1925), בנק-הפועלים, הוצאת הספרים עם-עובד, חברת הבניה סולל-בונה, המשביר, קופת-חולים כללית ועוד.
בשנת 1929 היה ממקימי איחוד 'מפלגת פועלי ארץ ישראל' (מפא"י) על בסיס אחדות-העבודה והפועל-הצעיר, שברל היה אחראי על טיוטת מצעה ואחד מארבעת החותמים על מסמך הקמתה (ביחד עם בן-גוריון, ארלוזורוב ואהרונוביץ').
היה פעיל בקונגרס הציוני, בוועידה הציונית השנתית, וועידת ברית פועלי ציון, המועצה העולמית של החלוץ, הוועד הפועל של ההסתדרות, וועידת נשות הדסה, מועצת הקרן הקיימת, הוועד הפועל הציוני ועוד.בשנת 1936-7 לקח חלק בגיבוש הסכם איחוד בין ארגון ההגנה וארגון ב'.
התמקד במדיניות ובעבודה רעיונית ותרבותית וסרב לקבל תפקידים ביצועיים או פוליטיים פורמאליים - אך היה ציר מרכזי בקבלת ההחלטות ויישומן ולמשל כעורך ראשי של עיתון דבר. בניגוד לרבים מחבריו לתנועת העבודה, ברל כצנלסון פעל לשימור השפעת ערכי היהדות על עיצוב הארץ ותמך ברעיון שמירת השבת והחגים, כשרות במטבחי ההסתדרות, ברית מילה ועוד.
בשנת 1934 התבטא מעל דפי עיתון דבר לעניין תשע באב ועורר מחלוקת מאז ועד היום. נוטים לשכוח כי רשם "דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה ..." ('מקורות לא אכזב', דבר) ועוד קודם "על עצם העובדה, שבתוך תנועה כבירת-תכנים ועמוקת רגשות אפשר שהדרכת הנוער תהא נתונה בידי מי שאין להם חוש לאוצרות הרוח של האומה, לסמלים היסטוריים, לערכים תרבותיים – אין כפרה" ('חורבן ותלישות', דבר).
יומני כרמל, עשור לפטירתו 1954
מרכזיותו בבניין האומה והחיים בארץ-ישראל וסמכותו המוסרית, באו לידי ביטוי במהלך הלוויתו כאשר "ארונו הוצב באולם הכניסה לבניין הקרן הקיימת, עטוף בדגל כחול-לבן עם פס אדום, ולאחר מכן נשאו אותו בן-גוריון, אליעזר קפלן, דוד רמז ויצחק גרינבוים. מסע ההלוויה עבר ברחובות המלך ג'ורג' ובן-יהודה, ויצא לעבר תל אביב. השיירה עברה בדרך סלמה, ברחוב העלייה וברחוב אלנבי, שם עמדו רבבות אנשים. טור המכוניות עצר ליד בית הוועד הפועל ברחוב אלנבי והמשיך לנוע לעבר בית הכנסת הגדול, שם התפלל החזן "אל מלא רחמים" ונאמר "קדיש". ליד בית ארלוזורוב נעמדו ההמונים עמידת-דומייה ולאחר מכן המשיכה שיירת המכוניות, שאורכה היה כשני קילומטרים, דרך ואדי עארה, עמק יזרעאל ועמק בית-שאן. השיירה הגיעה בשעה 18:00 לקבוצת כנרת. כצנלסון נקבר בבית הקברות כנרת הקטן, בנוכחות כ-7,000 איש" (וויקיפדיה).
הגותו
הגות ברל כצנלסון עמדה על שתי רגלים מרכזיות, האחת "וולונטריזם (מודעות ובחירה) והשנייה קונסטרוקטביזם (עשייה ויצירה) ובניגוד לגישה הדטרמיניסטית המרקסיסטית" (ירח 2020).
על פרופ' יערה בר און, היה ברל היה ״איש הנאורות, מצד אחד ואיש הפוליטיקה של המאה ה-19 מצד שני .. ערך העבודה היצירתית חייב להיות מבוסס על תחושת חופש ... ערך השיויון כבסיס לשותפות .. ערך הצדק כנתינה למען הכלל״ והמשותף למקס וובר המדבר על 'הצורך בכריזמה מצד אחד ומהשני הבנה בבניית מוסדות'" (שם).
בהקשר בניית המוסדות בשאיפה ליצר חברת מופת, מסבירה ד״ר גילי גופר את יחס ברל כצנלסון למעמד האישה ובהמשך לשאיפתו לחברת מופת ולאו דווקא סוציאליזם. כך הקים את ״דבר הפועלת״, במסגרת מעמדו כעורך דבר הראשי - לכל אחת מגיע קול ומקום משלה.
אהרון ידלין מוסיף, "ממנו למדתי שתנועת העבודה בונה (קונסטרוקטיבית) ולא רק רעיון (אידאה), פשרה לניצול הזדמנות למדינה יהודית על חלק מארץ ישראל, סימון ב.גוריון כמנהיג, אין מונופול על המורשת היהודית ... ברל ראה במורשת היהודית בסיס רעיוני במובן - ואהבת לרעך כמוך וצדק צדק תרדוף ... וגם נלחם על אחדות בכל מובן ומקום ורבות בזכותו נוצרו המוסדות המאוחדים שהובילו למדינה״ (שם).
חייו
נולד בשנת 1887, בעיר בוברויסק אז רוסיה הצארית, היום בלארוס.
עלה ארצה בשנת 1908-9 בעלייה השנייה וכמעט מיד השתלב בפעילות ציבורית בקבוצות סוציאליסטיות וכפועל חקלאי במושבות יהודה, פתח-תקווה ובעין גנים ובגליל בחוות כנרת.
בשנת 1918 התנדב לגדוד הארצישראלי ושם פגש את דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי ואת ז'בוטינסקי.
חי בקשר זוגי של כ-15 שנה עם שרה שמוקלר ועד פטירתה בשנת 1919, ולאחר מכן חידש את קשריו עם לאה מירון אך מעולם לא נישאו. בשנת 1921 הוציא עבורה פנקס חבר ההסתדרות, ושם רשם אותה בשם "לאה מירון־כצנלסון" ואותם כנשואים וכך חיו עד מותו.
התגורר ברחוב יונה הנביא בתל אביב ואחר-כך עם לאה בדירה ברחוב אלנבי.
בשנת 1928 ובעקבות תאונת דרכים, נפצע ברגלו וסבל מצליעה עד יום מותו. נפטר בירושלים במוצאי שבת 12.8.1944 ועל פי היהדות והיות שפטירתו הוכרזה לערך בשעת 9.30 בערב, תאריך פטירתו העברי נרשם בתור כ"ד אב ולא כ"ג אב (שהוא תאריך השבת שבה נפטר).
נקבר בבית הקברות על שפת הכינרת, לצידן של לאה מירון-כצנלסון ושרה שמוקלר.
חוק הנצחת מורשת ברל כצנלסון
ביום ראשון כ"א בשבט התשפ"ב, 23.1.2022, הונח ביוזמת מזכ"ל העבודה ערן חרמוני ומטעם ח"כ גלעד קריב ועל-ידי השרה מרב מיכאלי, הצעת חוק ברל כצנלסון:
"מטרות: מטרותיו של חוק זה להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של ברל כצנלסון, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני.
יישום המטרות: מטרותיו של חוק זה ייושמו בדרך של קיום יום ברל כצנלסון ופעילויות חינוכיות-ערכיות במוסדות המדינה, בצה"ל ובבתי הספר, מתן מלגות לתלמידים ומתן תמיכות למוסדות ציבור, הפועלים להגשמת מטרות חוק זה, לרבות באמצעות קיום פעילות בבית העלמין "כנרת" ובבית "מעונו" בבית ברל, הכול לפי הוראות חוק זה".
לעיון בנוסח הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"א–2021 - לחצו.
כתבים ופרסומים
- כתבי ב. כצנלסון, א'-י"ב, תל אביב: מפלגת פועלי א"י, תש"ה-תש"י 1945–1950
- בחבלי אדם: על מורים וחברים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ה 1945
- במבחן: שיחות עם מדריכים, המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בא"י, תרצ"ה-1935
- דרכי לארץ, המשמרת הצעירה למפלגת פועלי א"י, תש"ה-1945
- מדיניות ציונית: חזון, אל המטרה, במאבק, ההסתדרות הכללית, הוועד הפועל, תש"ו 1946
- מהפכה ושורשים: מבחר דברים (כינס וערך: אבינועם ברשאי), י. גולן, 1996
- הסולם אל החזון (עורך: מרדכי קושניר), לשכה מרכזית של הקק"ל, תש"ו 1946
- עם חזיון ההגנה, הוועד הארצי למען החייל היהודי, תש"ח 1948
- ערכים גנוזים: שיחות על בעיות החינוך לסוציאליזם (סידר וערך: אפרים ברוידא), עיינות, תש"ד 1944
- הפועל בעמו: כתבים נבחרים (הביא לדפוס: יהודה ארז), הוצאת עיינות, תשכ"ד 1964 (הביא לדפוס: יהודה ארז)
- עד פנה היום (עורך: מוקי צור), עם עובד, תשס"ו 2006
- בין זיכרון לשיכחה באתר מדרשת - מהפכה ומסורת, מתוך: במבחן, תל אביב, 1935
- "ליסוד בנק הפועלים", קונטרס, כ"ב, ג' שבט ה'תר"ף, עמ' 3–6
- שנת חיים - במלאת שנה לעיתון דבר, דבר 1926
- חורבן ותלישות, דבר 1934
- מקורות לא אכזב, דבר 1934
* רשימה חלקית
מקורות וקריאה נוספת
- ירח עיון 2021 לזכרו, ביוזמת מפלגת העבודה.
- ירח עיון 2020 לזכרו, ביוזמת מפלגת העבודה.
- מאמרים באתר הבמה הרעיונית בתגית ברל-כצנלסון.
- קרן ברל כצנלסון, מיסודה של מפלגת העבודה www.berl.org.il
- ערך וויקיפדיה, he.wikipedia.org/wiki/ברל_כצנלסון
- ארכיון תנועת העבודה, tnuathaavoda.info/people/home/people/1108038213.html
- כתבי ברל כצנלסון, ארכיון בן-יהודה benyehuda.org/author/55
- כתבי ברל כצנלסון (כרכים א'-יב') https://www.berl.org.il/על-ברל-כצנלסון
- ציטוטים, he.wikiquote.org/wikiברל_כצנלסון
- ברל כצנלסון סדרת גדולי העם היהודי - ארכיון המדינה, www.youtube.com/watch?v=kDzlHwigL8k
- על ברל כצנלסון, המרכז הרעיוני - בקישור
- על פטירת ברל, עיתון דבר - בקישור
