על ברל כצנלסון
- פרטים
- קטגוריה: היסטוריה
- נוצר ב חמישי, 22 אוגוסט 2024 12:18
- מחבר\ת מרכז רעיוני - בית ברל
ברל כצנלסון, או בשמו העברי – בארי, נולד באימפריה הרוסית בשנת 1887, עלה לארץ ישראל בשנת 1909 במסגרת העלייה השנייה והפך במהרה לאחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה העברית.
ברל החל את פעילותו הציבורית במסגרת קבוצות שונות של סוציאליסטים יהודים בגולה ועם עלייתו עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה ובעין גנים. שם הכיר את א.ד. גורדון ויוסף חיים ברנר והתקרב אליהם. מאוחר יותר עבר לעבוד בגליל והיה בין שובתי חוות "כינרת" בשנת 1911. ברל השתייך לקבוצת הפועלים "הבלתי מפלגתיים" וסייע בהקמתן של הסתדרויות הפועלים החקלאיים הראשונות בגליל וביהודה. הוא נמנה עם מקימי "המשביר" וקופת חולים "כללית".
עם כיבוש דרומהּ של הארץ על ידי הבריטים התנדב לגדוד הארצישראלי. במסגרת הגדודים פגש בדוד בן־גוריון וביצחק בן־צבי והקים עמם בתום המלחמה את "אחדות העבודה", בה חברו אנשי "פועלי ציון" וחברי קבוצת "הבלתי מפלגתיים". ברל ניסח את מצעה של "אחדות העבודה", ערך את ביטאונה "קונטרס" וזכה עד מהרה למעמד של מעצב דרכה הרעיונית של המפלגה. ברל נמנה עם מקימיה וראשיה של ה"הסתדרות הכללית של העובדים העברים". פעילותו התמקדה בהתוויית המדיניות מכאן ובעבודה רעיונית ותרבותית מכאן והוא סרב לקבל על עצמו תפקידים ביצועיים או פוליטיים פורמליים. עם זאת, ברל היה שותף להכרעות המרכזיות ומילא תפקידי מפתח בהקמתם של מוסדות ומפעלים רבים, בהם היומון "דבר" (שבו שימש כעורך הראשון), הוצאת הספרים "עם עובד", בנק "הפועלים", "סולל בונה" ועוד. ברל נפטר ב-13.8.1944 בירושלים והוא בן 57.
ברל, בניגוד לרוב מנהיגי תנועת העבודה, לא הותיר אחריו משנה סדורה בצורת "מדיניוּת". הוא היה איש חזון ומעשה שברא במו ידיו את המציאות שבה שאף לחיות. המצפן המוסרי של ברל נשען על רעיונות הומניסטיים. בנאומו לציון 20 שנה להקמת ההסתדרות, אמר ברל כי "בנייננו אינו בניין אבנים, אלא בניין לבבות. אבן מונחת במקום שמניחים אותה, לב האדם תמיד מפרכס, תמיד זע ונע. בניין זה טעון תמיד התחדשות, בדיקה ובחינה, ותמיד יש לשאול האם הקו נטוי לעומת החזון". הוא ראה את החשיבות של שילוב הרוח בפוליטיקה. האמין בחינוך ובהשכלה רעיונית ותפס את שניהם יחד כהגשמת מטרותיה של הציונות. הוא בנה מוסדות שלימים יהיו התשתית למדינת הרווחה הישראלית; תשתית השירותים הציבוריים, התרבות והעבודה המאורגנת.
חיבורים
