סקירה היסטורית על מפלגת העבודה

Thank you for rating this article.

בשנת 1968 (כ' טבת התשכ"ח) הוקמה מפלגת "העבודה" על ידי איחוד בין מפא"י ו"אחדות העבודה- פועלי ציון". בשנת 1968 הפכו המפלגות ביחד עם מפלגת רפ"י למפלגה אחת - מפלגת העבודה.

בעקבות המהפך הפוליטי של 1977 איבדה המפלגה את השלטון, והליכוד בראשות מנחם בגין הרכיב את הקואליציה.

בשנת 1984 זכתה המפלגה בראשות שמעון פרס בבחירות, אך מאחר שהמפלגה התקשתה להרכיב קואליציה, חברה העבודה עם הליכוד להקמת ממשלת אחדות לאומית, ובכהונת ראש הממשלה שימשו ברוטציה יצחק שמיר ושמעון פרס.

בבחירות 1988 עלה הליכוד לשלטון, ומפלגת העבודה הצטרפה לממשלתו של שמיר, אך פרשה ממנה בשנת 1990.

כעבור שנתיים, בשנת 1992, ניצחה המפלגה, תוך שהיא חוזרת לשמה המקורי "העבודה" בראשות יצחק רבין
(אשר היתה ידועה בשם "המערך" עד עתה). בעת ממשלת העבודה הזאת, נחתם הסכם השלום עם הפלשתינאים ("הסכם אוסלו")
והסכם שלום עם ממלכת ירדן. תקופת עשייה זו נקטעה בעיבה עם רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.
לאחר הרצח כיהן מו"מ ראש הממשלה ושר החוץ שמעון פרס כראש הממשלה עד לבחירות שהוקדמו ל- 1996.

בשנת 1996 הונהגה לראשונה בחירה ישירה לראשות הממשלה, משמע הצבעה נפרדת לראשות הממשלה ולמפלגות, ולכן, אף כי מפלגת העבודה הייתה הסיעה הגדולה בכנסת, את הממשלה הקים בנימין נתניהו ראש מפלגת הליכוד.

למערכת הבחירות של שנת 1999 התאגדה מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק עם מפלגת גשר ותנועת מימד לרשימה מאוחדת שנקראה "ישראל אחת". המפלגה הייתה למפלגה הגדולה בכנסת והרכיבה את הממשלה עם נצחונו המוחץ של אהוד ברק בבחירות הישירות לראשות הממשלה.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, ולאחר התפטרותו של אהוד ברק מראשות הממשלה, התקיימו בחירות מיוחדות לממשלת ישראל.אריאל שרון ומפלגת הליכוד זכו בבחירות והקימו ממשלת אחדות לאומית עם מפלגת העבודה.

בשנת 2003 התקיימו הבחירות לכנסת ה-16. מפלגת העבודה בחרה שלא לקחת חלק בממשלה והחליטה להנהיג את האופוזיציה. לאחר כמה חודשים הוחלף עמרם מצנע בשמעון פרס שנבחר כיושב ראש זמני. בעקבות פרישת מפלגת שינוי ממשלת שרון בשנת 2004 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלה.

במהלך הכנסת השש עשרה התאחדה מפלגת העבודה עם מפלגת "עם אחד" בראשות עמיר פרץ, אשר ניצח בפריימריז ומונה לתפקיד יו"ר המפלגה. פרץ הוביל את המפלגה לפרישה מהממשלה והיה ליו"ר הקואליציה.

בחירות 2006 זכתה מפלגת העבודה-מימד ב-19 מנדטים והייתה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת. מפלגת העבודה הצטרפה לממשלה בראשות אהוד אולמרט ותנועת קדימה כשותפה בכירה וקיבלה שבעה תיקים,ביניהם תיק הביטחון ותיק החינוך.

בשנת 2007 ניצח אהוד ברק בפריימריז לראשות המפלגה והתמנה לתפקיד שר הביטחון וסגן ראש הממשלה.

מנהיגי מפלגת העבודה, מאז הקמתה

  1. לוי אשכול 1968- 1969
  2. גולדה מאיר 1969- 1974
  3. יצחק רבין 1974- 1977
  4. שמעון פרס 1977- 1992
  5. יצחק רבין 1992- 1995
  6. שמעון פרס 1995- 1997
  7. אהוד ברק 1997- 2001
  8. בנימין בן אליעזר 2001- 2002
  9. עמרם מצנע 2002- 2003
  10. שמעון פרס 2003- 2005
  11. עמיר פרץ 2005- 2007
  12. אהוד ברק החל מ- 2007
  13. מיכה חריש (יו"ר זמני ממונה), החל מ-2011
"דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה"
ברל כצנלסון, מקורות לא אכזב - דבר 1934

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר 20 שנה, הבמה הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

מצב מפקד

חברי.ות מפלגה פעילים: כ-48,288
לנתונים המלאים | התפקדות

העבודה בסקרים

נכון לתאריך 24.6.24, העבודה-מרצ עם 11 מנדטים (N12), העבודה 5 ומרצ 4 מנדטים (מעריב)
למעקב סקרים

יצחק רבין 2016 - תזכור

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי