תוכנית עבודה מפלגתית - רשת לשכות נבחרי ציבור

מפלגת העבודה נחלשת באופן עקבי בקלפי והסיבות לכך רבות וגם אם קיימת תנודתיות במספר המנדטים שהיא מקבלת במערכות הבחירות השונות - הרי מגמת הירידה הכללית ברורה.

לשם כך, נדרש לגבש באופן מיידי תוכנית עבודה אשר תתבסס על "עקרון מעגלי הפעולה" ובגישת "ניהול מועדון לקוחות" שתאפשר בנייה מחדש של בסיס תומכים ומתנדבים. זאת על-ידי הקמת מערך "רשת לשכות נבחרי ציבור" ארצית ומקומית כמסגרת קבועה ומתמשכת של נגישות וחיבור בין נבחרי הציבור ובין חברי המפלגה ובהמשך תושבי הישובים בצורה של לשכות "פניות הציבור" שיפעלו באופן שוטף.

יישום של רשת זו, יאפשר "הנעה לפעולה" והבאת "הלקוח" לידי "רכישת המוצר" (פתק בקלפי או התנדבות לפעילות) ביום הבוחר ובהתבסס על "נאמנות למותג" שתיווצר בעקבותיה.

בתוכנית העבודה המוצגת מטה, אין כוונה לטפל בבעיות כגון התפיסה המערכתית-אסטרטגית הנוגעת בצורך האפשרי למיתוג מחדש, גיבוש מצע נגיש יותר לציבור הרחב והצעיר ולמגזרים אליהם המפלגה לא מתחברת, בעיית המנהיגות הנמשכת והעדר משאבים כלכליים וכו'. מטרתה של תוכנית העבודה להתמקד בבסיס התומכים הקשה של המפלגה ובישובים בהם קיימת כבר נציגות מקומית בצורת סניף מפלגתי ובפרט מזוהים תומכים ומצביעים של המפלגה באופן ובמספרים המצדיקים פעילות.

בעבר פרסמתי והגשתי למזכ"לי המפלגה מסמכים כגון "תפיסת תכנון מפלגתית", "תוכנית עבודה סניפית" וכן "תוכנית עבודה ליום הבחירות". בכולם, אפשר לאבחן וכעובר כחוט השני את עקרון מעגלי הפעולה.

עקרון מעגלי הפעולה

עקרון מעגלי הפעולה מתבסס על ההנחות הבאות:

1. מפלגת העבודה הנה מפלגת המונים ואינה מפלגת שלד.
2. בתור כזו וגם אם במקרים מסויימים תתהדר במנהיגות אישית סוחפת, בטווח הארוך תמיד תהיה תלויה בחבורת ההנהגה ובנבחרי הציבור מהרמה המקומית, המחוזית והארצית.
3. לכן, היא נעדרת יכולת לגייס אד-הוק פעילים ומתנדבים אלא אם תתבסס על תקציבי פעילות גדולים ובפרט בתקופות בחירות.
4. בהתאם לכך, היא נדרשת לפעול בגישת "מעגלי הפעולה" וזאת באופן הדרגתי מהמעגל הפנימי ביותר החוצה.

בהתבסס על קבלת עקרונות אלו, מעגלי הפעולה חייב ויתבססו על פעילות התנדבותית של חברי המפלגה ומכאן שנדרש כי התשתית שלה תהיה בסניפי המפלגה השונים. מעגלי הפעולה הנם ובסדר האמור מהפנימי לחיצוני:

1. מזכיר הסניף
2. נבחרי הסניף לתפקידים בישוב
3. מועצת הסניף
4. חברי הסניף
5. קבוצות ומגזרים בישוב
6. תושבי הישוב
7. תושבי המחוז הגיאוגרפי או המגזרי

ניהול מועדון לקוחות

מפלגה פוליטית בכלל ובפרט מפלגת המונים כמו מפלגת העבודה, חייבת להתנהל תפעולית כמו מועדון לקוחות.

כמובן שכאן קיימים מספר שלבים והם:

1. מיתוג ושיווק
2. גיוס לקוחות חדשים
3. שימור לקוחות קיימים
4. יצירת נאמנות למותג
5. ביצוע תהליך UPSALE והפיכת מאגר הלקוחות לנאמני שיווק של המועדון
6. מכירת מוצר\שרות (הצפת ערך כלשהו) למאגר הלקוחות הקיים

למעשה, עבור המפלגה הפוליטית הצלחתה נמדדת באופן אחד בלבד - הצלחתה ביום הבחירות. מכאן, שעליה לתחזק את מועדון הלקוחות באופן כזה שיאפשר לה למכור לחבריו מוצר אחד ביום אחד: הפתק בקלפי.

עם זאת ובהתאם למצבה הנוכחי של מפלגת העבודה, בעיות המיתוג ובפרט העדר בסיס כלכלי המאפשר פעילות רחבה - התוכנית המוצעת אינה עוסקת בשלבי "מיתוג ושיווק" וכן "גיוס לקוחות חדשים". אלא, רק בצורך החיוני והקיומי של "שימור לקוחות קיימים" והם חברי המפלגה הרשומים והמצביעים המזוהים.

רשת לשכות נבחרי ציבור ארצית ומקומית

רשת לשכת נבחרי ציבור, הנה בפועל "לשכת פניות הציבור" המאפשרת לחבר המפלגה (ובהמשך לתושב) נגישות לנבחר הציבור בתחום אחריותו המקצועי. על-ידי יצירת מערך לשכות מקומי וארצי כזה, מעגלי הפעילות יהפכו לבסיס לניהול מועדוני הלקוחות ברמה המקומית והארצית ויאפשרו "הנעה לפעולה" והבאת "הלקוח" לידי "רכישת המוצר" (פתק בקלפי או התנדבות לפעילות) ביום הבוחר.

בהתאם למגבלות המשאבים, זהו הכלי הזמין והזול ביותר למימוש ותוך קבלת עקרון מעגלי הפעולה וגישת ניהול מועדון הלקוחות והבנה כי נדרשת בו התגייסות כללית של המנגנון המפלגתי, נבחרי הציבור בכל הרמות וכן הנהגת המפלגה. התוכנית עצמה יושמה באופן מוגבל יותר ברמה המקומית בעת כהונתי כמזכיר סניף המפלגה וזכתה להצלחה גדולה ושימשה עוגן בפעילות הסניף בכלל ובפרט הביאה לגיוס מתנדבים ופעילים בתקופות בחירות ובכלל.

מהי רשת לשכות נבחרי ציבור?

1. מושגים -
   1. נבחר ציבור: כל מי שנבחר מטעם מפלגת העבודה לתפקיד ציבורי (מקומי, מחוזי, ארצי, בין לאומי)
   2. לשכה: אירוע קבלת קהל ועל ידי נבחר ציבור לטובת מענה לפניות הציבור
   3. רשת ארצית: כלל נבחרי הציבור במיפוי מקומי, מחוזי, ארצי ובין לאומי (סניף, שלטון מקומי, הסתדרות, כנסת, הסתדרות ציונית וכו')
   4. מעגלי פעילות: כל נבחר ציבור שייך למעגל פעילות בו נבחר ולכל שאר המעגלים הקודמים לו (חבר-כנסת יהיה שייך למעגל הארצי, המחוזי והסניפי)
   5. קבועי זמן: כל מעגל פעילות מחייב קבוע זמן בו נבחר הציבור זמין לציבור (לדוגמא, מזכיר סניף יהיה זמין לחברי הסניף על בסיס שבועי; חבר כנסת יהיה זמין לחברי הישוב על בסיס שנתי וכו')
   6. פניות ציבור: כל נושא שחבר המפלגה ו\או התושב מבקשים לפנות בו אל נבחר הציבור ובכפוף לתחום הפעילות המקצועית שלו
2. שיטה -
   1. מיפוי רשת ארצית של נבחרי הציבור
   2. מפת סניפים מקומית, מחוזית ומגזרית
   3. גיבוש תוכנית מפגשי לשכות פניות הציבור של כל נבחר ציבור עם המעגלים להם הוא שייך ועל בסיס קבועי הזמן
   4. איתור מקומות מפגש לשכות פניות הציבור
   5. תפעול תוכנית המפגשים על בסיס איתור מקום מפגש פיזי ובהתאם לתקציב (ראו סעיף 3)
3. מטרה -
   1. בניה מחודשת של המותג "מפלגת העבודה"
   2. חיבור בלתי אמצעי בין נבחרי הציבור, הפעילים וקהל המצביעים
   3. יצירת נאמנות של מעגלי הפעילות מבפנים החוצה למותג
   4. גיבוש רשת קשר המתבססת על נאמנות למותג ולטובת הפעלת מעגלי הפעילות - כל אחד בתחומו
   5. הנעה לפעולה ביום הבחירות לביצוע "רכישה" של המוצר (פתק הצבעה למפלגת העבודה)
4. תקציב -
   1. כל נבחר ציבור, יקצה מתקציב "הקשר עם הבוחר" האישי (לחלופין, יספק תשתיות חלופיות פיזיות)
   2. מרכז המפלגה יקצה תקציב היכן שנדרש

הצלחת הרשת מתבססת על יצירת רצף פעילויות ברמת הישוב והסניף והמאפשר לכל חבר (או תושב) לקבל תחושת חיבור בלתי-אמצעית למפלגה בכל נקודת זמן. לדוגמא, בסניף ממוצע יבקרו בשנה לפחות 20 נבחרי ציבור שונים (לפי חישוב: מזכיר סניף ומזכיר מחוז אחד, 2 חברי שלטון מקומי לפחות, נציג הסתדרות ונציגת ויצו, מזכ"ל מפלגה, 15 חברי כנסת וכו'). כך ובהתבסס על קבועי הזמן השונים יתאפשר קיום לשכת פניות ציבור בלפחות 30-40 שבועות בשנה. רצף ונפח פעילות זה יהווה את הבסיס לבניה מחודשת של המותג, יצירת נאמנות והרחבת מעגלי הפעולה.

 ישום כלי זה יכול להיות מיידי ובעלויות נמוכות ביותר ולהניב תוצאות כבר בטווח הקצר.

הערה: ראוי לציין כי בעבר ואף כיום הוצגו על-ידי חברי המפלגה הצעות שונות לתוכניות עבודה ושיקום המפלגה ולמשל "חידוש הפעילות בסניפים" משנת 2009 ואחרות - ציבור הגולשים מוזמן להגיש תוכניות והצעות נוספות והן יפורסמו.

• קודם
• הבא