תפיסת תכנון מפלגתית ותכנית עבודה

מסמך זה מציג מסגרת לפעילות המפלגה בשטח בכלל ובסניף מפלגה מקומי בפרט.

מבנה המסמך נובע מהאופן שבו נתפסת מערכת הקשרים הנדרשת והנחוצה בין הסניף למפלגה: הסניף כנציג המפלגה ומרכז הפעילות המקומית, מרכז המפלגה כמתווה עקרונות, דרכי-פעולה וספק שירותים לסניפים ולחברים.

 עקרונות

כלכלת שוק, מפלגה ומה שבאמצע

מערך הכוחות, המתקיים בין ספק הסחורה לבין הצרכן, מוכר וידוע. תיאוריות כלכלת השוק לא מותירות ספק אודות חוסר האונים, יכולת המיקוח ומגוון האפשרויות הדלים הניצבים בפני הצרכן.

כאמור, בהתאם לתיאוריה האמורה, כוחו של הצרכן בתמחור הסחורה יורד - ככל שהיקף הדרישה שהוא מציג הולכת ויורדת. מצד שני, הספק מעדיף לנקוט בגישה של הפרד ומשול – פיצול דרישות אספקה גדולות לקטנות. בכך, נאלץ צרכן לשלם מחיר גבוה יותר בעבור כל פריט סחורה.

במפלגת העבודה בחרו להפריט את מערך השירותים לחברי המפלגה ופעילי השטח.

התוצאה, כל פעיל מפלגה הנצרך לסחורה ושירות נאלץ לעמוד על המקח מול הספק, כשהוא נמצא בעמדה נחותה. ברור, כוח המיקוח של צרכן גדול המבקש לשלוח מיליון מכתבים, גדול מכוחו של מזכיר סניף מבקש לשלוח אלף. כוחו של צרכן גדול המבקש לרכוש חמישים אלף בקבוקי מים, גדול מכוחו של מזכיר סניף המבקש לרכוש מאה.

במקום לייצור מרכז שירותים המסוגל לספק יכולות וסחורות, עבור פעילי השטח (תוך המשך ניהול משק סגור לסניף שהעלות תמשיך להיות מקוזזת מתוך חשבונו) בעלות נמוכה – מעדיף מרכז המפלגה להפריט את הפעילות הנ"ל אצל מזכירי הסניפים ופעילי השטח. בכך, לאפשר פחות פעילות ביותר עלות.

יש לצפות ממפלגה סוציאליסטית (שלפחות חלק מחבריה מכירים את כתבי מארקס) שתבין את הטעות שבהפקרת פעיל השטח לכוחות השוק. שתבין כי הפרטה וניהול מרכזי רווח עצמאים הנה סיסמה נבובה שאין מקומה בארגונים חברתיים-ציבוריים המתנהלים על סמך בסיס התנדבותי ולא עסקי-כלכלי.

מטרה

מדינת ישראל כמדינת רווחה חזקה ומתקדמת.

אמצעי

מפלגה סוציאל-דמוקרטית חזקה ובעלת גרעין פעילות קשה.

דרך

1. גיבוש גרעין פעילים קשה.
2. גיבוש מרכז פעילות מקומי.
3. גיבוש קו אידיאולוגי ברור.
4. חיבור המפלגה בחזרה לשטח.
5. הגדלת כוחה של המפלגה בשטח ובכנסת.

תכנית עבודה

בפרק זה יוצגו העקרונות והשיטות שבהן רואה מזכיר הסניף את הדרך להשגת המטרה, כפי שהוצגה בפרק הקודם. ההצגה מתבססת על העיקרון שמרכז המפלגה הוא זה שאמור להיות ספק השירותים המרכזי.

מעגלי פעילות

בסניף המפלגה מספר מעגלי פעילות בסיסיים. על מנת להצליח ולקיים רצף פעילות אמיתי ובריא יש לפעול להחייאת מעגלי הפעילות בצורה הדרגתית (פנימה החוצה) ורציפה.

1. הדרגתית: פעולה מהמעגל הפנימי ביותר, החוצה. זאת, תוך חיזוק, גיבוש והפעלה של כל מעגל עד להבאתו לרמה משביעת רצון. אז, מעבר למעגל הבא – תוך התבססות על המעגל המבוסס שקדם לו. מעגלי הפעילות בסניף הנם:
   • מזכירות הסניף.
   • מועצת הסניף.
   • קבוצות עבודה, מגזרים.
   • חברי סניף (כול המתפקדים בישוב).
   • כלל התושבים בישוב.

2. רציפה: חיזוק, גיבוש והפעלה חייבים להתקיים מתוף רצף של פעילות ושמירת קשר עם כל מרכיבי המעגל. השקעת מאמץ בגיבוש מעגל ואז הזנחת הקשר עמו, תוך מעבר למעגל הבא, תהווה בזבוז משאבים משווע.

סוגי פעילות

כדי להצליח ולחבר את כלל חברי הסניף, בכל המעגלים שהוזכרו, יש לטפח מגוון של פעילויות. כל אחת כזו תזכה למחזוריות חיים בהתאם לדרישה ולצורך.

1. קבוצות דיון – דיונים פתוחים לכלל חברי הסניף שיעסקו במגוון נושאים. תוכן הדיונים אמור להיות מוצג, בסופו של דבר, כמצע הסניף וכהצעה לסדר במוסדות המפלגה השונים. קבוצות לדוגמא הנן: חוץ ובטחון, חברה ומדינה, דת ולאומיות וכו'.
2. קבוצות עבודה – ועדות פעולה שידונו ויטפלו במגוון נושאים בעלי עניין לחברי הסניף. קבוצות לדוגמא הנן: חברות, צעירים ונוער, מוניציפאלי וכו'.
3. סניף פתוח – מסגרת קבלת קהל שבה נבחרי הציבור שומעים ומנסים לסייע לציבור חברי המפלגה. קיימות מספר רמות:
   • לשכה מחוזית – קבלת קהל על-ידי נבחרי הציבור במחוז. יצירת ממשק מקומי בין חבר המפלגה ונציגי השלטון.
   • לשכה עירונית – קבלת קהל על-ידי נבחרי הסניף ביישוב. יצירת ממשק מקומי בין חבר המפלגה ונציגי השלטון ועל-ידי כך ניסיון למנוע את השבר המוניציפאלי שמופיע לפני כל מערכת בחירות מקומית.
   • סניף פתוח – קבלת קהל על-ידי מזכיר הסניף לטיפול בבעיות מקומיות.
   • קפה פוליטיקה – אירועים בסגנון בית קפה. מזנון בתשלום סמלי (עוגות, קפה, שתייה קלה, סלט ועוד) במקביל לאורח בעל משיכה ציבורית (חבר-כנסת או מרצה אורח. יוצר משיכה בגלל הסגנון הקליל ומחבר מחדש את חברי המפלגה לסניף ולמפלגה בכלל. במה להחלפת דעות ורעיונות.
4. פעילויות התנדבות (שעורי עזר, יעוץ משפטי, התרמות וכו').
5. ישיבות מועצה\מזכירות.
6. עצרות, חגים ומועדים.

• קודם
• הבא