על נשים במפלגת העבודה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שלישי, 16 ספטמבר 2014 18:39
- מחבר\ת הפרולטר {אסף הלחמי}
נשים רבותי, נשים!
אז מה חלקן בפעילות הפוליטית במפלגת העבודה (ובכלל הציבור) והאם אכן נדרש לעודד באמצעות תקנות אבטחת ייצוג את השתתפותן בפעילות המפלגתית? בעקבות מספר דיונים ברשת ובכלל בקשתי לחקור את הנושא.
ראשית, נזכיר מספר נתונים הנוגעים לכלל האוכלוסייה ומהם ניתן להקיש לגבי המתרחש בתוך מפלגת העבודה הישראלית ובפוליטיקה בישראל בכלל - נכון לתחילת שנת 2013 היו רשומים בישראל 7,624,500 תושבים ומתוכם 4,031,100 שהן 52.87% נשים מכלל האוכלוסייה. אותן נשים הציגו תוחלת חיים של 83.6 ולעומת 79.9 אצל גברים . לעומת זאת רק 58.2% מהן עבדו ובניגוד ל69.4% מהגברים. עם זאת, 65% מהנשים היו זכאיות לתעודת בגרות ורק 53% מהגברים. יתר על כן, 57.1% מכל הסטודנטים בישראל היו הנשים ובהמשך לעליה קבועה באחוזן במהלך השנים ועם נתונים דומים לתארים מתקדמים (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
נשים במפלגת העבודה
נשים במפלגת העבודה היו חברות ופעילות מרכזיות מימי תנועת העבודה ועד היום. על פי "אמנת היסוד של מפלגת העבודה הישראלית" שנחתמה בשנת 1968: "מפלגת העבודה תשטה שכם להשגת המטרות הבאות: ... 18. העלאת מעמדה של האישה בעבודה ובחברהושיתופה המלא בייצוג ובפעילות הציבורית והמדינית". הנה מספר נתונים לגבי חלקן בקרב הגופים הנבחרים של המפלגה.
- מתוך כלל חברי מפלגת העבודה, 43.11% הן נשים (היתרה, 56.98% גברים).
- מקרב חברי מועצות הסניפים ("התא היסודי של המפלגה" ובפועל משמש כאסיפה הנבחרת של נציגי המפלגה ברמת הישוב), 36.74% נשים (היתרה, 63.26% גברים).
- חברות ועידה ("המוסד העליון המחוקק של המפלגה") מהוות 31.6% מתוך כלל 1,762 החברים (הפילוח המקומי מרתק, אבל בפעם אחרת).
חשוב לציין, כי בהתאם לחוקת המפלגה המעודכנת סעיף 93 מבטיח אבטחת ייצוג נשי של לפחות 40% ועקרון זה חל על כלל הגופים הנבחרים. עם זאת ובפועל וכפי שאפשר לראות מנתוני החברות במוסדות הועידה ומועצות הסניפים - לא תמיד יש מספיק נשים לקיים אבטחת ייצוג זה. למען הבהר, הרכב הועידה הנו כזה המתחלק בין נציגים הנבחרים בסניפים וחברים המתמנים מתוקף תפקידם (ראשי עירייה, הסתדרות, ועדים, משמרת צעירה, חברי כנסת וכו').
למעשה, נשים מהוות מעל 40% מכלל חברי המפלגה אך חלקן היחסי בגופים הנבחרים נמוך מזה. אפשר ליחס זאת בעיקר לחברי הועידה המתמנים מתוקף תפקידם והרי בסניפים עצמם אחוז הנשים נושק ל40% הנדרשים (אך גם שם עדין נמוך ממנו).
חשוב לציין, כי מפלגת העבודה כבר העמידה ראשת-ממשלה, יושבת-ראש מפלגה, יושבות ראש אגודות סטודנטים, שרות ונציגות במוסדות ציבור רבים אחרים. כמו כן, הרשימות שלה תמיד כללו מספר נשים וכיום הן מהוות רק 26.6% מהרשימה לכנסת ה19 (4 מתוך 15).
עם זאת, חשוב לציין כי אבטחת ייצוג באה לידי ביטוי במוסדות רחבים ולא במספרים קטנים בהם גורם חיצוני יכול להטות את הנתונים באופן משמעותי ביותר. כדוגמא לכך, אפשר להביא את מפלגת מר"צ המתפארת בייצוג של 50% נשים בנציגותה לכנסת ובעוד במספרים מוחלטים מדובר על 3 נשים מתוך רשימה של 6 ולעומת מפלגת העבודה המציגה 4, יש לפיד המציגה 8 נשים!
מקור הנתונים, אגף מפקד מפלגת העבודה וכן חוקת מפלגת העבודה.
אבטחת יצוג
אז האם אבטחת ייצוג עובדת?
לכאורה נראה שכן ובפרט שאחוז הנשים במוסדות המפלגה הולך ועולה ומפלגת העבודה כנראה מובילה מכלל המפלגות בישראל. עם זאת, יש לתהות איך לא מתמלאת המכסה ואף עולה על גדותיה? זאת כאשר אחוז הנשים מכלל האוכולוסייה, חלק היחסי בשוק העבודה ובתחום הלימודים האקדמיים הוא גבוה מזה של הגברים ובודאי מעל 40%.
למעשה, יש להפריד בין יצוג במוסדות רחבים (במספרים גדולים) ומקומיים ובין נבחרי ציבור במוסדות בעלי מספר מצומצם ובעלי השלכה לאומית ישירה ובהם להבנתי יש להעדיף את "חוכמת ההמון" על פני מנגנוני אבטחת ייצוג.
כנראה וזו השערה בלבד - הבעיה אינה בהבטחת הייצוג כי אם בדימוי ובפרט בהתניה התרבותית שתאפשר לנשים להשתלב בעשייה הציבורית והפוליטית מרמת הפרט, דרך הרמה העירונית, לרמה המפלגתית הארצית ועד להבחרות למוסדות השונים.
כאן אנו כושלים.
הערה: לא הצלחתי למצוא ברשת נתוני התפלגות דומים במפלגות כגון מרצ, הליכוד או הבית היהודי ואשמח לקבל הפניות למקורות כאלו.
