אהרון ידלין 1926-2022

אהרון ידלין 1926-2022 נפטר - איש חינוך, זוכה פרס ישראל ואיש תנועת העבודה. חברי.ות תנועת העבודה מרכינים ראש לזכרו ומוסרים תנחומים לעמוס ידלין בנו. יהי זכרו ברוך.

כיהן כחבר כנסת (1960-1979) מהכנסת הרביעית ועד התשיעית מטעם מפא"י, העבודה והמערך, סגן שר החינוך (1964-1972), מזכ"ל מפלגת העבודה (1972-1974), שר החינוך והתרבות בממשלה ה-17 בראשות יצחק רבין (1974-1977), יו"ר ועדת החינוך בכנסת (1977-1979), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–2002), מזכיר התק"מ (1985-1989, התנועה הקיבוצית המאוחדת), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב ועוד.

דבריו בועידה המדינית של מפלגת העבודה 2016

דברים לזכרו

עמוס ידלין, אלוף (מיל') ובנו: "אבא שלנו האהוב, אהרן ידלין, הלך לעולמו. מנהיג בכח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים. בן 96, צלול וחד, נפרד מאיתנו בשנתו.הלוויתו תתקיים בקיבוצו חצרים ביום ראשון בשעה 17:30" (12.8.22).

יצחק הרצוג, נשיא המדינה ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר: "כואב את הפרידה על אהרן ידלין ז״ל. יותר מכל דבר, היה אהרן ידלין מר חינוך. לצד היותו מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל, איש חזון ומעשה, היה אהרן מחנך ומורה בכל רמ״ח איבריו. עשייתו רבת-השנים בכנסת ובממשלה למען חינוכם ועתידם של ילדי ישראל תהווה לו אנדרטה חיה לשנים קדימה" (טוויטר, 12.8.22).

ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה: "אהרן ידלין, אחרון דור הנפילים, שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל, איש חזון, ומראשי תנועת העבודה נפטר בגיל 96. אהרן היה אדם ענק משכמו ומעלה, ובאותה העת צנוע ביותר - צניעותו אמונתו. אהבתי מאד את אהרן ביחד עם עוד רבים, וראינו בו דוגמה. יהי זכרו ברוך" (טוויטר, 12.8.22).

מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה: "אהרן ידלין היה איש צנוע באופן הכי אמיתי שיש והאמין אמונה עמוקה בדרך של מפלגת העבודה. זה בא לידי ביטוי בשירות ציבורי אין סופי, גם כחבר מפלגה וגם כשר חינוך. לא בכדי הוא הפך לחתן פרס ישראל, הוא באמת נתן את כל כולו למדינה שכל כך אהב. תודה לך אהרן, שהיית איתנו לאורך כל הדרך - שלא ויתרת על הערכים, שתמיד עמדת לצד המפלגה ברגעיה הקשים. יהי זכרו ברוך" (טוויטר, 12.8.22).

רותם ידלין, נכדתו: "סבא שלי האהוב. שהקפיד תמיד לדבר איתנו על חינוך, ציונות, שוויון, הגשמה ושירות ציבור. שהאיר לנו את הדרך. שלימד אותי את השיעורים הכי חשובים על בני אדם 💔" (טוויטר, 12.8.22) ומחגיגות ה-95 האחרונות "ברכת הנכדים לפי חמשת ה"ש" שתמיד בירך אותנו– שליחות, שירות, שוויון, שיתוף ושלום.
זכינו שאתה ראש המשפחה, המודל לחיקוי, עמוד הענן בראש המחנה. במנהיגות שקטה, מבוססת ידע, חוכמה, יכולת ניתוח, שיכנוע ודוגמא אישית, אמונה בדרך והתנהלות שאין בה פער בין הנאמר לנעשה" (טוויטר 8.5.21).

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "נולד בתל אביב. חלוץ בקיבוץ חצרים.שר החינוך. הלך לעולמו אהרון ידלין בשיבה טובה. תנחומי למשפחה" (12.8.22).

שלי יחימוביץ', יו"ר העבודה לשעבר: "צר לי על אהרון ידלין שאהבתי. סוציאליסט, ביצועיסט, רודף שלום ושוויון, ענק, אבל צנוע כל כך. בא באוטובוס מחצרים לעזור וללמד. ״אחרי מלחמת יום כיפור הקמנו את חיל האוויר שנמחק, וגם את מפעל ההזנה בבתי הספר בלי שקל בקופה״, היה אומר לי, להדגים שחזון מנצח חשבונאות. למדתי ממנו המון. עצוב" (טוויטר 12.8.22).

איציק שמולי, שר וח"כ העבודה לשעבר: "מבכה הבוקר את לכתו של אדם גדול באמת, אהרון ידלין ז״ל-שר החינוך הענק, מחולל מפעלי הצדק הרבים וחתן פרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה. איש חזון ומעש, שעשה רבות למען המדינה שאותה כה אהב. חכמתו, חריצותו וצניעותו יחד עם מאור העיניים שהיה נסוך על פניו היו ויהיו תמיד דוגמא והשראה לכולנו" (12.8.22).

יעקב חגואל, יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית: ״אהרון ידידי, בשמי ובשם ההסתדרות הציונית העולמית, אני מבקש לברך אותך לרגל יום הולדתך ולהביע הערכה רבה למפעל הציוני שלך״ (יוני 2021).

נימוקי ועדת פרס ישראל לשנת 2010: "אהרן ידלין - פעיל ציבור למעלה משישים שנים, חבר כנסת ושר החינוך והתרבות - הוא דמות מופת של מי שהקדיש את כל חייו לעשייה חברתית ולהתנדבות במפעלים חברתיים וציבוריים רבים. במעשיו הוא שימש דוגמה ומופת אישי בדרכו, בנועם הליכותיו, ביושרו האישי, בצניעותו הרבה ובאהבת האדם שבו. 'אהרן ידלין הוא אחת הדמויות הבולטות מתקופת ראשית המדינה שנותרו עד עצם היום הזה במנהיגות תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית, והוא נחשב לאחד ממעצבי דרכן החשובים..... במעשיו ובאישיותו שימש אהרן ידלין דוגמה ומקור השראה וחיקוי לרבים מבני דורו שאותם הדריך, חינך והוביל בדרכו הייחודית לאורך שנים. אהרן ידלין מסמל את הטוב ואת היפה בארץ" (אתר משרד החינוך).

אהוד ברק, יו"ר העבודה לשעבר: "הלך מאיתנו היום אחרון הענקים של מפלגת העבודה. אחרון החברים בממשלת רבין הראשונה ב-77. מראשי ה׳צופים׳, מראשוני חצרים. שר חינוך שהפך לאגדה. איש עקרונות ומעשה, תמיד חד כתער וסקרן כנער. לא איבד מאומה מהלהט של חזון ומעש לצד דאגת אמת לעתידה של ישראל. יהי זכרו ברוך" (טוויטר, 12.8.22).

חייו, פועלו ומשנתו

חייו ופועלו הציבורי

אהרון ידלין, יליד תל-אביב (17 באפריל 1926 – 12 באוגוסט 2022) ובמותו חבר קיבוץ חצרים, אליו עבר בשנת 1950 ולאחר שבשנת 1946 היה חבר בגרעין קיבוץ בארי. במלחמת העצמאות היה חבר הפלמ"ח, ב-1950–1952 חבר הוועד הפועל בהסתדרות, בין מייסדי מכללת בית ברל שניהל בשנים 1955–1957.

נכנס לכנסת ה-4 ברשימת מפא"י (לאחר כחצי שנה, 1960) ובה היה חבר ועדת החינוך וועדת הכלכלה ובאותה שנה נבחר להנהלת בית ברל. כיהן בכנסת ה-5 מטעם מפא"י (משנת 1964) ושימש סגן שר החינוך, בו שימש עד שנת 1972 (הכנסת השביעית).

בכנסת השישית (1965) היה חבר בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת וחבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת השביעית ובכנסת השמינית (1974-1977). ביוני 1972 נבחר כמזכ"ל מפלגת העבודה והתפטר מתפקיד סגן שר החינוך (הכנסת ה-7). בכנסת השמינית מונה לשר החינוך בממשלה ה-17 של יצחק רבין. כשר חינוך יזם את מפעל יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה ואת מפעל ההזנה ממלכתי ללא תשלום. לדבריו. בכנסת התשיעית ומשנת 1977 שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ועד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979.

כיהן בכנסות הרביעית, חמישית, שישית, שביעית, שמינית ותשיעית ועד לפרישתו בשנת 1979 וזאת מטעם מפלגות מפא"י, העבודה והמערך.

לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בתפקידים ציבוריים - מזכיר התק"ם (1985–1989), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (1992–2002), יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרי ובעצמאות 2008 כיו"ר חבר השופטים של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-115 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת ובבחירות לכנסת ה-19 במקום ה-118, ברשימת המפלגה לקראת בחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-71 והאחרון.

בשנת 2005 זכה בפרס בן-גוריון ובשנת 2010 קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

משנתו ומורשתו

על חשיבות החינוך: "תנועת העבודה הרוצה לגדל דור צעיר לאור הערכים החברתיים שלה, אינה יכולה לוותר על מערכת החינוך" (דבר, 13 בנובמבר 1969).

מפעל ההזנה ויום לימודים ארוך: "שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבשתי תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו הוסטו משאבים רבים לעיירות הפיתוח. השארתי אחרי מערכת עם מפעל הזנה ממלכתי, תמכנו בתנועות הנוער וייסדנו יום לימודים ארוך. ממשלת בגין שלחה את הילדים הביתה ב–12:00, קיצצה, ולמעשה חיסלה את הכל" (הארץ, 2018).

מדינת ישראל בשנת ה-70 שלה: "מדינת ישראל בשנת ה-70 עם כל החולשות שקיימות, היא בכל זאת מדינה חזקה - כלכלית, אקדמית מדעית - ולכן יש לי נחת" (ערוץ 7, 2018).

חתירה לשלום עם הפלסטינים: "יש לנו פרטנר בצד השני. צריך לבנות אותו. השלום עם מצרים וירדן מחזיק מעמד, יש לנו קשר טוב עם סעודיה, וגם הרשות הפלשתינית משתפת איתנו פעולה באופן הדוק ברמה הביטחונית. אני חושב שצריך להיות יצירתיים. את עזה צריך להפוך לסוג של מדינה, עם כל המגבלות הביטחוניות. מדינה שלא קשורה לפתרון ביהודה ושומרון. אני לא פוסל שתי ישויות פלשתיניות כאלו. הייתי מחבר את עזה לאזור שייתנו להם בסיני כדי לפזר את האוכלוסייה, דואג שייתנו להם סיוע כלכלי בינלאומי, ומחסל סופית את ההתגרות הביטחונית" (ישראל היום, 2019).

הקמת המדינה וחלוקת הארץ: "אמרתי לו [בן גוריון, ע.ר.] שחייבים להקים מדינה בחלק של הארץ, שרובה יהיו יהודים" (שם).

סוציאליזים: "הייתי בן־גוריוניסט. לא קיבלתי את הקומוניזם, והאמנתי כבר אז בסוציאל־דמוקרטיה" (שם).

על בן גוריון: "בן־גוריון, המייסד. היתה לו חוכמת העיתוי בהקמת המדינה. הוא היה טוב מאוד, דאג למדינה, נתן גיבוי" (שם).

דברים על מורשת ברל כצנלסון: ״זכות גדולה כבחור צעיר והעומד מול ארבעת הגדולים בן-גוריון, יערי, טבנקין וברל כצנלסון .. ממנו למדתי שתנועת העבודה בונה (קונסטרוקטיבית) ולא רק רעיון (אידאה), פשרה לניצול הזדמנות למדינה יהודית על חלק מארץ ישראל, סימון ב.גוריון כמנהיג, אין מונופול על המורשת היהודית ... ברל ראה במורשת היהודית בסיס רעיוני במובן - ואהבת לרעך כמוך וצדק צדק תרדוף ... וגם נלחם על אחדות בכל מובן ומקום ורבות בזכותו נוצרו המוסדות המאוחדים שהובילו למדינה״ (כנס "ירח 2020 לזכרו של ברל כצנלסון").

דברים שנשא בוועידה המדינית-בטחונית של מפלגת העבודה

נאומו בשנת 2016, בפני הוועידה המדינית-ביטחונית של העבודה בראשות יצחק הרצוג ולפני הבחירות.

"נשיאות נכבדה, חברות וחברים.

הקשבתי רב קשב לדיון וקראתי את כל ההצעות של חברים מכובדים וחשובים במפלגה לסיכום הנושא המדיני-ביטחוני. אני רוצה להגיד, שלמדתי שאנחנו מסוגלים לקיים ויכוח בנינו מתוך כבוד ההדדי ואני מקווה גם בעתיד מתוך אחריות משותפת. ולמדתי מתוך עיון בתכניות שבעיקרו של דבר, מרבית החברים מלוכדים סביב תכנית מדינית ברורה וסביב ליוזמות ולהנהגה של יושב ראש המפלגה יצחק הרצוג. ועם ההתלכדות הזאת סביב תכנית משותפת, אנחנו צריכים ללכת כדי לנצח בבחירות הבאות ולהרכיב את ממשלת ישראל. זהו היעד. רק אם ננצח בבחירות ונרכיב את הממשלה נוכל להציל את מדינת ישראל משתי צרות - צרה אחת זה להדרדר לאפרטהייד וגינוי בינלאומי, וצרה שנייה זה מה שקוראים מדינה דו-לאומית שעלולה להיות מדינה ערבית-יהודית. אנחנו נוביל את מדינת ישראל, לאחר הניצחון בבחירות. ואנחנו נלחץ על הממשלה כבר כיום להקמת שתי מדינות - מדינה יהודית עם גבולות בני הגנה ומדינה פלסטינאית מפורזת. זה יבטיח את הביטחון.

כדי לנצח בבחירות, אנחנו צריכים שלושה דברים - אלף, הנהגה מלכודת, שעובדת יחד, שמשלבת ידיים. הדבר השני, אנחנו צריכים ויש לנו את זה - אידאולוגיה ברורה: גם חתירה לשלום וגם חתירה לשיוויון. ש.ש.

ולא לזלזל בדבר האחרון. אנחנו ניצחנו בבחירות אחרי מלחמת יום הכיפורים, הייתה מערכת בחירות קשה ביותר, בזכות מערכת ארגונית. מערכת ארגונית שבנויה על אזורי הקלפי, סניף תל אביב, סניף באר שבע, סניף חיפה. לעבור באזורי הקלפי עם ועדות של מתנדבים, שממחר בבוקר, ממחר בערב עושים חוגי בית לקראת הניצחון בבחירות הבאות" (לצפייה כווידאו בקישור, 7.2.2016).

על ברל כצנלסון

דברים מהופעתו בכנס ירח-2020 לזכר ברל כצנלסון.

"ישר כוח על היוזמה לעסוק בברל כצנלסון ומורשתו.

אני הייתי אחד הצעירים שראו בברל כצנלסון בראש ובראשונה מחנך ומורה, וזה על בסיס היותו הוגה דעות. אבל ברל כצנלסון היה מעורב גם בפוליטיקה האקטואלית של תנועת העבודה.

ועברו על תנועת העבודה סערות לא קטנות ופילוגים לא מעטים, שלנו, הדור הצעיר, זה עשה רושם מאוד לא טוב - איך המנהיגות הגדולה הזאת לא משתפת פעולה ורבה וכל אחד מנסה למשוך את הנוער אליו. אזכיר רק את ארבעת הגדולים, שהיינו צריכים להחליט מה לקבל מהם - יצחק טבנקין, מאיר יערי, בן גוריון וברל כצנלסון. ואומר לכם - איזו זכות גדולה, להיות בחור צעיר שעובר את שנת ה-20 ומקים ישוב בנגב ועומד מול ארבעת הגדולים האלה, שהיו גם במריבות די רציניות בניהם. מאיר יערי קיים תנועה נפרדת, גם כן תנועת נוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי וגם כן מפלגה נפרדת. יצחק טבנקין היה מנהיג רציני מאוד, משכיל מאוד של הקיבוץ המאוחד. היה נואם נאומים ארוכים כאורך הגלות ואנחנו היינו מוחאים כפיים. ובן גוריון היה בכלל כאילו המנהיג הטבעי של מדינת ישראל. וברל כצנלסון, איש רוח, איש ערכים, איש השכלה.

מה למדתי מברל?

הדבר הראשון, שתנועת העבודה הישראלית היא תנועה קונסטרוקטיבית, היא תנועה חלוצית, היא תנועה התיישבותית, היא תנועה שבונה את החברה. לא רק נאבקת להשפיע עליה ולזכות בה בתמיכה ביום הבחירות, אלא תנועה שבונה. בונה את ההסתדרות כחברת עובדים, כמשק. הסתדרות זה לא רק איגוד מקצועי. אמר לנו ברל - זה חברת עובדים, זה משק, זה התיישבות, ולהתיישבות הקיבוצית והמושבית יש חשיבות בלתי רגילה, היה אומר לנו ברל. זה דבר אחד שקיבלתי ממנו - שתנועת העבודה בנויה על רעיון. הרעיון שהתנועה היא לא רק איגוד מקצועי. היא גם איגוד מקצועי שצריך לדאוג לרמת החיים של העובד. אבל היא חברת עובדים. היא בונה משק. היא בונה התיישבות. היא בונה את סולל בונה. היא תנועה קונסטרוקטיבית. התבלטנו עם ברל אם לקרוא לזה ציוניות-סוציאליסטית או ציונות-חלוצית? סוציאליסטית זאת לא מילה עברית. ואמרנו, אנחנו צריכים להגדיר את האידאה של תנועת העבודה במילים עבריות. כלומר תנועה חלוצית, תנועה התיישבותית, תנועה שבונה משק ובונה חינוך. היה זרם העובדים של תנועת העבודה. מברל למדנו שאנחנו לא סתם איגוד מקצועי, אנחנו תנועה חברתית, כלכלית, חינוכית, רעיונית שהיא תהיה הבסיס של מדינת ישראל העתידית.

הדבר השני, חיינו את ההתבלטות לאחר מלחמת העולם השנייה ועל רקע הספר הלבן של הבריטים. בעצם ההחלטה של הבריטים שהם מסתלקים מארץ ישראל והיהודים והערבים יהרגו אחד את השני ומעבירים את הבעיה של פסלטינה-אי לאומות המאוחדות. שהתגבשו אחרי מלחמת העולם השנייה. ואז עומדת השאלה, כאשר ועדת האו"ם מציע - מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל. ומתחיל ויכוח ולא רק עם התנועה הרביזיוניסטית. הויכוח הוא עם טבנקין שקורא לי ולעוד צעירים ואומר: לא צריך להסכים, לא צריך עכשיו מדינה יהודית כי לא צריך להסכים לחלוקת ארץ ישראל. ואני שואל את טבנקין - אבל איך תקום מדינה יהודית? למה נחכה? אם לא תהיה מדינה יהודית לא יהיה מי שיביא יהודים לארץ. הבריטים קיבלו את המנדט להביא עולים, אבל הם חדלו מזה. ברל היה האיש שאמר - מדינה יהודית, זאת ההזדמנות ולא מחמיצים אותה! אמרנו לברל - בסדר גמור, אנחנו רוצים שאתה תהיה בממשלה, של המדינה היהודית. הוא אמר: לא, זה לא. שאלנו, מי יהיה האיש המרכזי בממשלה? אז ברל אומר - בן גוריון. אחת התרומות החשובות של ברל, שטיפח את בן גוריון, נתן לו גיבוי. זה לא היה פשוט - בכל זאת השומר הצעיר עם יערי, הקיבוץ המאוחד עם טבנקין. זה חברה רציניים. אבל הגיבוי שברל נתן לב-גוריון, וברל לא היה בהנהלה הציונית ולא התכוון להיות שר בממשלה, אבל חי את הבעיה. ואני חושב שאם יש למישהו זכות שבכל זאת קמה מדינה יהודית עם כל הבעיות - כמובן זה ברל כצנלסון.

הדבר הנוסף שלמדנו ממנו, זה המורשת היהודית. אין מונופלים למורשת היהודית למפלגת הדתיות. המורשת היהודית הייתה תמיד מגוונת וגם כיום היא מגוונת. אבל יש לה מכנה משותף לכל הזרמים וזה התנאי להיותך גאה שאתה יהודי. ומה היא המורשת? בקיצור נמרץ - ואהבת לרעך כמוך, צדק צדק תרדוף. זאת המורשת היהודית.

הדבר האחרון, ברל נלחם לאחדות. אחדות התנועה הציונית, אחדות ההגנה, אחדות המפלגה הפוליטית, אחדות התנועה הקיבוצית. מול ברל עמדו כל מיני גורמים שהעדיפו את היחוד על פני האחדות. ברל העדיף את האחדות והשיג רק חלק מזה. אבל בלי האחדות הזאת, לא היה גיבוי. אחדות של מפא"י, של הקיבוץ המאוחד. לא היה גיבוי לבן-גוריון בהובלת המדינה.

הוגה דעות רציני, מחנך שקוסם לצעירים, מטפח הדור הצעיר. אין לי שום ספק, שברל נתן את הבסיס להקמת מדינת ישראל. היות שהערבים לא קיבלו את החלטת האו"ם ופרצה מלחמה אז הגענו לשטחים הרבה יותר גדולים ממה שועדת האו"ם נתנה לנו. בזה ברל צדק, הוא אמר - כל עוד תהיה שממה, כל עוד לא יקבלו את מדינת היהודים, אז אנחנו נקבל יותר שטחים" (כנס ירח 2020, 25.8.202, מדקה 1:43).

אהרון ידלין, ראיונות ואזכורים

אהרון ידלין בראיונות, בתקשורת, איזכורים וספרות.

1. כנס ירח 2020, לזכר ברל כצנלסון (קישור לסיקור הכנס וצפיית ווידאו).
2. אהרון ידלין - בשירות המפלגה והמדינה, מוזיאון הכנסת 2020 (לצפיית ווידאו בקישור).
3. אהרון ידלין, מודאג מהמצב - ראיון בישראל היום 2019 (קישור למאמר באתר).
4. רתם ידלין נכדתו וראש מועצת גזר, על סבא - מאי 2018, אתר מיינט קיבוץ בקישור.
5. על המסעות לפולין, ערוץ 7 2018 (לצפיית ווידאו בקישור).
6. אהרן ידלין מספר על יצחק רבין ז״ל - עדות על רבין מקרוב וכשר בממשלתו, שנת 2018 (לצפיית ווידאו בקישור).
7. אהרן ידלין: מצפן לתנועה מתמדת - ביוגרפיה, רוני כוכבי-נהב הוצאת הקיבוץ המאוחד 2016 (פרטים מלאים בקישור).
8. בועידה המדינית של העבודה, שנת 2016 (לצפיית ווידאו בקישור).
9. עצות לשר החינוך, ערוץ 7 2016 (לצפיית ווידאו בקישור).
10. חותם אישי, דן מרגלית 2015 (לצפיית ווידאו בקישור).
11. על יצחק שמיר - שנת 2015 (לצפייה בווידאו בקישור).
12. פרוייקט תיעוד דור תש"ח - עמותת תולדות ישראל, משנת 2013 (לצפייה ב-8 פרקים בווידאו פרק 1, פרק 2, פרק 3, פרק 4, פרק 5, פרק 6, פרק 7, פרק 8).
13. איזו ישראל אתם רוצים? בכנס INSS בשנת 2013 (צפיית ווידאו  בקישור).
14. על הבחירות הראשונות לראשות העבודה 1974 (קישור למאמר).
15. ראיון עם אהרון ידלין, אוניברסיטת בן-גוריון (קישור לקובץ PDF).
16. קורות חייו, משרד החינוך (בקישור).
17. ערך ויקיפדיה, בקישור.

• קודם
• הבא