ההימור של פרץ הצליח - מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-22
- פרטים
- קטגוריה: בחירות לכנסת ה-22
- נוצר ב חמישי, 19 ספטמבר 2019 17:43
- מחבר\ת הפרולטר {אסף הלחמי}
ההימור של עמיר פרץ הצליח, רבים צריכים לעלות אליו לרגל ולהתנצל.
מי ששילמה את מחיר העברת מנדטים מהימין ויצירת שובר שיוויון הגושים, היא מפלגת העבודה ועקב נטישת מצביעה הותיקים ולכן נדרשת חשיבה מקיפה ויסודית לגבי המשך דרכה של המפלגה.
אז מה עושים? על המפלגה לחזור ולהרים את הדגל המדיני, לגייס נבחרים בולטים בתחום הבטחוני והאקדמי ולהבליט את המאבק לחיזוק הדמוקרטיה ונגד השחיתות. זאת בהתאם לעובדה כי קמפיין כושל ניתק את הזיהוי ההיסטורי עם דגלים אלו ולכן גרעין המצביעים הקשה שהאחרונים מהותיים עבורו, נטש ועבר למרצ ולכחול-לבן.
* הערה: ניתוח בעבודה, חזרו להתעדכן
המנדטים זזו שמאלה
רשימת העבודה-גשר והחזית החברתית הצליחו במשימה והביאו מצביעי "ימין רך" חברתי להצביע אותיות א.מ.ת - אולי לא במספרים מספקים, אבל בהחלט תופעה שאפשר לזהות.
ההצלחה באה לידי ביטוי בנתונים ועל פי ניתוח סטטיסטי כ-56% ממצביעי גשר (כמנדט ורבע, שהם כ-41,882 קולות מתוך 74,701 שקיבלה בבחירות אפריל 19) וכ-12% ממצביעי כולנו (כחצי מנדט, שהם כ-18,330 קולות מתוך 152,756 שקיבלה בבחירות אפריל 19) - מקור הנתונים בפוסט ניתוח סטטיסטי בפייסבוק של אריק גומנובסקי, ניתוח בחירות בשיטת 'גומנובסקי' של תני גולדשטיין באתר 'זמן' וניתוח מרכז-אדווה ניתוח של הראל קיין בשיטת 'מושקין'.
מקור מפתיע נוסף לכשליש מנדט, היו מצביעי מפלגת הימין "זהות" שכ-9% מהם המתרגמים לכ-10.5 אלף קולות ומתוך 118,031 שקיבלה בבחירות אפריל 19.
על פי אייבי בינמין בניתוח המתבסס על מגמות ההצבעה בבית-שאן והשלכה מהן על כלל הארץ, החיבור עם גשר תרם רק כ-39% שהם 29,000 קולות (פוסט פייסבוק) ועדין ביחד עם בוחרי כולנו וזהות - עמיר פרץ הצליח להביא לפחות מנדט ימין אחד.
על פי הניתוח הסטטיסטי, המפלגה קיבלה בסה"כ כ-70,834 קולות ממפלגות ימין ושהיו אמורים לשקף עליה של לפחות 2 מנדטים - אז היכן המנדטים?
היכן המנדטים? הבייס עזב את העבודה
רשימת העבודה גשר זכתה ב-6 מנדטים בבחירות ובהתחשב בתוספת של כ-2 מנדטים בקולות ימין - היכן המנדטים החסרים?
המפלגה איבדה כמחצית מהמנדטים שלה למרצ (כ-48% שהם כ-3 מנדטים) שעזבו עם אהוד ברק וסתיו שפיר לרשימת "המחנה הדמוקרטי" (לסיבות העדתיות והאחרות, נדרש מחקר עומק). רשם חגי רזניק, מרשימת העבודה-גשר מיד אחרי הבחירות: "את עמיר ואורלי הגחיכו, ולא קיבלו את מילתם שלא יישבו עם נתניהו . אבל הם עומדים במילתם כמו שליחי ציבור אמיצים וראויים. לגנץ ייתנו כל סולם לרדת מבטחותיו ומכל הכיוונים והצדדים. זה רק כי כשזה השבט הלבן 'זו אחריות לאומית ועוד בחירות זה בגדר אסון'?" (טוויטר). נטישת הבייס, מצביעי העבודה הותיקים והגרעין הקשה, הייתה מכה אנושה שהמפלגה התקשתה מאוד להתאושש ממנה. בנוסף, רשימת העבודה-גשר הצליחה לגייס כחצי-מנדט בלבד מקרב הדרוזים והערבים אזרחי ישראל.
נתון זה מאושש בבחינת העלייה הדרמטית בהצבעה למרצ בערים "האדומות" כמו הרצליה, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, רמת השרון, תל אביב ועוד - בכולן העבודה נחלשת ומרצ מתחזקת (ראו ניתוח טוויטר, חיים הר-זהב).
לכן במאזן עזיבת 3 מנדטים שמאלה והצטרפות 2.5 מנדטים מהימין והערבים וחצי מנדט נוסף בהסכם עודפים עם מרצ - הצליחה מפלגת העבודה רק לשמור על מאזן של 6 מנדטים ובדומה לבחירות אפריל 2019.
ברק עצמו וככל הנראה, הבריח מרשימת מרצ 1+ מנדטים של ערבים אזרחי ישראל - ראו נתוני הצבעה למטה עם ירידה במספר המצביעים למרצ במגזר - ולכן זו התחזקה במנדט בודד בלבד. חשוב לציין כי אלו מצביעים שלא יצאו מהבית, מכיוןן שאינם מצביעים לרשימה המשותפת ומכאן שהנזק של מהלכי ברק השפיע על גוש השמאל כולו. עם זאת, קולות מצביעי העבודה הביאו למרצ מנדט נוסף - אין לכך הסבר אחר, שהרי אי אפשר להסביר הצטרפות של כמעט 37,000 מצביעים חדשים למרצ ונוכח הירידה בהצבעה אליה במגזר הערבי.
מכאן שאפשר לקבוע כי ההימור של עמיר פרץ הצליח וללא הנטישה הגדולה של הבייס למרצ, בעקבות המעבר של שפיר וברק, הייתה העבודה משיגה לפחות 8-9 מנדטים ואולי בזכות המומנטום אף עוברת למאזן דו-ספרתי. אך בפועל, הבאת מצביעי ימין הספיקה רק לשמור על כוחה של המפלגה.
לעניין תרומת החיבור עם מפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס, הרי שמעבר לקולות שהביאה הוצג כבר ניתוח על חשיבות גיבוש חזית חברתית-אזרחית.
מפלגת העבודה גרפה קולות ושיפרה את אחוזי ההצבעה אליה בישובי פריפריה.
עליה ברורה בהצבעה למפלגת העבודה בפריפריה
שיפור בהצבעה לחיבור העבודה-גשר ביחס לאפריל 2019
לא בכול מקום, החיבור העלה את סך המצביעים לעבודה-גשר
הערבים אזרחי ישראל והדרוזים
אין ספק - עמיר פרץ השקיע ככל יכולותו בחיבור מחדש עם מגזרי המיעוטים ובפרט הערבים אזרחי ישראל, הדרוזים והצ'רקסים.
אולם ולמרות חיבור בלתי אמצעי שלו, השקעה של משאבים, הקפצת הנציג הדרוזי והנציג הערבי ברשימה ושלל הצהרות והבטחות - רק 2% מהמגזר בחר להצביע לרשימת העבודה-גשר (כ-16.5 אלף קולות ושווה ערך לחצי מנדט). זאת כאשר 81.3% מהקולות הערבים ניתנו לרשימה הערבית המשותפת ורק 17.6% הצביעו דווקא למפלגות היהודיות ובחלוקה הבאה: 7.4% הצביעו לכחול לבן; 2.9% למחנה הדמוקרטי; 1.9% לישראל ביתנו; 1.3% לליכוד ו-ש"ס קיבלו 1.2% (אייבי בינימין פייסבוק).
חשוב גם לציין כי הרשימה-הדמוקרטית עם אהוד ברק הפסידה קולות רבים במגזר הערבי והשיגה כאמור רק 2.9% ואפילו הפסידו בכפר קאסם, עירו של המועמד עיסאוי פריג'. לפי הפוסט הסטטיסטי בפייסבוק, עברו 21,906 קולות ממרצ לרשימה המשותפת (כ-3/4 מנדט) וכנראה מדובר אף על מספרים גבוהים יותר.
אפשר גם להתנחם במגמה החיובית ובכך שיו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ ממשיך בה גם אחרי הבחירות ובמסיבת העיתונאים המסכמת הכריז כי על כחול-לבן לצרף את הרשימה המשותפת לקואליציה: "אנחנו אמנם לא מפלגה גדולה, אבל אנחנו כן תנועה גדולה. ולתנועה גדולה חייבת להיות גם מחויבות גדולה ולכן אנחנו לא ניתן להדיר אף אוכלוסייה ואף מפלגה מהסיכוי לעשות שינוי היסטורי בישראל. אומר זאת חד וברור: גם הרשימה הערבית המשותפת צריכה להיות מוזמנת אל שולחן המו"מ. אין שינוי היסטורי בלי תיקון היסטורי. ישראל צריכה עכשיו ריפוי מנתניהו. ואין ריפוי ואהבת חינם עם חרמות וקיטוב חינם. כפי שאסור להחרים את איימן עודה - אסור להחרים את החרדים ואת נציגיהם בכנסת" (אתר YNET, 18.9.19).
התוצאות
למרות השיפור באחוזי ההצבעה לרשימת העבודה-גשר בימין ובפריפריה, הרי שבערים הגדולות מפלגת העבודה לא תמיד הצליחה למצות את פוטנציאל מצביעי רשימת גשר מבחירות אפריל 2019. בנוסף וכאמור, בערים "האדומות" התרחש מעבר של קולות מהעבודה למרצ.
התוצאה, עלייה של 21,669 קולות בלבד מסך 190,870 קולות באפריל 2019 ל-212,539 בבחירות ספטמבר 2019 לכנסת ה-22. ובהתבסס על מקדם מנדט גבוה של 36,970 לעומת 32,860 באפריל 2019, המפלגה רק שמרה על כוחה.
מאזן 6 המנדטים מתבסס על עזיבת 3 מנדטים שמאלה למרצ, הצטרפות 2.5 מנדטים מהימין והערבים וחצי מנדט נוסף בהסכם עודפים עם מרצ שהשלים 9,046 קולות שחסרו להשלמתו.
אפשר גם להעיר כי קמפיין "הגוועלד" אמנם החזיר לרשימה מנדט שלם (חצי ממרצ שהם כ-15% ממצביעי אפריל 2019, חצי מכחול-לבן - ראו ניתוח סטטיסטי), אבל לא היה זה שהעלה אותה מעל אחוז החסימה.
קמפיין הבחירות
קמפיין הבחירות של המפלגה היה כושל, לא ממוקד וברמה הארגונית היה חסר מאוד.
בפרט, נעדר כל פניה ישירה לקהל המצביעים הותיק ובדגש על תחומי העניין שלהם - שלום ובטחון, שחיתות וערכי תנועת העבודה ההיסטורים. מצע המפלגה לכנסת ה-22 ולמרות שהיה פורץ דרך בתחומי חברה וכלכלה, חקלאות, להט"ב ועוד לא התייחס כלל לתהליך השלום, לפרטנר הפלסטיני וכן למאבק לשימור הדמוקרטיה ונגד השחיתות. אין ספק שעובדה זו סייעה לבריחת הבייס למרצ ולכחול-לבן והקשתה עליו את הזיהוי עם מה שנתפס בעיניו כבית הרעיוני שלו.
גם הארגון לקראת יום הבחירות, ובפרט תכניות העבודה ליום עצמו, דרכי התקצוב, הקצאת המשאבים, חומרי הפרסום וההתארגנות הכללית לקו בחסר ויש אף שיכנו אותם "חובבנים" ולא ראויים למפלגה עם מסורת ארגונית מפוארת שכזו.
כל אלו השפיעו על היכולת לגייס מצביעים חדשים, להתחבר למצביעי גשר וכולנו ובשבועיים האחרונים לשמר את מצביעי הגרעין הקשה מעזיבה.
איך בונים מחדש את מפלגת העבודה?
תוצאות הבחירות, מחייבות תהליך של חשיבה ופעולה יסודית לחידוש מפלגת העבודה.
ראשית, על המפלגה לחזור ולהניף את הדגלים ההיסטורים שלה:
- דגל השלום, הדגל המדיני-בטחוני
- דגל שימור הדמוקרטיה והמלחמה בשחיתות
- חיבור אמיתי למגזרי המיעוטים הדרוזי והערבי
- גיוס דמויות בטחוניות בכירות
- גיוס דמויות אקדמיות בכירות
בנוסף ולא פחות חשוב, חובה לחדש את התנהלות המפלגה בבית פנימה:
- לרענן ולהתאים את חוקת המפלגה למציאות
- לחדש את המוסדות הנבחרים
- למסד מערכת קשר ושקיפות בין מרכז המפלגה, נבחרי הציבור והחברים
- להקים מטה בחירות שלדי, שיכין תשתיות מתאימות ובפרט שימור ידע, תהליכים ויכולות
המעשה נראה מורכב, אך התנעת תהליך רענון ובחירה מחודשת של המוסדות וזאת תוך קיום סדרת דיונים רעיוניים וגיוס דמויות חדשות והפעלת הסניפים תאפשר לייצר מומנטום פנימי וחיות חדשה למפלגה. חיות זו תמיד הוכיחה כי היא מחברת מחדש את החברים ומניעה אותם לתמוך ולפעול למען המפלגה.
כמה אקסיומות לנפץ
בלי קשר לתוצאות הבחירות לכנסת ה-22, אבל בפרט בהתחשב בהן, ראוי לנפץ כמה תפיסות שגויות שהושרשו בעקבות השתלטות השיח הימני קיצוני-משיחי.
הציבור ימני
מאזן הגושים בכלל, וחלוקת המנדטים למפלגות השונות בפרט מזימות את הטענה כי הציבור בישראל ימני.
לא נכון - הציבור נוטה לשמאל-מרכז ולא לימין (שכחנו את הערבים שהם 21%, החרדים לא ימין).
לא לשלום עם הפלסטינים
לא נכון - גם בהתבסס על תוצאות הבחירות של ספטמבר 2019. אבל בכל סקר עומק, פתרון שתי המדינות זוכה לרוב, כמו החזרת סיני וההתנתקות מעזה בעבר.
הציבור מחכה למנהיגות, כאשר זו תוביל היא תקבל ממנו גיבוי מלא.
במובן זה, הכשל עדין במגמות ההצבעה במרכז-שמאל ובמגזר הערבים אזרחי ישראל (כ-60% הצבעה עדין לא מעניקים להם משקל אמיתי), מלכוד22.
אז מה עכשיו
במובנים רבים ניתוח הבחירות לכנסת ה-22, המסקנות וההמלצות לפעולה חופפות למדי לאלו שפורסמו אחרי בחירות 2015 לכנסת ה-20 - עם זאת, בבחירות אלו וביתר שאת ההזנחה של גרעין המצביעים הותיק מבחינת המסרים, המצע והקמפיין בולטת.
כמו בבחירות לכנסת ה-20 ולכנסת ה-21 העבודה מנסה לפנות לקהלים חדשים ודוחה ומרחיקה את תומכיה הותיקים ואף מביאה אותם להצביע למפלגות אחיות.
בנוסף לכך, המפלגה שבה ומתקשה בניהול מטה שטח, הקמפיין לא מתאים למציאות התוכן והחיבור המתמשך לפעילים ולשטח לוקה בחסר.
כל אלו דורשים טיפול שורש עמוק וכפי שהומלץ למעלה.
* הערה, לא לכל הגרפים זוהה מקור רשמי. מי שזיהה תוכן כשייך לו - מוזמן לפנות ולעדכן והדבר יטופל מידית.
נספח: שיטת הניתוח הסטטיסטי
הניתוח במאמר זה, מתבסס ובין היתר על ניתוחים סטטיסטיים שביצעו מומחים בתחום, אך בגישות סטטיסטיות שונות ובכל זאת התוצאות דומות למדי ומחזקות את הניתוח המוצג על בסיסן.
גישת 'רגרסיה ליניארית פשוטה' המכונה 'שיטת גומנובסקי' ובפרט:
- הנחת כל המשתנים בטבלה כאויבים על כל הקלפיות.
- באמצעותם, ובהנחת תוצאות סבב א' (אפריל 2019) חיזוי תוצאות סבב ב' (ספטמבר 2019) לכל קלפי.
- חישוב המרחק מהחזוי לאמת (הכי פשוט - שגיאה ריבועית, בסיכום על כל הקלפיות).
- חיפוש המשתנים שמביאים את השגיאה למינימום.
- המקדמים מסתדרים כולם בין 0 ל-1, כולם נסכמים בערך ל-1.
- הסיכוי לטעויות במודל, שמקביל לסטיית תקן בסקרים ובמודלים אחרים שמבוססים על הסתברות, דומה ל-5% או קרוב לזה.
- היישום באמצעות חבילה cvxpy עבור פייתון.
ניתוח מרכז אדווה, מתבסס על:
"תוצאות הבחירות בקלפיות השונות ברחבי הארץ לפי הרמה החברתית-כלכלית של היישוב או 2 השכונה (אזור סטטיסטי) שבו מוקמה הקלפי. הניתוח לפי אזור סטטיסטי התאפשר הודות לפרסום של הלשכה המרכזית 3 לסטטיסטיקה המסווג אזורים סטטיסטיים ... בניתוח נסכמו יחד הקולות מכל הקלפיות שדורגו באותו אשכול חברתי-כלכלי לכדי קבוצה אחת, ועבור כל קבוצה חושב שיעור ההצבעה לכל אחת מהמפלגות מתוך כלל הקולות הכשרים באותו האשכול".
ניתוח בגישת 'מושקין:
מוצג על בסיס 'גרף של פלוטלי' דינמי ואינטראקטיבי - מחושב על סמך 9682 קלפיות שיש נתונים עבורן בשתי מערכות הבחירות וכל קלפי היא תצפית נפרדת למודל הזה, כך שמתקבל מודל די מדוייק (יש בו רק 140 משתנים, ובעצם רק 126 משתנים חופשיים, אבל 9,682 משוואות). לוקחים את המקדמים, מכפילים אותם במספר המצביעים לרשימה (בחירות אפריל 2019), תוך הבהרה שהסכום לא יצא בדיוק מספר המצביעים של ספטמבר 2019. בצד ימין, משקף את השגיאה של המודל הליניארי, שהיא לא אפס. מצד שמאל כולל רק את הקלפיות המשתתפות, וקשור גם לסכומי השורות במטריצת המעבר.
מקור הנתונים:
- פוסט ניתוח סטטיסטי בפייסבוק של אריק גומנובסקי
- ניתוח בחירות בשיטת 'גומנובסקי' של תני גולדשטיין באתר 'זמן'
- מסמך ניתוח של מרכז-אדווה.
- ניתוח בשיטת 'מושקין' של הראל קיין.
