ההזדמנות של מפלגת העבודה

הזדמנות – הזדמנות זאת המילה שיושבת הראש שלי יחימוביץ' מרבה להשתמש בה בהופעותיה בתקשורת. “ניתנה לנו הזדמנות". אכן ניתנה למפלגת העבודה הזדמנות. אני שמח על כך שאחרי שנים במדבר ניתנה למפלגת העבודה הזדמנות. אבל למה ניתנה ההזדמנות ? שלי יחימוביץ' עומדת על כך, לא, מתעקשת על כך שניתנה לה ההזדמנות להוביל אג'נדה שמכילה את הנושא החברתי/כלכלי בלבד.

אני מבין את שלי יחימוביץ' כאשר היא אומרת: " זו האג'נדה שהובלתי בפריימריס, על האג'נדה הזאת אני נבחרתי לתפקיד, מטעמי אמינות כלפי המצביעים שלי, זאת האג'נדה שמחייבת אותי."

מסתבר שיושבת הראש טרם הפנימה שהמעמד שלה השתנה: היא כבר לא בפריימריס מעל חודשיים. נגמרו הפריימריס. היא לא אחראית על קידומה של שלי יחימוביץ' בלבד . הנושא החברתי/כלכלי הוא לא הנושא היחידי על האג'נדה שמחייבת אותה. שלי יחימוביץ' מובילה היום את מפלגת העבודה כולה. זאת אחריות גדולה יותר, גדולה יותר בהרבה. זאת אחריות לאומית.

למה אחריות לאומית ? כי ממשלת נתניהו מובילה את מדינת ישראל לאבדון. המדינה לא יכולה לשאת קדנציה נוספת של ממשלה ברשות בנימין נתניהו בלי שיגרם נזק בלתי הפיך. לא, המדינה לא תכחד, היא לא תיעלם. היא תתפורר, תתמסמס, היא תפסיק להיות מדינה בה אנשים ליברלים, דמוקרטים חילוניים וחפצי זכויות אדם ירגישו בנוח.

למה אחריות לאומית ? כי אין אלטרנטיבה שילטונית ניראת לעין. לא ציפי ליבני ולא שאול מופז, לא יאיר לפיד (אם יתייצב לדגל) ולא אריה דרעי יוכלו להוציא את המדינה מהצרות אליהן היא נכנסה, בין היתר בשותפות המלאה של מפלגת העבודה בממשלות קודמות. גם אם שלי יחימוביץ' מתקשה, גם אם בכל כוחה היא מנסה להוריד ציפיות, למרות הכל, בינתיים היא והמפלגה שרק לפני חודשיים עשו לה החייאה, הם האלטרנטיבה השלטונית השפויה היחידה של מדינת ישראל לשלטונו של נתניהו.

זאת הסיבה שלמפלגת העבודה יש חובה לאומית לנצל את ההזדמנות שניתנה לה לא רק בנושא עליו נבחרה שלי יחימוביץ' לתפקיד היו"ר אלא גם בנושאי חוץ, בנושאי בטחון ולבטח בנושא האזרחי. יש למפלגת העבודה חובה לאומית ושלי יחימוביץ' חייבת להיות מנהיגה לאומית, גם בנושאים אלו. אם היא לא תנהיג בכל הנושאים היא לא תהיה רלוונטית.

אם מפלגת העבודה לא תנצל את ההזדמנות שניתנה לה לכל רוחב הזירה הפוליטית היא תהיה בדיוק מה שלא מעט פרשנים חזו – מפלגת נישה. נישה נחמדה, נישה מרווחת, אולי אפילו הנישה החשובה ביותר אבל עדיין נישה.

ברור שאני לא מצפה ששלי יחימוביץ' אישית תטפל באג'נדות איתן היא לא מחוברת בנפש באותו להט בו היא מובילה את אג'נדה החברתית/כלכלית. אני לא מצפה ממנה לעבוד בניגוד לחושים שלה. האמינות שלה היא נכס חשוב, לא, היא נכס קריטי בימים בהם כל העולם מפקפק, או בעצם כבר לא מפקפק, באמינותו של ראש הממשלה.

אני מצפה משלי יחימוביץ' את אותו אומץ הלב שהיא גילתה למשך שנים כחברת כנסת מן השורה כאשר הובילה כמעט לבדה נושאים שהפכו רק לאחרונה לנושאים המרכזיים ביותר בשיח הציבורי. אותו אומץ לב צריך להוביל אותה היום למסקנה אחת ואחת בלבד: מפלגת העבודה היא מפלגה הוליסטית, היא מפלגה שיש לה אג'נדה רחבה, שיש לה אג'נדה בכל נושא רלוונטי והיא חייבת להוביל אותה בכל התחומים.

אז מה אני מבקש משלי יחימוביץ' ? מצפה ממנה ? אני מבקש ממנה דבר פשוט: היא לא לבדה במערכה. היא חייבת להאציל סמכויות, לבחור לה אנשים, צוותים אישיים שיטפלו בנושאים בהם היא לא חזקה. הרי היא ענתה לשאלה בטלוויזיה מה היא תעשה אם היא תצטרך להתמודד עם נושא שהיא לא שולטת בו באומרה שהיא תתיעץ עם מומחים. שתיקח לה מומחים. הם עומדים בתור לעזור לה. בהתנדבות. במפלגה יש תותחים בכל נושא. הם חייבים לעבוד כבר עכשיו על מנת להכין לה ולמפלגה מצעים ותגובות בכל התחומים. זאת כמובן יחד עם הועדות השונות שכבר פועלות במפלגה. דרך אגב, גם אג'נדת הדגל של יושבת הראש, חברה/כלכלה, יכולה רק להרוויח אם כמה מומחים יתלבשו עליה.

אנחנו לקראת בחירות וכל יום אנחנו מתקרבים אליהן. ההזדמנות היא של מפלגת העבודה ואני לא בטוח אם תהיה לנו הזדמנות נוספת. המדינה חולה בכל התחומים, לא רק בתחום החברתי/כלכלי. ההזדמנות היא של מפלגה הוליסטית שמובילה בתחום הכלכלי-חברתי ויש לה מה להציע בכל נושא אחר.
שלי יחימוביץ', הרימי את הכפפה, אנחנו חייבים להפיל את הממשלה הזאת. נצליח בכך רק אם נתקוף בכל החזיתות, בכל הכוח ועכשיו. אנחנו מוכנים לכך. ואת ?

• קודם
• הבא