הועדה המדינית ביטחונית של מפלגת העבודה

שלום לכולם אני כותב לכם בשם חיים אסא רכז הוועדה המדינית ביטחונית של מפלגת העבודה.

הוועדה המדינית ביטחונית של מפלגת העבודה שמה לה למטרה לעצב חזון מדיני עדכני למפלגת העבודה במימיו הסוערים של המזרח התיכון. כמו כן, למצוא את ההבדלים בין שמאל וימין בחברה הישראלית ובכך לשדרג את מעמד מפלגת העבודה. בנוסף, הועדה שמה לה למטרה למצוא כלים אופרטיביים להעצים את כוחה של מפלגת העבודה.

אני מגיש לכם מאמר ראשון בין רבים ועם הזמן ננסה לעמוד במטרות שנכתבו כאן למעלה, המאמר הראשון מדבר על חידוד ההבדלים בין שמאל לימין בישראל:

הניתוק הדיפלומטי מתורכיה מהווה אבן דרך פוליטית המאפשרת להבחין בין הימין לשמאל בישראל. הכוונה לימין והשמאל המדיניים, השפויים ולא בקצוות הפוליטיים שהם על סף ההזייה. האגף הפוליטי הימני שאתו מייצגים ביבי וליברמן פועלים תחת אסטרטגיה של "התבדלות" , של אחיזה פנאטית בקיים, באי התערבות בנעשה בסביבתה האסטרטגית של ישראל, בחוסר אמון מוחלט בסביבה הזאת, ומתוך הסתכלות על ישראל כמעצמה אזורית שעומדת מול איראן – בדו הקרב המעצמתי - אזורי, דו קרב שתורכיה מנסה בכל מאודה להחדיר את עצמה כרגל שלשית. האגף הפליטי השמאלי, השפוי, פועל תחת התפיסה אקטיבית. על ישראל לייצר בריתות, לתחזק את יחסיה עם מעצמות אזוריות (וכאלה שנחשבו פעם מעצמות כאלה כמו מצריים) , לפוגג את המקור להפיכתה של ישראל למטרה בעיני כל מי שמנסה להכנס למגרש המעצמתי – אזורי, שכן, השיטה להפוך למעצמה אזורית – פרט להתעצמות צבאית - טמונה במדיניות "מוסר בינלאומי" שמנסות מדינות כאלה להתוות או לנופף, כמו תורכיה בעניים הסגר על עזה ואיראן בעניין הפלשתיני בכלל. 

תיעוד היסטורי להבדל הזה בהשקפות המדיניות בין השמאל לימין טמון בהבדל המהותי שהוצף לפני עשרים שנה, בהתמודדות בין יצחק שמיר, ראש הממשלה דאז מטעם הליכוד, ויצחק רבין שעמד להתמודד מול שמיר מטעם מפלגת העבודה – וגם ניצח בבחירות 92. התבדלות – הסתגרות מול אקטיביות מדינית. הסתגרות וחוסר תנועה או יוזמה בשם רציונאל אסטרטגי המבוסס על אי-אמון מוחלט בשופתים הפוטנציאליים ואמונה מוחלטת בכך שישראל יכולה להתמודד עם המובילים החדשים בסביבה האסטרטגית לה – קרי דהיום – תורכיה ואיראן. השמאל סוף סוף (לשמחתו או לצערו) יכול להרים את ראשו בתחום המדיני, ולהציג תפיסה אקטיבית שהיא שונה או הפוכה לתפיסת הימין , מבלי להיתפס כששמאלן שמוכר את מדינת ישראל לכל דורש. התפיסה האקטיבית היא הכרח קיומי לישראל, והויכוח בין השמאל לימין המדיני – הגיעה השעה שיתפרץ ויוצב בראשות האג'נדה הציבורית והדיון הציבורי שלא כל כך מתקיים במחוזותינו . 

ההתבסמות של הימין מהופעתו של ראש הממשלה בפני הקונגרס היא חלק מהעניין הזה. התבסמות שכל כולה חזה מנופח מאותו הנוסח שעל פיו איבדנו את תורכיה. אמנם יש כאלה שיאמרו – שאת תורכיה היינו מאבדים בכל מקרה כי תורכיה רוצה בכך – אבל חייבים להבין – שגם תורכיה חייבת לאתר סיבות כדי לכלכל את מדיניותה החדשה – שכל כולו רצון להוות מעצמה אזורית. אין מקור טוב יותר ממקור מוסרי בינלאומי בבחינת שומר הסדר הטוב. כך אנו רואים את התורכים מאיימים על סוריה, רחמנא ליצלן, שלא לדבר על ישאל. 

מצריים תלך לבחירות. יבחר מי שייבחר – הוא ישאף להוות צלע רביעית במזרח התיכון. האפשרות הנוחה לו ביותר הינה בדיוק כמו לתורכים – לאיים על ישראל , לדרוש שמאלה וימינה בעניינים כאלה ואחרים ובעיקר בהקשר האסטרטגי. ישראל תדחה את המצרים ותמשיך את ההתבדלות וההסתגרות – כך תגדל מצריים של השלב הבא ואכן תהפוך למעצמה אזורית מול איראן ומול תורכיה. כך ישראל תלך ותתבודד וייתכן שתהפוך לעצם הזר המזרח התיכון ולשק החבטות המוסרי של האזור כולו, ולא רק מנקודת מבטם של השליטים במדינות הסמוכות אלא בעיקר בעיני עמיהן. וזה כבר מסוכן ביותר. מסוכן משום שמטוסי חיל האוויר לא יוכלו להתמודד עלם השחקן החדש הזה הקרוי – ההמון של המזרח התיכון. 

ישראל חייבת לשנות כיוון ולצאת מהסטגנציה. בדיוק כפי שהממשלה הנוכחית אינה יכולה להתמודד עם הנושא החברתי, ולו רק משום שה- די אנ אי שלה אינו רלוונטי, כך גם לגבי העניינים המדיניים. חילופי שלטו הם לא דבר נורא כל כך, למי שנכנס לפאניקה, זאת החלפה של צורות ניהוג, שהן הכרח המציאות . את הדיון הזה אנו חייבים להציף במסגרת הציבורית.

חיים אסא

אנחנו מזמנים אותכם להצטרף לקבוצה שלנו בגוגל גרופ וחפשו אותנו בפיסבוק 

• קודם
• הבא