נוהל חניבעל
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב חמישי, 22 ינואר 2009 15:09
- מחבר\ת עומר נצר
זר הגובר על יכולתו של חייל למנוע גרירה או סחיבה של כובד משקלו, מבצע פעולה שעלולה להסתיים בחטיפה.
במבצע המתנהל היום בעזה, הובהר לכל, כי לא יורשה חייל להסתובב בגפו. חופש המרחב של הפרט יסתפק בבן זוג, ולעניין המבצע השניים יקראו מעתה, "זוג ברזל".
הקיבוץ לשניים, נועד למנוע יתרון של רבים מול יחיד. הניסיון מלמד כי חטיפות בעבר התאפשרו בשל יתרון מספרי לאויב, שיבוש קריאה בקשר לכוח מסייע, ו/או מרחק רב לתגובה מהירה. אלמנטים היוצרים בידוד ומונעים סיכול החטיפה.
בשנת 2000 נחטפו שלושה חיילי הנדסה: בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד, בעת שסירו בגבול הצפון, אזור הר דב. נוהל "זוגות הברזל" במבצע ברצועת עזה מפחית את הדרישה למספר החיילים שישמשו כדבוקה בלתי פרימה. פתרונות מוצאים לזו ההקלה, צוות דו חיילי, מונים שלושה עיקריים: הראשון, תנועת כוחות רגליים, צריכה להיות מרווחת, מבצעית ובלתי גמלונית. השני, כוחות עמית סמוכים המסוגלים להעניק עזרה, והשלישי נוהל "חניבעל".
נוהל "חניבעל" נחשב היה למיתוס בצה"ל כבר בשנות ה-80. סיקורים עיתונאיים מאוחרים, הצליחו לדלות ראיות מוצקות לקיום הנוהל ביחידות הלוחמות. אחת מהכתבות , בשנת 2004, נתחה את הנוהל בהיבט מוסרי מעיין משפטי, וקבעה עליו את המסקנה "שמדובר בפקודה בלתי חוקתי בעליל".
נוהל "חניבעל" בא במטרה לתת מענה, כמסכל, ניסיון לחטיפת חייל. תו המחיר בנוהל זה, חריג. דהיינו, המטרה מקדשת את האמצעים. נוהל "חניבעל" דורש מניעת חטיפה בכל מחיר, משימוש באמצעי קר ועד הענקת הרשאה, כאשר אמצעים מתונים יותר באים ליידי מיצוי וקיים חשש ודאי להצלחת חטיפה בפועל, לירי ספורדי שתוצאתו פגיעה שתפצע או תהרוג את החוטפים וגורל זהה למושא החטיפה.
המבצע הקרקעי ברצועת עזה, חייב, לכאורה, לחדש את הנוהל. הידיעה וההכרה בדרכי המילוט הרבים שבבטנה של אדמת רצועת עזה, היה ועודנו, חשש המחייב התייחסות, ומענה.
פעולת החטיפה, מתבססת על התקפת פתע בשילוב הסחה. ההסחה, בתמצית היא פעולה רועשת באש על כוח צה"ל, כלשהו, בזירה. הכוח הצה"לי המותקף, משנה מגמה, כעובר ממתקפה להגנה. הפעולות שינקוט הכוח מיועדות לאיתור מוקד הירי, לאיחוד השורות, וליצירת מכת אש ממוקדת אך מפזרת "הרטבה", למען פגיעה בריבוי מטרות מזוהות, וחשודות בגזרה. פעולת האויב, בתנאי שמתממש יתרונו, כראשון הבא במגע, יוצר לעיתים תעדוף הכרחי או אי ידיעה במערך הכוח הצה"לי המשיב.
תעדוף: יכול ויקרה, עת ספיגת מכת האש הראשונה, חלק מהכוח יפצע. כאן, יש לתת מענה לשתי משימות בו בזמן, וגם, לפצל את הכח. הפיצול ידוע עוד מראש לכל לוחם מן השורה. הפיצול יוצר מכנה משותף אחד ומטרה אחת לכל קבוצה וקבוצה, שניתן לגלותו על פי כישוריי הלוחם. הראשון יגיב באש, יחפה, ויתקוף, והשני יאסוף, ידווח, ויטפל בפצועים. הבדליי התפקידים, מחייב פיצול נוסף ,מיקום שתי קבוצות הלוחמים. הראשון יהיה בחזית וינהל קרב, עד בוא נטרול. והשני, ימצא מרחב מוגן שיאפשר התמקדות בטיפול הרפואי, וימנע פגיעה שנייה.
אי ידיעת הכוח: ספיגת מכת אש רבת עוצמה, עיקרה בשאלה היכן נפגע הכוח, ובאיזו עוצמה? כאשר פגיעות ישירות או הדף מנתקים את הקשר בין הלוחמים.
אנו מבינים, כי לשני תרחישים אלה, טמונים נקודות תורפה. בתרחיש הראשון, הכוח המטפל בעצם מעניק את כל תשומת ליבו לפצועים, ובר הפתעה. התרחיש השני, מסובך בדרגה אחת שלמה, איתור החיילים, מספורם, ווידוא בריאותם, לוקח זמן. כל זה מספק יתרון יחסי, להתקפת הפתע, שמטרתה חטיפה.
לפיכך, מניעת חטיפת חיילים חייבת הייתה לבוא ליידי דיון, למציאת פתרונות מנע, ותרגול.
האם הנוהל הוא הפתרון הנכון?
הנוהל אסור בתכלית האיסור, לצבא ולמדינה לא תוענק חסינות משפטית, עפ"י סעיפי החוק לשעת מלחמה .
נוהל "חניבעל" כשלעצמו יוצר דילמה מוסרית רבתי. הנוהל מפחית מהערך העליון של עקרון החיים, פוגע בערכים הצה"לים של "השבת הבנים" וב"תדע כל אם עבריה...", ולמזער, משבש את מערכת היחסים בין הלוחמים עוד בטרם צאת לקרב, ובעל פוטנציאל ממשי, ליצור טראומה בלוחם לאחר שפעל עפ"י נוהל זה.
אומרים שהצבא לא שומר על חייליו: לעיתים שומעים על "קדרים" בלתי סבירים, נוער בן 18 עד 19 ממושמע שלא מרשה למפקדים לחבל בפטריוטיזם שלהם ולכן מוכנים "לסבול" מבלי להקים קול צעקה. לעיתים, שומעים על מבצעים שפוטנציאל הקטסטרופליה, כושר הישרדות הכוח, עולה בכמה רמות על תכלית המבצע, ולעיתים הכוח נשלח למשימה עירום מציוד מתאים למתאר הלחימה.
המבצע בעזה מציג לנו מציאות חדשה, מעיין הפוכה. נמצא הוכחה כי הדרג המדיני מכיר בכוחו של הציבור להפסיק מבצע. ולכן, מורה על שימוש במסת אש בעוצמה רבה. כל כוח קרקעי פושט, זוכה למטריה אווירית, של כלי טוס וארטילריה. השימוש העצמתי פוגע במלכודות המוות, שמכין האויב, מארב, מטענים, מסדרונות צרים, מלכודי הבתים ועוד'. לזה מתווספים ציוד חדיש והתארגנות מוקדמת. האמור להעיל מציל חיים, ולכן זוכה היום צה"ל לגיבויי העורף להתגלגלות המבצע.
נוהל "חניבעל" חייב להיעקר מן השורש, הנוהל מכתים את מוסר הצבא, יפגע במוטיבציה, ויצמיח סרבנים רבים לפקודה.
פתרונות כן, השמדה עצמית לא.
