משא ומתן זה לא תכתיב

הפלסטינאים בפרט והערבים בכלל רואים בתכתיב של קווי 67 על המילימטר, ובדרישותיהם לגבי להחזרת הפליטים ומעמד ירושלים וכדומה כקדוש ובל יעבור: הרי לא מוכנים לכול פשרה ולכול גמישות עם ישראל הקטנטונת, גם ביחס לפלסטינה הכוללת את ירדן.

לתפיסתם לישראל אין זכות דיבור, ואין לה זכות להיות בעלת אינטרסים טריטוריאליים גם אם הם אחוז קטן מהשטח המדובר. הפלסטינאים אינם רוצים בשלום אלה רק בהכחדת ישראל, ועל ישראל לחשוף את כוונותיהם לעולם! או שהם התגמשו בהמשך או שהמום יפוצץ בצורה מפורשת באשמתם כפי שקרה בקמפ דיוויד.

האלטרנטיבה לכישלון המו"מ איננו מדינה דו לאומית כפי שמציג אבו עלא אלא הוא המשך ההפרדה החד צדדית : זאת צריך להבהיר לפלסטינאים!

ישראל חייבת לשלול לחלוטין את הקונספט של קווי 67 ולהציג את הקונספט של הכרה בגבול הבין לאומי. כך הסתיים הסכם עם מצרים, וירדן. אם הגבול הבין לאומי חופף את קווי 67 אז זה בסדר כאשר אין חפיפה כמו אצל הסורים הגבול הבין לאומי "סייקס-פיקו" תקף.

את הגדה המערבית כבש הלגיון הירדני ב-48 הקווים הזמניים נקראו קווי הפסקת אש ולא גבולות של שלום, לא היה שלום עד 67, הערבים בכלל והפלסטינאים בפרט סרבו אף לשמוע על גבולות שלום או גבולות קבע! לכן הפלסטינאים חייבים להתגמש ולשתף פעולה בקביעת גבולות השלום!

מדינת פלסטין לא היתה קיימת אין ולא יכול להיות גבול בין לאומי מוכר עם משהוא שלא היה קיים ולכן הגבול גמיש למסע ומתן.

כאשר הערבים התעקשו על קווי 67 זה לא שהסנטימטר כול כך חשוב למצרים או לסורים אבל הם יודעים עד כמה זה חשוב בירושלים! זה מוקש שצריך לפרק בתבונה ולהסביר לעולם כולו כי הגבול הוא הבין לאומי וזה לא כולל את כיבושי הערבים ב-48.

אם הפלסטינאים שרוצים להקים מדינה חדשה אשר בסופו של דבר תתחבר לירדן דנים על גבולות חדשים אין כאן כול קונספט מחייב כטענתם! ואם ישראל מוכנה להתגמש על משהוא שהוא קרוב לקווי 67 זה מתוך רצוננו בהסדר ושלום ולא מתוך איזו חובה כול שהיא.

ישראל עושה ויתור ענק בכך שהיא מוכנה בכלל לדון על הגדה והרצועה: פלסטין היא ירדן הגדולה פי 3 ויותר. גם מבחינת צפיפות אוכלוסיה וזכויות היסטוריות מגיע לנו הרבה יותר בקומפלקס שנקרא ישראל-ירדן-פלסטין.

• קודם
• הבא