העבודה שואלת: עמיר פרץ לאן?
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב חמישי, 10 אפריל 2008 17:59
- מחבר\ת יעקב איציקוביץ
"... כי עשה ה'פרץ בשבטי ישראל" (שופטים כ"א15). כך כתוב במקורותינו. ובהשאלה, כי עשה ה' פגע, אסון וצרה בישראל.
בהצטרפותו לממשלה, בשמה של מפלגת העבודה, בחר עמיר פרץ, שלא להניף את הדגל החברתי, כפי שהבטיח,אלא בחר להניף את הדגל הביטחוני, וגם בו נכשל בצורה מחפירה ומבישה כפי שהתבטאה במלחמת לבנון השנייה.הפגעים האלו הביאו למדינת ישראל נזקים חמורים ברמה האסטרטגית והטקטית כאחת. אין צורך להרכיב משקפת כדי להבחין בכך.
הניסיון לתרץ את כישלונותיו, שלא לעניין, גם הם חלק מבעיית שיקול הדעת שיש לעמיר פרץ. הוא ניסה זאת דרך השד העדתי ואחר כך בעזרת התירוץ שהוא בא מעיירת פיתוח.אלו לא הועילו. בנוסף אי אפשר למחוק עובדות. עמיר פרץ הניח לעצמו כי דרך משרד הביטחון הוא ייצב את עצמו כמנהיג לאומי.על חשבון מי? בתובנה הזו דמם של חיילי צה"ל ותקציב הביטחון הם "הרבא געלט" שלו. איזו חוצפה וגסות רוח!!
הכל התחיל עוד בתובנות שהציג עמיר פרץ טרם היבחרו ליו"ר העבודה. הנה רק כמה מהן לתזכורת:
ההתחמשות הגרעינית של אירן, היא ספין תקשורתי של מטה מפלגת "קדימה" ואריק שרון ושאין בזה ממש.
החיזבולה הוא ארגון טרור זניח שאין לו השפעה משמעותית על ביטחוננו.
פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי הוא דבר ידוע מראש לכולם: צריך לנהל מו"מ על גבולות 67. ומה קרה בהתנתקות מעזה?
במדינת ישראל אין יותר נחיצות לסדר יום ביטחוני. יש רק סדר יום חברתי ובראשו שכר מינימום. אפילו חולק "שטר-דמי" של 1000$.
לו ניתן לו, עמיר פרץ טען כי היה מסיים תוך שנה חוזה שלום עם אבו מאזן.
איפוק זה כוח, לאחר כמה מאות של טילי קסאמים שהונחתו על שדרות.
תמך בהקטנת תקציב הביטחון בשנה שלפני המלחמה.
ומה המצב היום? ושוב ללא עזרת משקפת, מתברר, כי עופר עייני, מזכ"ל ההסתדרות הוכיח, בניגוד לעמיר פרץ, כי אפשר לפתור סכסוכי עבודה במשק ללא שביתות.ועכשיו בתוך מפלגת העבודה פרץ מתחרה עם ח"כ שלי יחימוביץ בעניינים חברתיים. הכל דוגמאות להראות שפרץ הפך עצמו ללא רלוונטי פוליטית: בהסתדרות, במפלגת העבודה,בכנסת, במשרד הביטחון ובציבור. וכל בר-בי-רב, אפילו דחד דיומא, או דרדק, שאיננו פתי, ודאי שואל את עצמו "מדוע להאמין לפרץ עכשיו?"
ערב חג הפסח, בהרמת כוסית, ראוי דווקא להיזכר בקצת מתיאוריהם של מר סרוסי מאשדוד ושל הגב' כהן מכרמיאל מתוך עשרות דוגמאות אחרות.אם תיאורים אלו נכונים, אזי בודאות ראוי להיעזר בביטוי השנון (המתורגם) והלקוח מהמסורת של יהודי מרוקו: "שאלו את פרעה,מי עשה אותך לפרעה?השיב:איש לא חסם את דרכי" הגדיל לומר הרב עובדיה שאמר "שמים בראשם עיזה, והם נופלים".מפלגת העבודה נפלה בגדול כאשר עמיר פרץ היה בראשה.זה לא המקום לעשות ספירת מלאי מלאה.
דוח וינוגראד, מעבר לתפקידו הענייני, הוא גם מסמך היסטורי. על כן ההגיון הפשוט והבריא של אנשי שכונות ופריפריה כמו של כל אחד אחר,אומר שברקורד של פרץ נקבע "איננו מסוגל להניף דגל אחד ובטח לא את שני הדגלים גם יחד, החברתי והביטחוני".
להלן רק כמה ציטוטים בודדים הלקוחים מדוח וינוגראד וזה מספק. הכל בחזקת תזכורת. עמיר פרץ לאן?
ציטוטים מדויקים מדוחות וינוגראד
א. לגבי מצב מלאים:
"התופעה האמורה חמורה במשמעויותיה. מדאיג ממנה חוסר מודעות הדרג הצבאי והמדיני גם יחד למצב הדברים העובדתי.כך כשנשאלו שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל מיל משה יעלון לגבי רמות המלאי במערכה. שניהם השיבו באופן זה או אחר כי למיטב ידיעתם עמדו המלאים על התקן המינימאלי לפי הפקודות".
ב. ועוד כמה מהמסקנות
"קבענו כי בהחלטות על היציאה למערכה ובדרך קבלתן היו כשלים וליקויים חמורים,וכי עיקר האחריות לאלה מוטלת על ראש הממשלה על שר הביטחון ועל הרמטכ"ללשעבר דן חלוץ"
"... אלא ששר הביטחון עמיר פרץ הוטל לתוך המערכה אחרי כחודשיים בתפקיד וללא ניסיון מדיני-ביטחוניאו מיניסטריאלי.חוסרהידע שלו וחוסר ניסיונו גרמו לכך שהוא כשל במילוי מכלול תפקידיו.
שר הביטחון,בתקופה הנבדקת,לאדרש ולא בחן תכניות של הצבא, לא ווידא את מוכנותו ואת היערכותו,ולאבדק בראייה כוללת את ההלימה בין דרכי הפעולה שהוצעו ואושרו ובין היעדים שנקבעו.
ג. ועוד על פרץ שגרם נזק אסטרטגי וטאקטי למדינת ישראל
שר הביטחון גם לא הפעיל שיקול דעת עצמאילגבי השאלות הרחבות של המערכה. שרהביטחון לא פעל בצורה מספקת להשלמת חסרי הידע והניסיון שלו ולא פעל בתוך ראייה אסטרטגית של המערכות עליהן היה מופקד.כהונתו ותפקודו כשר הביטחון בזמן המערכה החלישה לכן את יכולתה של הממשלה להתמודד עם אתגרי המערכה.
מסקנתנו הינה כי לשר הביטחון לא הייתה בשלב היציאה למערכה תפיסה אסטרטגית עקיבה מלאה ובהירה של המצב בזירת לבנון ומודעות לעובדה כי הייתה אפשרות שהפעולה תהיה ארוכה.שכן לא היה במתווה שלה מנגנון יציאה מובנה סביר.בשל כך הוא לא היה יכול לאתגר על בסיס תפיסה כזו את ההתנהלות בצבא ובדרג המדיני כאחד.הבעיה כאן לא הייתה רק בחוסר היכרות טובה עם זירת לבנון.אלא בחוסרהיכרותטובהעם העקרונותהיסודייםביותרשל שימוש בכוח צבאי.ככלילהשגתיעדיםמדיניים.בכלאלההואנכשל.
שר הביטחון פרץ נושא באחריות מלאה לעובדהכי לא נקט בצעדים שיכלו לעזור לו לפצות על חוסר ניסיון וידע כגון הפעלה מיידית של מערכת ייעוץ מקצועית צמודה נוספת שלא מתוך מערכת הביטחון.
מצאנו כי בהחלטות על היציאה למערכה ובתהליכי קבלתן היו כשלים,וכי האחראיםהעיקריים לכשלים אלה היו ראש הממשלה,שרהביטחוןוהרמטכ"להיוצא.
הצורה בה יצאה ישראל למערכה אינה קבילה,אסורשתחזורעל עצמה ויש לחתור לתיקונהבהקדם.
בהתייעצויות אצל ראש הממשלה לא מצאנו את שר הביטחון מאתגר את הצבא.הוא לא ביקש הבהרות ולא תבע הצגת תכניות או חלופות לפעולה בנושאים עיקריים.
ד. ועוד על טעות חמורה בשיקול הדעת
אלא ששר הביטחון בהסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד קיבל על עצמו אחריות להחלטות שהוא עצמו קיבל.הוא קיבל על עצמו אחריות גם לכך שהיה עלול להיות במצב שבו יידרש לקבל במהירות רבה החלטות רבות משמעות,למרות שבסיס הידע והניסיון שלו היו מוגבלים מאוד.
בעדותו בפנינו לא ביטא שר הביטחון תחושה - גם בדיעבד - כי היה פגם בהתנהלותו או בתפקודו כשר ביטחון. או כי היה טוב יותר לו היה יכול למלא את תפקידו במערכה על בסיס ידע עמוק ורחב יותר משהיה לו.הוא סבר כי תפקודו עמד היטב במבחן וכי הוא הוכיח את האפשרות ואף את החשיבות של שר ביטחון אזרחי שאיננו רמטכ"ל- על.
חוסר התמצאות בנושאי משרדו אינו דבר שצריך למנוע מאדם כניסה לתפקיד.אבל לבטחאין הוא דבר שצריך להתגאות בו ולהעלות אותו על נס.בכל אלה מצאנו כשלים וליקויים של ממש בהתנהלותו של שר הביטחון."
