מפלגת העבודה וספקולציות ווינוגרד

ווינוגרד עם כל הכאב מתייחס לעבר, מה יהיה על העתיד?

דבר אחד ברור כבר עוד לפני פרסום הדו'ח, אין בו מסקנות אישיות, ועל כך מסרה הועדה עצמה.

אבל היצר לעריפת ראשים משתולל, ו"דעת הקהל" כביכול דורשת כל מיני מסקנות, רוצים "דם", התפטרות, הדחה, פירוק הממשלה, בחירות חדשות, וכדומה.

במפלגת העבודה יש הנותנים יד למחול השדים המוקדם הזה. אבל למי זה יעזור? ליציבות השלטון בישראל? ליצירת קואליציה חדשה מחויבת יותר לרווחת העובדים? לקידום התהליך המדיני? לחיזוק הדמוקרטיה במדינה?

יש מועד לבחירות. בהם הציבור יחליט את מי להדיח ואת מי לעלות. כל שנות כהונתה של הממשלה הנוכחית (כולל מלחמת לבנון ה שנייה) יעמדו לבחינת הבוחר.

רק במלחמות ובהפעלת הכוח יש פגמים?

יש כישלונות חמורים נוספים גם של הממשלות הקודמות, העוני ,החינוך, המשך הבניה הבלתי חוקית במאחזי ובהתנחלויות, ולא מעלים דרישה לעריפת ראשים.

האמינות של אהוד ברק לא כל כך חשובה והיא לא בעיתה של מפלגת העבודה. גם ספק רב אם הוא מי שיעמוד כמועמדה לראשות הממשלה בבחירות הבאות. יש חוקה, יש הצעות לחוקה, יש צורך בבחירות פנימיות לחידוש מוסדות המפלגה והסניפים. יש רושם שמקימים מהומות סביב הדו'ח של ועדת ווינוגרד, כדי להשכיח מלב החברים והציבור את מצבה העגום של המפלגה.

סיעת העבודה בכנסת צריכה להעמיד את מחוללי המהומות על כך שלא כולם יתייצבו מאחורי מהלכים פזיזים ושיקולים אישיים של יוקרה ואמינות. חיזוק המפלגה לקראת בחירות במועד צריך להנחות את חברי הכנסת שלנו.

• קודם
• הבא