כיצד ניתן להוציא את עגלת מפלגת העבודה מהבוץ?

פתח דבר*

בזמן האחרון פורסם בהרחבה באמצעי התקשורת כי עקב חובותיה הגדולים של מפלגת העבודה בגובה של כ- 120 מליון ש"ח‚ מתכננת הנהגת המפלגה לקדם תוכנית התייעלות‚ במסגרתה יימכרו סניפי מפלגה ברחבי הארץ‚ חלק מעובדיה של המפלגה יפוטרו ותנאי העסקתם של השאר ישונו.

נוכח המציאות הכלכלית הקשה בה שרויה המפלגה‚ נראה כי אין מנוס מביצוע שינויים רציניים וקידום פתרונות כאלו ואחרים למען שיקומה. עם זאת‚ יש לבחון לא רק מהם הפתרונות הדרושים לטובת מחיקת חובותיה של המפלגה‚ אלא גם ובעיקר מהי התוכנית הכוללת‚ אשר תבטיח את שיקומה הכלכלי המלא של מפלגת העבודה תוך שמירה על ערכיה ועל איתנותה הכלכלית לאורך זמן. במילים אחרות‚ מנהיגי המפלגה צריכים לבחון היום כיצד מחלצים את מפלגת העבודה מן הבוץ‚ אך בד בבד חובה עליהם לצפות אל האופק ולהחליט כיצד מבטיחים כי מחר או מחרתיים המפלגה לא תשקע שוב‚ והפעם עמוק עמוק יותר. . .

הצורך במחשבה מעמיקה הצופה פני העתיד בטרם מעשה חשוב ביותר הואיל והדרך לשיקום המפלגה תשפיע באופן משמעותי על אופי התנהלותה הפנים מוסדית של מפלגת העבודה ועל מידת הסוציאל דמוקרטיות בה ובמדינה כולה.

מאמר זה מציע פתרונות ריאליים ונכונים אשר יכולים להבטיח את פתרון בעיותיה הכלכליות של מפלגת העבודה‚ תוך הבטחת התחייבויותיה הערכיות והרעיוניות של המפלגה. לא זו אף זו‚ המאמר מראה כי פתרונות אלו המשלבים בין השניים הינם האפשרות היחידה המבטיחה פתרון כולל וארוך טווח למצוקותיה הכלכליות של המפלגה ותוך כך מעלים האפשרות לחזרתה של המפלגה להובלת המדינה.

מה בדיוק עובר על מפלגת העבודה

חובות גדולים צברה מפלגת העבודה במהלך השנים האחרונות. סיבות שונות ומגוונות מושמעות בקשר לגורמים לכך; מספר המנדטים הנמוך יחסית בהם זכתה המפלגה בבחירות לכנסת בשנים האחרונות והכספים אשר התקבלו אצלה מכוח חוק מימון מפלגות בהתאם לכך‚ קיומן התכוף של הבחירות‚ הסכומים הגדולים וחסרי פרופורציה אשר הוצאו על תעמולות בחירות שונות‚ חשדות לגבי אי סדרים בניהול הכספים‚ הקשיים החוקיים לקבלת תרומות מגורמים חיצוניים בשנים האחרונות ועוד.

בכנס של חברי מפלגת העבודה במחוז ירושלים שנערך לאחרונה בהשתתפות מזכ"ל המפלגה חה"כ איתן כבל‚ פירט המזכ"ל לגבי גובה החוב של המפלגה. לדבריו‚ למפלגת העבודה חובות בגובה של 122 מליון ₪‚ כאשר סך של 42 מליון ₪‚ הינו "חוב ווירטואלי" לחברת האחזקות של המפלגה‚ אשר אמור בזמן הקרוב להימחק. מתוך סך שאר החוב (80 מליון ₪)‚ 57 מליון ₪ הינם חובות של מפלגת העבודה לבנקים‚ כאשר 25-30 מליון ₪ מתוך זה הינן ריביות אשר נצברו כתוצאה  מהחובות.

נוכח המצב הקשה שתואר לעיל‚ לפחות על פי הפרסומים בתקשורת‚ מתכוונת הנהגת המפלגה לפטר חלק מבין  עובדי המפלגה‚ לבטל את ההסכמים הקיבוציים דרכם מועסקים חלק מן העובדים (בשנים האחרונות‚ קליטת העובדים נעשתה באמצעות חוזים אישיים‚ כך שלצערנו רק חלק מן העובדים מועסקים בהסכמים קיבוציים) ולמכור את מרבית עשרות נכסי וסניפי המפלגה‚ ובכלל זה את נכסי המוסד החינוכי היסטורי של המפלגה "בית ברל".

קשה לבחון ולדעת עד כמה המדובר בפרסומים משקף נאמנה את ההחלטות ואת כוונתם של  מנהיגי ומובילי המפלגה. על פי החלטת לשכת המפלגה‚ בימים אלו נבחנים כיוונים שונים לשיקום המפלגה במסגרת צוות היגוי בראשות מזכ"ל המפלגה‚ חה"כ איתן כבל‚ הגזבר משה עמית‚ היועץ המשפטי עו"ד אלדד יניב ומומחים חיצוניים‚ וטרם פורסמו מסקנותיו או המלצותיו.

עם זאת‚ נראה כי הלך הדברים ברור. בפועל‚ כבר נעשו מספר צעדים התואמים את הפרסומים ונראה כי בזמן הקרוב צפויים כמה שינויים משמעותיים. במכתב מטעם מזכ"ל המפלגה מיום ה-28.8.07 אל מר שלמה יצחקי‚ הממונה הראשי על יחסי העבודה וההסכמים הקיבוציים במשרד התמ"ת‚ הודיע המזכ"ל על ביטול ההסכמים הקיבוציים החתומים עם עובדי המפלגה החל מיום ה- 1.11.07. עם זאת‚ לשמחתנו‚ זמן קצר לאחר מכן‚ בכנס במחוז ירושלים‚ הצהיר המזכ"ל בצורה מפורשת ושאיננה משתמעת לשתי פנים‚ כי הפרסומים בנוגע לכוונותיו לבטל את ההסכמים הקיבוציים הינם עורבא פרח ואין דבר או חצי דבר מאחוריהם וככל הנראה‚ מכתבו אל הממונה הראשי על יחסי העבודה לא נשלח בסופו של דבר.

בנוסף לכך‚ הודיע המזכ"ל בכנס כי לא ייתכן שיימשך המצב בו עובדים במפלגה אשר אינם מתפקדים כלל וכלל לא יפוטרו וכן כי יובטחו הזכויות הפנסיוניות לעובדים אשר יאלצו לעזוב. יוצא מכך‚ כי ככל הנראה צפויים פיטורים של חלק מהעובדים ותיתכן גם פגיעה מסוימת בתנאי העסקתם של השאר.

כמו כן‚ ככל הנראה‚ קיימת כוונה למכור סניפים ונכסים של המפלגה. בעניין זה‚ הדגיש המזכ"ל בכנס של מחוז ירושלים‚ כי בסניפים רבים כלל לא מתקיימת פעילות וכי ניתן להעתיק את הפעילות למבנים שכורים או לחילופין למקומות ציבוריים כאלו ואחרים.

ניתן אפוא לומר‚ כי נוכח מצבה הכלכלי הקשה של מפלגת העבודה צפויות להתקבל במוקדם או במאוחר החלטות קשות במסגרתן יימכרו סניפי ונכסי מפלגה שונים ואף ייתכן כי חלק מעובדי המפלגה יפוטרו ו/או ישונו תנאי העסקתם.

האם מכאן תבוא הישועה ו"האם מנהיגי המפלגה אכן צופים קדימה"?

עולה השאלה‚ האם שורת הצעדים המפורטים לעיל‚ צפויים להביא לשינוי הכלכלי המיוחל ולהבטיח שיקום אמיתי וצמיחה כלכלית למפלגה לאורך זמן.

מאחורי חלקם של הצעדים אכן יש היגיון. המצדדים במכירת הסניפים טוענים כי אין מקום להחזקתם לאור המציאות הפוליטית חברתית העכשוויות והם סומכים טיעונם זה על העובדה כי מפלגת קדימה הצליחה לזכות בבחירות הכלליות אף ללא סניף אחד. כמו כן‚ הם טוענים שבמרבית מסניפי המפלגה כבר לא מתקיימת פעילות מסודרת. גם מבלי להתייחס לשאלה כיצד תמשיך לתפקד מפלגת קדימה ללא סניפים‚ לא ניתן להתעלם מההשלכות הבעייתיות של מכירת הסניפים במפלגת העבודה. נקודה זו אף מתחדדת נוכח התיימרותה מפלגת העבודה להיות מפלגה סוציאל דמוקרטית המקדמת את שיח החברים בה ואת השתתפותם בקידום רעיונותיה. עם זאת‚ ניתן לומר‚ כי במידה ואכן תקצה המפלגה סכומים מסוימים לטובת העתקת הפעילות ולשכירת מקומות על פי מידת הצורך ובהתאם לקריטריונים מוסכמים‚ ייתכן כי אפשר יהיה להקטין את הנזק הנגרם כתוצאה ממכירת הסניפים. כותב המאמר‚ יכול להעיד מניסיונו הצנוע כפעיל במפלגה כי ניתן למצוא פתרונות יצירתיים לקיום הפעילות גם ללא הסניפים.

כמו כן‚ על אף שאין לקבל בשום פנים ואופן מציאות בה מפלגה אשר מתיימרת להיות מפלגת עובדים וחורטת על דגלה קידום זכויותיהם פוגעת באופן חד צדדי וללא הסכמה בזכויותיהם הקיבוציות‚ נראה לגיטימי רצונו של המזכ"ל לפטר עובדים אשר אינם מצדיקים את עבודתם.

ברור אפוא כי הצעדים המוצעים לעיל‚ במידה ויקוימו בדרך מוסרית והגיונית תוך שמירה על ערכיה של מפלגת העבודה ושיתוף פעולה עם וועד עובדיה‚ אכן יעזרו בגיוס כספים חסרים‚ במחיקת חלקם של החובות ובשיקום המפלגה בטווח המיידי.

עם זאת‚ השאלה המרכזית והעיקרית אותה ראוי לשאול נוכח שורת הצעדים המוצעת היא האם בדרך זו אכן יובטח כי מפלגת העבודה לא תיקלע בתוך שנים ספורות אל אותה מציאות כלכלית קשה ובעייתית? האם צעדים אלו אכן יביאו לפתרון כולל של הבעיה?

כאמור‚ הקשיים הכלכליים האמורים נוצרו כתוצאה מבעיות שונות ומגוונות. הבעיות הללו אינן נובעות מעצם בעלותה או החזקתה של המפלגה את הסניפים ולא כתוצאה מתנאי העסקתם של עובדי המפלגה. מרבית הסניפים והנכסים נרכשו זמן רב לפני שנוצרו החובות‚ מה שמראה כי לא החזקת הנכסים לכשעצמה יצרה את החובות. כמו כן‚ כמות העובדים במפלגה הינה כמות יחסית סבירה למפלגה בסדר גודל כזה (כרגע 33 עובדים) ולמיטב ידיעתו של כותב המאמר‚ משכורתם של העובדים במפלגה איננה גבוהה במיוחד אלא ההיפך מכך.

פתרונות אלטרנטיביים למצב

הקשיים הכלכליים אותם חווה המפלגה היום נוצרו כתוצאה ממצב בו לאורך זמן‚ ההוצאות שהוציאה המפלגה גדולות הרבה יותר מהכנסותיה. ומהן עיקר ההוצאות? עיקר הוצאותיה של המפלגה מוצעות באופן טבעי על ניהול מערכות הבחירות. ביתר פירוט‚ עיקר ההוצאות הן על אמצעי התעמולה שמוציאה המפלגה לקראת הבחירות.

לאור זאת‚ גם אם מכירת הסניפים ופיטורי העובדים אכן יכסו חלק מהחובות‚ במידה והוצאת הכספים העצומה במהלך תעמולת הבחירות תמשך גם במהלך הבחירות הבאות ומספר המנדטים של מפלגת העבודה לא יגדל באופן משמעותי‚ קיים הסיכוי הגדול כי במצב הדברים הנוכחי‚ מפלגת העבודה תקלע שוב לחובות גדולים בזמן הנראה לעין.

נוכח האמור לעיל‚ נראה כי על מנהיגי וחברי מפלגת העבודה לבחון ולחפש פתרונות רציניים אשר יבטיחו את איתנותה הכלכלית של מפלגת העבודה למשך זמן ארוך ואל להם להישען על פתרונות אשר ספק אם יועילו גם במשך הזמן הקצר. להלן פירוט שני פתרונות ריאליים ונכונים המתבקשים כמעט מכל בחינה והמאפשרים פתרון ארוך טווח למצוקותיה הכלכליות של המפלגה;

פתרון ראשון לטווח הארוך; צמצום האמצעים להוצאות על תעמולת בחירות

כידוע לכל‚ סכומים אסטרונומיים מושקעים מידי מערכת בחירות על יצירת תעמולה. המפלגות ובכלל זה מפלגת העבודה שופכות מידי מערכת בחירות כספים רבים על אמצעי תעמולה שונים. אמצעי התעמולה מגוונים ורבים; שידורי טלוויזיה‚ פעילות שטח מגוונת מחלוקת פליירים ועד לתליית מודעות‚ אמצעי "צבע" הכוללים חולצות‚ מדבקות ופלריגים אשר מופצים בכמויות מסחריות לכל עבר.

הסכומים אשר מוצעים לטובת תעמולת הבחירות עצומים‚ כאשר כלל לא ברור מהי מידת היעילות שבהם. מעטים הצופים בתשדירי הבחירות בטלוויזיה וממילא רוב השיח מתנהל באמצעות אמצעי התקשורת. בסופה של כל מערכת בחירות נזרקת כמות עצומה של אמצעי תעמולה שונים אשר כלל לא מופצים וגם אלו המופצים והנפרסים השפעתם מועטה אם בכלל.

לאור המצב המתואר לעיל‚ עולה השאלה מדוע עדיין המפלגות ממשיכות להוציא כמות עצומה כל כך של כספים על תעמולת הבחירות? ככל הנראה‚ המדובר במעגל שוטים בו נמצאות רוב המפלגות ובעיקר הגדולות מביניהן. במהלך מערכת הבחירות‚ מכיוון שמפלגה אחת מוציאה כספים רבים ומפיצה אמצעי תעמולה רבים‚ השנייה "נלחצת" ודואגת להפיץ יותר וחזור חלילה. הניסיון מראה כי בכל מערכת בחירות‚ עוסקים מטות המפלגות באופן אינטנסיבי למדי בפריסת אמצעי התעמולה של המפלגה לעומת פריסת האמצעים של המפלגות האחרות.

נוכח מצב דברים זה‚ יהיה אך נכון כי לטובת פתרון מצוקתה הכלכלית לאורך זמן ולטווח הארוך‚ מפלגת העבודה תוביל פתרון המגביל את האפשרות של כלל המפלגות להשתמש באמצעי תעמולה שונים במהלך מערכת הבחירות. מפלגת העבודה צריכה ויכולה להוביל שינויי חקיקה בכנסת על פיהם לא ניתן לעשות שימוש באמצעי תעמולה שונים במסגרת הבחירות. ברור מאליו‚ כי בפועל מהלך כזה יביא את המפלגות לצמצם את הוצאת הכספים לטובת מערכות הבחירות.

כך למשל‚ ניתן להוציא אל מחוץ לחוק את השימוש באמצעי תעמולה דוגמת פוסטרים‚ פלריגים‚ מדבקות וחולצות. אפשר גם להגביל ולצמצם משמעותית את שידורי התעמולה‚ מה שיביא לצמצום ההשקעה בתשדירים עצמם. פתרון כזה‚ המגביל באופן רציני את השימוש באמצעי תעמולה שונים יצמצם באופן משמעותי את הצורך בכספים רבים.

מעבר לעניין הכלכלי המשמעותי בכך‚ הרי המדובר בפתרון סוציאל דמוקרטי ראשון במעלה. השימוש המוגבר באמצעי התעמולה בשנים האחרונות‚ נובע מהשפעות תרבות הצריכה. המפלגות והשיח הפוליטי מצטיין לרעה ברדידות התכנים והרעיונות ובהדגשת עטיפת המוצר והפרסומת. דוגמא מובהקת לכך‚ הינה "מפלגת הפוסטר" קדימה‚ אשר ניצחה בבחירות האחרונות‚ אותה מתגו וליהקו צוות פרסומאים‚ כאשר מאחוריה ובבסיסה אין דבר או חצי דבר הקשור בעקרונות וברעיונות כלשהם. מצב דברים זה‚ בו מנוטרל השיח הענייני והרעיוני מסוכן מכל בחינה.

צמצום האפשרות לשימוש באמצעי תעמולה ריקים וחסרי תוכן ופיתוח האפשרות לקידום דיאלוג ערכי ואמיתי בין המפלגות צריכים להיות התשובה והבשורה אותה מובילה מפלגת העבודה נוכח המציאות הבעייתית. כך למשל‚ ניתן יהיה לקבוע כי כל מפלגה רשאית "לפרסם" את עצמה ואת רעיונותיה באמצעות חוברת עמדות אחת אשר תונפק לציבור הבוחרים ותפוזר בכל בית האב בישראל או לחילופין באמצעות ספר לבוחר אותו תנפיק המדינה. בנוסף לכך‚ צמצום האפשרות לשימוש באמצעי תעמולה שונים יגביר באופן טבעי את הצורך בפנייה ישירה לציבור באמצעות סיורים‚ חוגי בית‚ כנסים רעיוניים‚ עצרות וניהול פורומים שונים ברשת האינטרנט. שלל הפתרונות הללו‚ יקדמו את העברת המסרים בצורה עמוקה ורצינית יותר וייצרו חיבור נכון ואמיתי יותר של הנבחרים עם הבוחר הפוטנציאלי.

מעבר לכך‚ צמצום האפשרות לשימוש באמצעי תעמולה שונים‚ יפחית את תלות המפלגות בתרומות של אנשי הון המבקשים להבטיח את האינטרסים שלהם באמצעות העברת אותן התרומות. פתרון כזה‚ גם יגביל את התופעה הנרחבת לה אנו עדים בשנים האחרונות‚ בו פוליטיקאים רבים ומפלגות שונות משתמשים בדרכים "עוקפות" ובלתי חוקיות לקבלת כספים מגורמים פרטיים. מרגע שלא תהיה האפשרות להשתמש באמצעי תעמולה שונים‚ יהיה הרבה יותר קל לאכוף את ההגבלות על קבלת הכספים וממילא לא יהיה צורך גדול כל כך בכמות עצומה של כספים לטובת ניהול קמפיין הבחירות.

חשוב להדגיש‚ כי פתרון כזה מקדם גם תכליות נוספות. כך למשל‚ יצומצמו משמעותית כמויות הזבל הענקיות‚ אשר נוצרות מידי מערכת בחירות ואשר יוצרות מפגע סביבתי.

דומה כי במידה ומפלגת העבודה תדע להוביל מהלך כזה באופן ברור וחד משמעי אשר מגביל מחד את אפשרות השימוש באמצעי תעמולה ואת הצורך בכספים ומגביר מאידך את הדיון על העקרונות והרעיונות‚ מרבית המפלגות‚ אשר רבות מהן מצויות בפני אותן הבעיות הכלכליות בשנים האחרונות‚ יצדדו בקידום פתרון שכזה ויהיו שותפות לניסיון בקידום חקיקה המקדמת זאת.

פתרון נוסף לטווח הארוך המאפשר צמיחה כלכלית והתחדשות; בחירות למוסדות המפלגה

מעבר לפתרון המוצע בנוגע להגבלת השימוש באמצעי תעמולה‚ קיימים פיתרון פנים מפלגתיים נוספים לטובת שיקום המפלגה לזמן ארוך‚ מעבר לפיטורי עובדים ולמכירת סניפים. הפיתרון הפנים מפלגתי המוצע קשור לאופן התנהלותה הדמוקרטי והמשתף של המפלגה.

מפלגת העבודה אמורה להתנהל בצורה דמוקרטית. לשם כך‚ קיימים מוסדות המפלגה‚ בהם אמורים חברי המפלגה להשמיע קולם ולהשתתף בהתוויות דרכה של המפלגה. מוסדות המפלגה כוללים את מועצת המחוז ומזכירות המחוז ברמת המחוזות השונים של המפלגה (מחוז ירושלים‚ מחוז הקיבוצים‚ מחוז חיפה‚ מחוז הצפון וכו') וברמה הארצית כוללים הם את ועידת המפלגה‚ מרכז המפלגה ולשכת המפלגה.

מסיבות שונות‚ אותן קצרה היריעה מלפרט‚ קשה לדעת באופן מדויק ומוחלט מתי אמורות להיערך בחירות לכל אחד מן המוסדות. ונכון יהיה לנצל בימה זו ולקרוא להנהגת המפלגה לבצע סדר בעניין ולקבוע באופן ברור בחוקת המפלגה ובתקנוניה מידי כמה זמן הן אמורות להיערך.

על כל פנים‚ הבחירות האחרונות למוסדות נערכו לפני למעלה מ-5 שנים. למרות חוסר הבהירות בנוגע למועד בו יש לערוך בחירות‚ נוכח המסורת במפלגה על פיה הבחירות מתנהלות מידי 4 שנים קיים ספק רב בנוגע למידת פעולתם החוקית של חלק ממוסדות המפלגה. חלקם האחר של המוסדות אינם פעילים יותר מידי וקיים מרמור גדול מצד המעוניינים לפעול במסגרת המפלגה ואשר האפשרות להצטרף למוסדותיה נסגרת בפניהם. מזכ"ל הפלגה מודה בעצמו כי קרוב למחצית מחברי המוסדות אינם רלוונטיים יותר; חלק עזב למפלגת קדימה‚ חלקם הפסיקו להיות חברי מפלגה‚ אחרים עברו למקום שכולו טוב ועוד כהנה וכהנה סיבות....

במצב דברים זה‚ ברור לכל‚ כי יש לקיים הבחירות באופן מיידי. משיקולים כאלו ואחרים ומסיבות שונות ומגוונות טרם התקיימו הבחירות ובעתיד הקרוב לא ידוע האם ומתי הן ייערכו.

לקיום הבחירות וחיזוק המוסדות משמעות דמוקרטית ופוליטית חשובה מעין כמוה. כמי שנחשף בשנים האחרונות‚ לפעילי מפלגת העבודה ולפעילות המתבצעת ברמות שונות‚ אוכל לומר‚ כי קיימת עשייה חשובה וענפה וכי הפוטנציאל הוא אדיר.

מעבר למשמעויות החשובות מהבחינה הדמוקרטית לעריכת הבחירות ולמתן ההזדמנות לכל החפץ להשפיע ולקדם נושאים בתוכה של המפלגה ובאמצעותה‚ משמעות עריכת הבחירות היא מתן דחיפת מרץ רצינית למפלגה. לדחיפת המרץ ולחידוש והתחדשות המפלגה משמעות כלכלית רצינית בטווח הקצר ובייחוד לאורך זמן.

באופן מיידי‚ בחירות מביאות את הפעילים אשר אמורים להיבחר לעריכת מפקד חברים לטובת בחירתם והשטח מתעורר לחיים. בטווח הארוך‚ הבחירות יוצרות מומנטום: הן מאפשרות לדם חדש לזרום בעורקים ולצעירים להגיע ולהצטרך לפעילות המפלגה‚ הן מביאות להגברת השיח והפעילות בשטח‚ דבר שיקרב צבורים שונים ומגוונים למפלגת העבודה ויביא לחיבור עם המפלגה ובעתיד אף להצביע למפלגת העבודה. כל טירון יודע שכדי להצליח עדיף ביחד ולא לחוד. כיצד יהיה ניתן ליצור את הגיבוש והרצון להשקיע בקרב חברי המפלגה לקראת הבחירות המוניציפאליות והארציות בקרב אם לא דרך מתן האפשרות לקחת חלק ולהשפיע??

מאליו מובן כי השקעתם של הפעילים במהלך מערכת הבחירות ובכלל תביא בסופו של יום‚ להגדלת המנדטים ואיתם להגדלת התקציב. קיום הבחירות למוסדות‚ תביא להשקעה לעתיד טוב יותר ופורה יותר מכל בחינה וגם מהבחינה הכלכלית.

בהזדמנות זו‚ חשוב להדגיש‚ כי שיתוף חברי המפלגה ראוי ונכון גם בצורות אחרות. אם מפלגת העבודה חפצה בחיים ארוכים עליה לפעול לשיתוף פעולה אינטנסיבי עם השטח. עליה לקדם ולעודד כנסים עם הנבחרים‚ סדנאות וצוותי חשיבה ועוד פעילויות רבות ומגוונות.

לסיכום‚ נאמר כי על מנהיגי העבודה לדאוג לפתח את עצמאות ורלוונטיות המוסדות‚ למען המשך התקיימותה הכלכלית של המפלגה וכי במידה ואכן יינתנו למוסדות ולפעילות השטח החשיבות הראויה אזי תצא המפלגה מרווחת מהבחינה הכלכלית ומבחינות משמעותיות נוספות.

סיכום

המציאות הכלכלית המורכבת מאלצת את מפלגת העבודה לקדם פיתרונות כואבים. בבחירת הפתרון נכון לקדם פתרון אשר מגשים ככל האפשר את הערכים שאותם מפלגת העבודה מתיימרת לקדם ולהוביל. פעולה למען צמצום השימוש באמצעים במסגרת תעמולת הבחירות כמו גם קיום הבחירות למוסדות הינם פתרונות המתיישבים עם הרצון בשיקום כלכלי והתכלית אותה אמורה מפלגת העבודה לקדם.

לא זו אף זו‚ קידום פתרונות אלו מתבקש נוכח רצונה של מפלגת העבודה להוביל ולחזור לשלטון.  חזרה לשלטון תעשה אך ורק אם תדע מפלגת העבודה להציב תשובה ברורה‚ עמוקה‚ מגובשת רצינית ואיתנה לתרבות הקיטש‚ הרדידות והעדר החשיבה המעמיקה. חזרה לשלטון תעשה רק אם תדע מפלגת העבודה ליתן החשיבות והמשמעות הראויה לשטח ולפעילים בה ותדע היא לשתף אותם בהובלת הדרך. שני הפתרונות המוצעים לעיל יכולים לתרום תרומה ניכרת בעניין זה ולהביא לפתרון אמיתי וארוך טווח של בעיותיה הכלכליות של מפלגת העבודה.

• קודם
• הבא