ישראל חייבת ליטול יוזמה
Thank you for rating this article.החצי השני של שנת 2010 והשנה הקרובה, 2011 עומדים בסימן שבין מתח לשקט על פני השטח. ישנה הבשלה של תהליכים ואתגרים, חלקם עם האצה של תהליכים שליליים מבחינת ישראל. האיומים המוכרים הם החמאס בעזה, החיזבאללה בלבנון והאיראנים. ההזדמנויות גם הן מוכרות - הצורך להניע תהליך מדיני מול הפלשתינאים והסורים, אם אפשר.
התמונה מורכבת: יש לא מעט אי-וודאויות. בחודשים הקרובים נדע האם אנו צועדים בכיוון שישנה את התמונה מהשנים האחרונות, או לא. במובן זה, גם ביקורו של ראש-הממשלה בארה"ב ומה שיתפתח בעקבותיו בחודשים הקרובים חשוב מאוד מבחינת המדיניות האסטרטגית, הביטחונית והמדינית.
ישראל חייבת ליטול יוזמה ולקדם באופן רחב ועמוק מהלכים שייבנו או יחזקו את מצב היחסים שלנו עם ארה"ב. נדרשת בתקופה הזאת יוזמה מדינית ישראלית נועזת ואסרטיבית.
בלימת הבידוד
יש כמה מטרות לאסטרטגיה הזאת של יוזמה שאנחנו צריכים לנקוט. הראשונה- בלימת תהליך בידודה של ישראל. בעולם רואים את הגרעינים והניסיונות להעלות את הטון לכיוון דה-לגיטימציה של ישראל.
הנקודה השנייה היא שימור היחסים המיוחדים שלנו עם ארה"ב. ישראל קשורה לארה"ב הרבה מעבר למה שנדמה. היחסים עם ארה"ב משפיעים על עוצמתה של ישראל, חופש הפעולה המדיני שלה, במידה מסוימת יכולותיה הביטחוניות ואפילו חופש הפעולה לנקוט פעולות על-פי שיקולה. היחסים המיוחדים עם ארה"ב נתפסים כמיוחדים בעולם, הדבר משפיע השפעה עמוקה על מעמדה של ישראל בעולם, וגם על מרחב התמרון שלה בנושאים מדיניים וביטחוניים.
הסיבה השלישית לצורך הזה הוא הידוק התיאום והקשר עם המחנה המתון בעולם הערבי. בימים של שגרה אנחנו נוטים להתעלם מהחשיבות העליונה של השלום עם מצרים וירדן, אך הדברים האלה הם כמו בריאות: אסור לנו לאבד קשר עין. אסור לנו לשכוח אף-פעם את הצורך לתאם ולהיות בהבנה רחבה ככל האפשר עם המחנה המתון הזה.
לאחוז את השור בקרניו
הדבר החשוב ביותר, ללא ספק, הוא יצירת אופק מדיני, מהזירה הפלשתינאית, בתחום ה- Bottom-Up. בניית היכולות של המדינה הפלסטינית העוברית באמצעות גיבוי שלנו, ככל שהוא נדרש להתקדמות, גם במציאות הביטחונית בשטח, גם בכינון מערכת אכיפת חוק פלסטינית, גם ביחסים בינינו לביניהם- ובמרכזם המשך המאבק בטרור. הדבר דרוש גם כדי להרחיב את ההבנה לגבי התפיסה של איך תיראה בפועל המציאות של שתי מדינות לשני עמים, אם וכאשר תושג פריצת דרך בהסכם.
כל שותפיה וידידיה של ישראל בעולם מצפים ממנה ליצור מציאות חדשה של שתי מדינות לשני עמים. לכן, חובה לאחוז את השור בקרניו לנוכח כל העולם, או לפחות בחדר סגור עם הנשיא אובמה, ולהשיג עמדה ישראלית ברורה שמדברת על מתיחת גבול בתוך ישראל על בסיס שיקולים ביטחוניים, באופן שגושי ההתיישבות הסמוכים לגבול יישארו בידינו.
מהעבר האחד של הגבול תהיה מדינת ישראל עם רוב יהודי לדורות, ומהצד השני מדינה פלשתינאית עצמאית ומפורזת. עניין הפליטים צריך להיות מיושב בתוך המדינה הפלסטינית, ונושא ירושלים צריך להיקבע בהסדר הקבע. כל זה דרוש על מנת להבטיח את עתידה וביטחונה של מדינת ישראל כמדינה חזקה, עצמאית נהנית מגיבוי ומשותפות בעולם עם מדינות מובילות, ופורחת גם מבחינה כלכלית.
המאמר המקורי, פורסם באתר MySay בתאריך 20.7.2010.
