ניר רוזן, מסיים תפקיד כמנכ״ל מפלגת העבודה

אמל״ק: מסיים את תפקידי כמנכ״ל מפלגת העבודה

אחרי שלוש שנים וחצי מאתגרות, מדהימות, קשוחות ומרגשות כמנכ״ל מפלגת העבודה הגיע הזמן להמשיך הלאה. זו הייתה תקופה סוערת שכללה התמודדות של המפלגה בשתי מערכות בחירות לכנסת, מערכת בחירות מוניציפאלית, כניסה למשרדי ממשלה, ניהול סיעה עם שרים שמונו לראשונה וחברי כנסת שכיהנו לראשונה, שתי מערכות בחירות פנימיות לתפקיד יו״ר המפלגה, שני פריימריז לרשימה לכנסת, מספר לא מבוטל של ועידות מפלגה, ישיבות הנהלה, אין ספור כינוסים של פורומים שונים וחודשים ארוכים של מחאה ברחובות.

לצד הצלחות חשובות ותקופות מופלאות היו גם נפילות וכשלונות. היו רגעים שבהם הרגשתי שאנחנו מצילים את המדינה ומעלים אותה על הפסים, אבל היו גם תקופות של חוסר אונים וביקורת עצמית קשה.

לא הייתי מוותר ולו על רגע אחד.

החיים הפוליטיים הם קשים ולעתים גם מתסכלים. לצד האפשרות הממשית לשנות סדרי עולם יש תקופות שבהן יכולת ההשפעה היא אפסית. החיים הפרטיים נדרסים לא פעם תחת סדר היום וים המשימות. אבל גם כשזה עמוס ותובעני זה תמיד כיף ומלהיב. כל כך כיף ומלהיב.

מדינת ישראל נמצאת בצומת קריטי. תמיד אומרים את זה אבל עכשיו כולנו יודעים שזה באמת כך. המדינה הזאת הוקמה מתוך מטרה מוצהרת להיות אור לגויים. היא אכן הייתה כזאת לפרקים וגם יש לה את הפוטנציאל לשוב ולהיות כזאת. אבל נכון להיום המדינה שלנו איבדה את דרכה והיא הופכת מאור לגויים למדינה מגונה ומוקצית מחמת מיאוס. הדמוקרטיה, הסולידריות, הצדק החברתי והרדיפה לשלום מוחלפים על בסיס יומי בערכים של קנאות, הסתגרות ורדיפת השונה; הפתיחות והסקרנות מוחלפות בצמצום ובורות; הרדיפה לשלום וצדק מוחלפת בתאוות נקם והתקרבנות אין סופית; ומוסדות החברה הפתוחה והחופשית (התקשורת, בית המשפט, האקדמיה, עולם התרבות, החברה האזרחית ועוד ועוד) מותקפים ונדרשים ליישר קו עם שלטון שהופך סמכותני ודתי.

זה לא מקרי, זו תוצאה של פעולה פוליטית מכוונת ומתוכננת היטב של קבוצות ימין מאורגנות ששמו לעצמן למטרה לחסל את מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה. ריקונה של ישראל מערכיה הליברליים והדמוקרטיים נעשה בראש ובראשונה על ידי ריקון קופת אוצר המדינה ושימוש במוסדותיה, שמתקשים להתגונן מפני הנחושים להחריבם.

תפקידנו להגן על מוסדות המדינה, תפקידנו לחזור לכל השדות אותם הפקרנו לטובת השוק החופשי והפרטי - וזה מתחיל בראש ובראשונה על ידי בניה של כוח פוליטי גדול, חד וחזק. כוח פוליטי אותנטי שלא מתבייש בערכיו ובכוונותיו, ובעיקר לא מתנצל.

לאחר ההתנתקות, הימין המתנחלי לא ניסה למצוא חן בעיני הציבור הכללי על ידי טשטוש מסריו ואמונותיו. הוא התארגן ויצא לפעולה מסודרת וברורה תוך מתן דרור להזיותיו הקיצוניות ביותר (הר הבית, סיפוח, מיזוגיניה, טוהר המשפחה, החלפת מערכת משפט דמוקרטית וליברלית בשלטון רבני, חימוש האוכלוסייה, הדתה הולכת וגוברת ועוד) ונחשו מה? זה עבד להם.

עכשיו, כשברור לכולנו מה הימין העמוק מתכנן לנו (בסיועם של אידיוטים שימושיים), זה הזמן להגיד לציבור את האמת. להציג את החזון שלנו למדינת ישראל: חברה פתוחה וליברלית, שוויון זכויות לבני כל הדתות, סיום הכיבוש, חילון הולך וגובר של המרחב הציבורי ושוק חופשי, אבל כזה המבטיח חיים בכבוד גם לחלש, ויצירת מנגנון מדינתי שימקסם את הפוטנציאל הגלום בכל אזרח ואזרחית, ללא הבדלים של דת, מגזר, גזע או מין.

זה הזמן להגיד לציבור שאפשר לספר לעצמנו סיפורים (סטייל מפלגות המרכז) על היותנו עם אחד ועל הצורך באחדות והכל באריזה מתקתקה עם מסרים מלוטשים ומלטפים, או שאפשר להגיד את האמת – והאמת היא שנדרשת הכרעה. הכרעה אמיתית וחדה בסוגיות הליבה של החברה הישראלית, כזו שתבטיח שישראל תהיה מקום שראוי וטוב לחיות בו. מקום שראוי להמשיך להילחם עליו.

לקראת סיום, אני רוצה לאחל הצלחה רבה למפלגת הדמוקרטים. בין שלל גווני האפור במקרה הטוב וגווני הדם במקרה הרע, טוב שיש מפלגה מחודדת, ערכית ונחושה. אני מאמין שגם קהל הבוחרים הליברלי יבין שזה ביתו הפוליטי.

אני מאחל הצלחה רבה ליו״ר המפלגה יאיר גולן, אדם ערכי ואמיץ, ולחברי הכנסת המעולים של המפלגה. היה לי הכבוד והעונג לעבוד אתכם, ויותר מכך, להיות מיוצג על ידכם.

כמנכ״ל האחרון של מפלגת העבודה אני רוצה לאחל הצלחה למנכ״ל הדמוקרטים הראשון, חברי הטוב, עומר לובי. עומר, אתה איש מוכשר וערכי ואני בטוח שתצליח. אני כאן בשביל לעזור בכל דבר שצריך, מתי שצריך.

תודה לעובדי ועובדות המפלגה, לחבריה ולפעיליה. אתם ואתן ישראל היפה.

תודה מיוחדת לשני יזרלביץ הקר, יד ימיני (וגם יד שמאלי) מאז כניסתי לתפקיד. תודה על החיוך, על הסבלנות ועל השותפות האדירה. זכיתי.

ותודה אחרונה, וחשובה לי מכל, ליושבת ראש המפלגה לשעבר, חה״כ מרב מיכאלי. תודה רבה מרב על האמון, על החברות, על השיעורים האינסופיים, על החידוד האידיאולוגי. תודה על היותך. מרב, את מנהיגה יחידה בדורה ולא פחות חשוב מזה את אדם אמיתי, פתוח ומעצים בעולם המלא בתככים, אינטרסים צרים ואנשים קטני אמונה. תודה.

לזוגתי נגה ומשפחתי תודות והערכה ימסרו בפרטי (-:

אני הולך לנוח קצת. לא אתרחק יותר מדי. עדכונים משמחים לגבי ההמשך - בהמשך.

״המהפכה בלתי אפשרית עד השלב בו היא בלתי נמנעת״ - טרוצקי.

שלכם,
החבר ניר

====

הפרסום המקורי, מעמוד הטוויטר של ניר רוזן

• קודם
• הבא