למה סוציאל דמוקרטיה היא דבר טוב?

אז למה סוציאל-דמוקרטיה היא הדבר הנכון?

השכלה מעלה את הסיכוי לאמץ השקפת עולם ליברלית אוניברסלית של זכויות אדם ורגישות גבוהה להגנה על מיעוטים, היחס לסולידריות כלל-אנושית ושוויון הולך וגובר עם עליית המשאבים החברתיים (השכלה) והכלכליים (הכנסה ורכוש). כלומר ככל שיישום סוציאל-דמוקרטיה וחתירה למדיניות ומדינת רווחה תגבר וכפועל יוצא ההשכלה וההכנסה יגדלו ויהיו נפוצים יותר - כך ערבות הדדית (סולידאריות), זכויות אדם, שוויון וליברליות ואפילו הרצון לקדם פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני (וערבי בכלל) יהפכו אבני יסוד של החברה.

תמיכת בוחרים בעלי משאבים, מושפעת מאיום על מקום הפרט במרכז (זכויות אדם) וגם עצם הרצון לצאת להצביע יתגברו ככל שהאיום הנתפס על זכויות ממלא תפקיד מרכזי. כלומר, סוציאל-דמוקרטיה המקדמת השכלה ומשפרת הכנסה תביא מצביעים לבחור במפלגות המקדמות סדר יום של זכויות אדם, שוויון וסולידריות וגם אם על בסיס מוטיב הפחד שאלו ילקחו מהם.

והרי זו חברת המופת שאנחנו מבקשים לעצמנו.

מחוללי הצבעה בישראל - סוף לתזת העדה המזרחית כמחוללת הצבעה

פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, בית הספר למדיניות ציבורית וממשל (עוד בקישור), במחקר כמותי-איכותי מרתק על "הפער בהצבעה לכנסת בין מזרחים לאשכנזים" מציע מספר תזות בנושא והתורמות להבנה טובה יותר של מחוללי ההצבעה בישראל. מצד אחד ומצד שני ולא באופן מתוכנן, מנמק היטב מדוע סוציאל-דמוקרטיה חייבת להיות תפיסת העולם השלטת במדינה ובשלטון - שהרי היא זו שתאפשר יצירת חברת מופת ברוח החזון הציוני ומגילת העצמאות (על חזון תנועת העבודה, בפנקס כיס לחבר).

"התיזה שמוצעת כאן להסבר תופעות אלו מורכבת משני חלקים" (הפער בהצבעה לכנסת בין מזרחים לאשכנזים, 2022 - עמ' 26-27).

הראשונה מבססת את הטענה בדבר נחיצותה של סוציאל-דמוקרטיה במרחב הפוליטי כתורמת לטוב הכללי:

"החלק הראשון של הטענה הוא שהבוחרים מייחסים משקל יחסי קטן והולך לסולידריות פנים-לאומית לעומת סולידריות כלל-אנושית ככל שגדלים המשאבים הכלכליים ובמיוחד משאב ההשכלה. קשר כזה מתיישב עם מתאם שלילי בין רמת השכלה להצבעה למפלגות ימין. ההנחה שעומדת מאחורי תיזה זו היא שהיחס לסולידריות כלל-אנושית ושוויון אופקי הולך ונעשה אוהד יותר עם עליית המשאבים החברתיים (השכלה) והכלכליים (הכנסה ורכוש) הואיל ואנשים בעלי משאבים רבים זקוקים פחות להשתייכות קבוצתית/לאומית. הנחיצות של תחושת שייכות קבוצתית מתנהגת כמו הביקוש למוצרים חיוניים, שהולך ופוחת עם עליית ההכנסה. המתאם השלילי בין השכלה להצבעה לימין עשוי לנבוע לא רק מהזיקה בין משאבים והצורך בתחושת שייכות אלא גם מההשפעה החיובית של רכישת השכלה על הסיכויים לאמץ השקפת עולם ליברלית אוניברסלית של זכויות אדם ורגישות גבוהה להגנה על מיעוטים" (שם).

השכלה והכנסה תורמים באופן מובהק ליצירת מדינה טובה יותר ולכן ובעקיפין סוציאל-דמוקרטיה, כתפיסת עולם, חשוב שתהיה יותר דומיננטית במפה הפוליטית בכלל ובכנסת ובממשלה בפרט.

כחיזוק לטענת פרופ' דהן, ד"ר בני נוריאלי (מנהל אקדמי של פורום ארלוזורוב ומרצה במכללת עמק יזרעאל) מראה כי למרות הטענות, "בני עדות המזרח אינם מצביעים ברובם לליכוד, כמפלגת ימין, רק בין 17 ל-18% הצביעו לליכוד, בקרב המגזר האשכנזי משהו כמו בין 25% ל-26% הצביעו לליכוד" (ערוץ הכנסת, 27.7.2022). וכך שגם במפלגה ימנית ולגוש אשכנזים מצביעים יותר מאשר מזרחיים.

הפחד כמניע מרכזי בחברה (שיש לסלקו)

ביחד עם זאת, פרופ' דהן גם מביא תיזה משלימה למחוללי ההצבעה בישראל והתומכת בתיאורית "תחושת הפחד והבית הבוער" שסומנה בעבר כמניע המרכזי בבחירות בישראל (עוד בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015):

"החלק השני של התיזה הוא שתנודות בהצבעה מושפעות מסוג הנסיבות שמקבלות בולטות גבוהה במהלך מערכת הבחירות. התמיכה הפוליטית של בוחרים בעלי משאבים מוגבלים (בעיקר השכלה) במפלגות ימין תתעצם אם בראש סדר היום של מערכת הבחירות ניצבות סוגיות הנוגעות לאיומים הנתפסים על השבט (הלאום). לעומת זאת אם האיום הנתפס על השבט אינו נמצא במוקד, כוח המשיכה של סוגיות אחרות יגבר ובעקבות כך גדלים גם הסיכויים להצביע למפלגות אחרות במרכז.
מנגד, אינטנסיביות התמיכה הפוליטית של בוחרים בעלי משאבים בגוש המתחרה, לפי תיזה זו, מושפעים מאיומים על מקומו של הפרט במרכז (זכויות אדם). הן הנטייה עבור מי להצביע והן עצם ההצבעה יתגברו ככל שהאיום הנתפס על זכויות אלה ממלא תפקיד מרכזי במערכת הבחירות.

כלומר, התנודות בהצבעה נגזרות מאינטראקציה בין משאבים, תפיסת עולם ביחס למשקל היחסי של זכויות הפרט והנסיבות הייחודיות למערכת הבחירות.

מול התיזה שתולה את הקשר בערכים, מוצעת תיאוריה מתחרה, הנשענת על אינטרסים, ומסבירה את הקשר החיובי בין השכלה והצבעה למפלגות שמאל באי השוויון בהזדמנויות של בוחרים להגר למדינות אחרות במקרה הצורך (טאוב, 2021). לפי השערה זו, אזרחים בעלי משאבים מרובים ודרכון זר יכולים להרשות לעצמם ליטול סיכון גדול יותר בבחירת חלופות לפתרון הסכסוך עם שכנינו כי במקרה של כישלון הם יוכלו בקלות יחסית להעתיק את מקום מושבם למדינה אחרת, וזאת לעומת אזרחים מיעוטי משאבים שיישארו לשאת בהשלכות השליליות" (שם).

כך וכפועל יוצא, פרופ' דהן מבטל את הרכיב העדתי-מזרחי כמחולל הצבעה ובאופן מעשי מבטל ואחת לתמיד את תיאוריית הזהויות שמקדמים תועמלנים כמו ד"ר בן-חיים והמהווה כלי מרכזי ביצירת מוטיב 'הפחד' המוזכר למעלה.

חשוב להבהיר, מחקרו של פרופ' דהן מגובה במחקר שטח כמותי הממפה אוכלוסיות לפי עדה, מעמד כלכלי, השכלה וכו' ובכפוף למתודולוגיית שיטות מחקר קפדנית המעניקה תוקף למסקנות המוצגות בו. המחקר זמין כקובץ PDF להורדה בקישור.

בתיאורית "תחושת הפחד והבית הבוער", הרוחב והוסבר כי "תחושת החירום והבית הבוער, הונעה על-ידי מסרים שבטיים הנוגעים בפחדים הקמעיים של קהל בוחרי הליכוד המסורתי - השמאל והערבים ... ומתוך קמפיין הליכוד עצמו מבהירים, "הפחדה היא טכניקה שמשתמשים בה בקמפיינים ... בימין היו בחרדה רצינית והפעילו את נשק יום הדין, זה שאומר 'השמאל ייתן את המדינה לערבים'. זה פחד שקיים בכל אחד מאתנו, והוא הוציא לקלפי הרבה מצביעים שלא היו יוצאים להצביע ביום רגיל ..." (תחושת הפחד והבית הבוער, 2015).

סוציאל דמוקרטיה טובה לנו

כלומר, סוציאל-דמוקרטיה המקדמת השכלה שבתורה משפרת הכנסה ומעמד כלכלי יביאו את אזרחי המדינה לקדם גם ערכים שם ערבות-הדדית, זכויות אדם, שיוויון, הגנה על מיעוטים וחתירה לשלום בין העמים.

וכפי שמוצג בפרק "עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית" במדריך כיס לחבר תנועת העבודה: "תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעוד של מדינת ישראל. ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני וכמוצהר במגילת העצמאות".

והרי עלו הערכים כתנועה ומפלגה אנו מבקשים לקדם.

• קודם
• הבא