חיבור העבודה-מרצ רק בהעדפה לעבודה

איחוד רשימות העבודה-גשר ומר"צ ואם יתממש, חייב להיות כזה שמעדיף את נציגי העבודה בסדר המועמדים לכנסת ה-23 - בעיקר היות והעבודה תהיה הנפגעת העיקרית ומטרת החיבור להציל את מרצ מנפילה מתחת לאחוז החסימה ונוכח אפס מנהיגות בגוש מצד בני גנץ.

אסור שחיוב מפלגת-העבודה להציל את אחותה משמאל מר"צ, תגרום לה לנזק בלתי הפיך ולכן הרשימה המאוחדת חייבת להבטיח את שימור כוחה ונציגותה גם בכנסת ה-23.

האיחוד אינו מועיל לעבודה ויש להתנגד לו, אבל בהנתן מציאות שחזקה משיקולים מבוססים והרגש שולט בה - יש לאמץ מתווה המעניק לעבודה משקל ראוי ומבחינת נקודת מבט אנשי מרצ: עדיפים 2 מנדטים בכיס, מאשר 4 על העץ הנידף ברוח.

החיבור, שמטרתו העיקרית הצלת מפלגת מר"צ מנפילה תחת אחוז החסימה ויהיה תוצר של מסע לחצים חסר תקדים בתקשורת שעוד לא התנצלה על הקמפיין נגד עמיר וחבירתו המובטחת לנתניהו בכנסת ה-22. בעיקרו אינו מבוסס על נתונים ועובדות ובעיקר מתעלם מרחשי חברי ומצביעי העבודה-גשר שבחלקים גדולים מהם כבר הודיעו כי לא יצביעו לחיבור. לעדות, דברי חברים ברשתות החברתיות: "בשום פנים אסור לחבור למרץ - מפלגה פוסט ציונית בהוויה ובתודעה - מהשפל הזה כבר לעולם לא נקום" (יובל מור-מוסלי), "אצביע עם עוד מאות אנשים שגייסתי מפלגת העבודה בכל מצב ועדיף ללא מרצ" (משה גבאי), "חיבור של העבודה למרץ יגרום להרבה מצביעים לא להצביע לרשימה המשותפת חוץ מזה הוכח שאין רווח בחיבור ובכל הסקרים שתי המפלגות עוברות את אחוז החסימה" (אבי קובץ), "המציאות היא שלא מתאחדים עם מרץ. אנחנו לא שומרי הסף של מרץ. שיעשו מאמץ ויחזירו את סתיו שפיר ויעברו את אחוז החסימה" (בנצי יוזנט).

מכאן, שאולי רשימת מר"צ תינצל מנפילה תחת אחוז החסימה, אבל העבודה-גשר כנראה תנזק וצפויה לאבד 2-3 מנדטים של תמיכה (רובם, מצביעי הימין החברתי שהגיעו עם החיבור לגשר וחלקם מצביעי מרכז-שמאל שלא מזדהיים עם ערכי מר"צ בתחום המדיני). כי וחשוב לציין ובניגוד למוצג בתקשורת, החיבור העבודה-גשר הצליח להביא 2-3 מנדטים של מצביעי ימין-חברתי ממפלגות גשר וכולנו והנזק העיקרי לגוש נבע מכניסתו של אהוד ברק למגרש (לניתוח התוצאות המלא).

עובדה מצערת נוספת, הנה העדר מנהיגות גוש מוחלטת של בני גנץ מכחול-לבן שמגלה אפס מנהיגות ובניגוד לנתניהו מימין שמעורב בכל הניסיונות לחיבורים ואיחודים (וכידוע, שריין מקומות ברשימת הליכוד לחברי האיחוד בכנסות קודמות, הציג התחייבויות פומביות וכו' - ראו עמדתו של ח"כ איציק שמולי על בריחתו של גנץ מאחריות). זאת, למרות שעמיר פרץ כבר הציג מתווה לחיבור כולל הגוש וזה נענה בסרוב מוחלט ובהעדר כל מאמץ לבחון אותו לטובת הגוש כולו.

במקרה של חיבור ולמרות שעקב עריקת בשעת משבר, הפכה סתיו שפיר לסדין אדום לרבים בעבודה - יש לשלב אותה ואת הרשימה הירוקה אך במקום כזה שישכח מעט את ההתנגדות לכך.

היות שכך והיות שככל הנראה המפסידה העיקרית מחיבור - טכני ככל שיהיה, היא מפלגת העבודה. סידור הרשימה באיחוד העבודה-מרצ חייב להיות במתווה ירון גדות (כפי שפורסם בפייסבוק):

1. עמיר פרץ [העבודה]
2. אורלי לוי-אבוקסיס [גשר]
3. איציק שמולי [העבודה]
4. ניצן הורביץ [מרצ]
5. מירב מיכאלי [העבודה]
6. עומר בר-לב [העבודה]
7. רויטל סוויד [העבודה]
8. סתיו שפיר [הירוקה]
9. יאיר גולן [הדמוקרטית]
10. תמר זנדברג [מרצ]
11. עבודה
12. מרצ
13. וכו'

ראוי יהיה לשלב מועמד נוסף של מפלגת-גשר בתחילת העשירייה השניה וכן לשקול 'הקפצת' מועמדה הערבי-ישראל של מר"צ עסאווי-פריג' למקום בחמישה הראשונה וכדי להעניק משקל גדול יותר למגזרי המיעוטים ברשימה החדשה.

• קודם
• הבא