אמילי מואטי - אני נשארת במפלגה

כבר כמה ימים שאני כותבת את הדברים שאתם עומדים לקרוא, זה ארוך אז אתחיל מהסוף: אני נשארת במפלגה, כל עוד נשאר בה חבר אחד מכמעט 9000 החברים שתמכו בי אשאר. יש לי חוב כלפי כל אחד ואחת מכם ואני מתכוונת לממש אותו. זה לא יקרה הפעם אבל זה עוד יקרה.

התרסקתי לרסיסים וליבי נשבר אבל הוא עדיין פועם.
זה אף פעם לא קרה לי ולא העלתי בדעתי שהמעמד הפוליטי שהזעתי עליו יתערער בגלל גחמות שלא נוגעות לי. אני נשארת מועמדת מטעם מפלגת העבודה ואעשה הכל כדי שנצלח את הסופה ונעבור את אחוז החסימה.

האמנתי באיחוד, גם עמר בר לב, שהיה חבר ובן ברית תמך ואפילו הודיע לי על כך בהתרגשות (והוציא הודעה לעיתונות), גם איציק שמולי תמך באיחוד מפלגות השמאל אבל יש כאלה שאסור לנסול לחסל, המחיר כבד מדי.

תמיד תמכתי בעמיר פרץ, אידאולוגית הוא חד משמעית הכי קרוב אלי במחנה, גם כלכלית וגם מדינית. כשכל החברים שלי תמכו בגבאי מולו, באתי אליו ועשיתי טלפונים. גם בבחירות האחרונות, נתתי לו מילה לפני כן והודעתי בטוויטר שאני מתכוונת להצביע לו. עמיר מצדו, חרף הבטחותיו, אף פעם לא תמך בי. רחוק מזה.

אמרו לי שזה בגלל שתמכתי באבי גבאי וניסיתי לבדוק מה אני מפספסת, הוא יור המפלגה ואני תומכת במפלגה ועמלה כדי שננצח. שננצח יחד. בכלל לא חשבתי שלתמיכה ביור המפלגה תהיינה השלכות כל כך הרסניות על החיים הפוליטים שלי. חשבתי שגם השאר, לרבות עמיר, תומכים בו, לא ידעתי שיש "מן הפה אל החוץ" ויש בחדרי חדרים, שם מתכננים את היום שאחרי. 

אני מבקשת מכם חברים, אל תעזבו את המפלגה, אנחנו נזדקק לכם. תנו לנו הזדמנות נוספת ותווכחו. 

דבר אחרון, כמעט: כן נפגשתי עם אהוד ברק, יותר מפעם. חמור מזה- אני מעריכה ואף מחבבת אותו. גם לפני הבחירות הקודמות נפגשתי איתו. אני אדם פוליטי ויש לי הזכות להפגש עם מי שאני רואה לנכון בלי שיענישו אותי כאילו שנפגשתי עם גדולי אוייבנו.

חשוב לי להודות גם למיכל בירן, שבתוך כל היממות האלה למדה אותי כמה דברים על פוליטיקה ועל קולגיאליות ואכפתיות.

אם הגעתם עד כאן חשוב לי שתדעו, שיום הפריימריז היה היום המאושר בחיי הציבוריים, אין מהלך או מינוי שישתווה לתחושה שמישהו יצא מביתו, עמד בתור ונתן לך את קולו. מכיוון שאני לא מכירה את כל מצביעיי בשמם אני מבקשת שתשתפו כדי שאגיע גם אליהם. תודה חברים.

====

פורסם בעמוד הפייסבוקשל אמילי מואטי

• קודם
• הבא