דברים באזכרה ליצחק רבין - שנוכל לשיר את שיר לשלום בצעקה גדולה
Thank you for rating this article.שלום לכולם, אני אביב אני בוגרת מכינת רבין בחיפה ועכשיו בשנה ב' של החלוץ, תנועה שפועלת למען הגשמה קהילתית משימתית, ברוח מורשת החלוצים.
כשהתיישבתי לכתוב את הנאום, נזכרתי בביקורי בחנות בירושלים. "שלום" בישרתי למוכר בעת כניסתי לחנות.. "מה שלומך?" את העיוות בפניו היה קשה לפספס ובעודי מנסה לנחש את הסיבה הוא רוטן ואומר "כל השמאלנים האלה, שלום שלום.. לא נמאס לכם?". לפתע הבנתי- "שלום" זו מילה המשוייכת לשמאל ורק לשמאל לאלה הנחשבים בוגדים שרוצים לתת את המדינה לערבים.
המילה הזו,' שלום', שיכולה להתפרש במגוון דרכים ולהכלל במנעד פוליטי רחב, שגם הימין יכול לאמץ לחיקו - מסתבר שהיא אינה לגיטימית יותר. עוד לא קישרתי את ההסתה הממוסדת נגדי ונגד צועדי דרך השלום לרצח של ראש הממשלה. הבנתי שמי שהולך בדרכי השלום, מי שמדבר על השלום אין לו לגיטימציה במדינה שלנו והוא עלול אפילו להרצח.
בבית הספר דאגו לנתק את הקשר הפוליטי, לימדו אותי שהיה ראש ממשלה שהיה גם שר הביטחון והוא למד בבית ספר חקלאי כדורי הוא היה מפקד חטיבת הראל .... ושלוש יריות בגב מידי איזה יהודי מתנקש .. משוגע - הם אמרו איזה עשב שוטה .. אבל אני הבנתי, עשב שוטה גדל במקום בו האדמה מושקת ומדושנת והוא אף פעם לא גדל לבד.
את ההקשר הפוליטי הבנתי בפעם הראשונה בכיתה ט' - חניכה בצופים המגיעה לפעולת יום הזיכרון לזכר רצח ראש הממשלה יצחק רבין.
המדריכות ביקשו מאיתנו לדמיין מדינה, לדמיין ראש ממשלה. במהלך הפעולה הציגו לנו התבטאויות שונות של ראש הממשלה וכתבות שהציגו מחדלים שביצע. הציעו לנו להצטרף למחתרת נגדו ולקרוא לפיטוריו. אט אט הצטרפו חברי הקבוצה למחתרת, ליהטו את כולם להצטרף גם הם וכולם ביחד המשיכו לגדף את ראש הממשלה.
לאחר שכל חברי הקבוצה הצטרפו למחתרת סיפרו לנו שזה לא ראש ממשלה מדומיין, אלא, יצחק רבין.
קשה לי לתאר את התחושה שעברה בי כשהבנתי כמה קל להסית ולהתלהט, שהצליחו לעבוד גם עליי- ושאפילו אני הצטרפתי למחתרת. אבל יותר מהכל כאב לי שבפעולה הזו התעלמו לגמרי מההקשר הפוליטי, מההבנה שהתקיימה הסתה נגד ראש ממשלה בגלל דעותיו הפוליטיות- ושנעשה כאן רצח פוליטי! שהרצח לא קרה בריק, הוא קרה מתוך הסתה קשה, ומתוך פילוג בעם וקריאות לרצח ראש הממשלה.
בשנים האחרונות הפסיקו לציין את ההקשר הפוליטי- כבר לא נשאלת השאלה "מדוע נרצח כאן ראש ממשלה?" , "מדוע נשברו כאן כללי משחק דמוקרטים בסיסיים?"
להוציא את ההקשר הפוליטי מסיפור הרצח זו מדיניות- מדיניות של מערכת החינוך ושל הממשלה.
לצד קריאות כלליות וממלכתיות להימנעות מאלימות יש להבהיר במסר ברור: הרצח בוצע כדי לשנות מדיניות שנבחרה ברוב קולות.
צריך לקרוא להסכמיות רחבה, סולידריות חברתית גבוהה, ולא לאלימות. אבל אסור להזניח לא הימין ולא השמאל את המניעים והסיבות לרצח - השלום.
השלום שאותו מגנים עד בלי די, שמייחסים אותו לקבוצה פוליטית בלתי לגיטימית, קבוצה נאיבית.
המדיניות הזו לא משאירה סיסמאות ריקות מתוכן כפי שהן, אלא מאפשרת השתלטות של גורמים אינטרסנטים על השיח. הסרת ההקשר הפוליטי מגיעה לצד הפצה של תאוריות קונספירציה שונות אשר משתלטות על השיח במדינה ולכן- עלינו לקחת אחריות על השיח, לא לאפשר את התנוונות הזיכרון הקולקטיבי.
כואב לי כי ראש הממשלה הנוכחי שעמד בראש ההפגנות דאז מזלזל בציבור הישראלי וממשיך להסית ולקדם שיח אלים.
ראש ממשלה שמרים את גבותיו בפליאה על קביעותיה הממלכתיות של נועה רוטמן, המתחננת למעט פלורליזם וסובלנות, שגם מי שלא מצביע ליכוד יקבל יחס.
ממשלה שתכיר ותתן במה לדעות שונות שאינן בהכרח מתיישבות עם דעותיה. ממשלה שלא תסמן את האופוזיציה כבוגדת.
אלה עקרונות דמוקרטיים בסיסיים, שחייבים לחנך לאורם, אחרת הדמוקרטיה לא תכונן פה. דמוקרטיה זו תרבות, זה לא לשלשל פתק בקלפי. זה זכויות פוליטיות, אזרחיות, חופש ביטוי, הזכות לחיות בכבוד ולהניח אוכל על השולחן, זה שיח, הבנה ולא שיסוע והסתה.
אני מקווה שבשנה הבאה - כשנעמוד פה, "שלום" לא תהיה מילה המשוייכת רק לשמאל, השלום עם ירדן יוותר יציב ונלחץ את ידו של אבו מאזן. שהממשלה תיקח אחריות על כלל אזרחי המדינה ונוכל לשיר את שיר לשלום בצעקה גדולה.
תודה רבה.
====
הטקסט באדיבות המשפחה, אפשר לצפות בנאום גם פה.
