ירושלים העברית נעלמת
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שלישי, 24 אפריל 2018 13:32
- מחבר\ת רפא
ירושלים העברית בסכנה. ממשלות ישראל לדורותיהן, כשלו בטיפולן בירושלים וממשלה הנוכחית מכשילה, כל יום, עתידה היהודי של העיר. ירושלים אינה בסדר העדיפויות של המוסודת הממלכתיים ולא במיקוד ענייניה של מפלגת העבודה. כמה נתונים – ב-1967 האוכלוסיה הערבית בירושלים הרכיבה 27% מאוכלוסיית העיר, היום 40%. העיר מהווה מגנט המושך פלסטינאים בהמוניהם לתוך העיר וסביבותיה. עשרות אלפים, אולי מאות אלפים, לא ירושלמים, גרים בתוך הגבולות המוניציפאלים של העיר. קצב הפיריון של האוכלוסיה החרדית בירידה משמעותית. האוכלוסייה היהודית החילונית הצעירה, זו שתוליד ירושלמים לעתיד, עוזבת את העיר. הלחץ לדחיית האוכלוסיה הערבית מחוץ לגבולות ירושלים, הפך את כיוונו. כיום ציבור פלסטינאי פולש בשקט לתוך תחומיה של העיר היהודית.
העיר לא מאוחדת. כעשרים כפרים מסביב לירושלים (מערב ומזרח העיר מ- 1967) מטילים מצור על העיר. היחס בין יהודים לערבים הוא א-סימטרי. ערבים נכנסים למערב-העיר, עובדים במערב-העיר, רוכשים במערב-העיר, מתיישבים במערב-העיר. כף רגלו של יהודי לא דורכת מעבר לכותל המערבי. מחוץ לחומות העיר, היישובים הערבים, סביב ירושלים, הם Judenrein.
התושבים הערביים של ירושלים חיים בתנאים מחפירים, בעלי אזרחות נכה, נעדרי זכויות פוליטיות. השכונות הפלסטינאיות חסרות תשתיות, ביוב, כבישים, מערכת חינוך ראויה, מפעלים, מערכת בריאות נאותה, שירותים עירוניים, שירותי משטרה, תכנית מתאר ועוד...כן פוגשים שם עוני, לכלוך, זוהמה, פשע, כנופיות סמים, תחבורה קלוקלת, נשק לא חוקי, הסתה מכל סוג ובימין, משמיעים ברמה "על ירושלים להישאר עיר מאוחדת", משמע להשאיר, לדורות, חצי מאוכלוסיית העיר מנועת זכויות פוליטיות. מעל כיפת המאבק הלאומי צמח קונפליקט מעמדי במלא חריפותו. מול עינינו נבניתBelfast חדשה במזרח התיכון.
הממשלה בנתה חומה, למניעת כניסת "מסוכנים" לעיר. אך החומה מונעת בעיקר יציאת יהודים לחלק הפלסטינאי של העיר "המאוחדת". היא לא מונעת כניסה יומית מבעלי תעודת זהות "כחולה", קרי 40,000 פלסטינאים, לשכונות היהודיות. כמו באירופה אנו חווים פלישה למחוזותינו של אוכלוסיה שאין אנו מאוהבים בה. מדיניות זו לא שפויה, וזה המעט שניתן לאמר. בירושלים הממשלה חסרת אונים, ללא חזון וללא דרך. חוקי ירושלים שהיא מכינה, גובלים בחוקי אפרטהיד. הקול השפוי של מפלגת העבודה לא נשמע בירושלים. הגיע הזמן למאבק ולמלחמה על דרך. הגיע זמן לאימוץ מדיניות חדה ואמיצה. מדינת ישראל בלי ירושלים יהודית אינה מדינת ישראל. ישראל גדועת ירושלים אינה מדינה יהודית.
"צריך להתנתק בהקדם מהשכונות הפלסטינאיות עוטפות ירושלים"
עברת הכפרים לסטטוס של "שטחB" – אחריות אזרחית של הרשות הפלסטינאית, אחריות בטחונית ישראלית
|
הכפרים |
אוכלוסיה |
| 2111, כפר עקב ועטרות | 18,830 |
| 2112, בית חנינא, | 35,810 |
| 2211, שועפאט (כולל ראס חמיס) | 22,760 |
| 2212, מחנה פליטים שועפאט, | 16,330 |
| 2213, ענאתא החדשה (דחיית א-סלאם וראס שחאדה - בתוך גבול השיפוט) | 6,800 |
| 2311, עיסאויה, | 14,830 |
| 2312, א-טור ומורדות הר הזיתים, | 24,320 |
| 2411, ואדי ג'וז ושיח' ג'ראח | 17,120 |
| 2412, באב א-סאהרה, מסעודיה, | 2,300 |
| 2611, סילואן (כולל בטן אל-הווא) | 19,080 |
| 2612, אבו תור, |
13,010 |
| 2613, ראס אל-עאמוד, | 24,640 |
| 2711, ג'בל מוכבר (כולל סוואחרה אל ערבייה) | 22,570 |
| 2811, צור באהר (כולל אום ליסון) | 15,550 |
| 2812, אום טובא, | 3,780 |
| 2911, בית צפאפא, | 12,070 |
|
|
|
| 2511, העיר העתיקה - הרובע המוסלמי, | 28,180 |
| 2513, העיר העתיקה - הרובע הארמני, | 2,260 |
| 2514, העיר העתיקה - הרובע הנוצרי, | 4,450 |
העיר לא מאוחדת. כעשרים כפרים מסביב לירושלים (מערב ומזרח העיר מ- 1967) מטילים מצור על העיר. היחס בין יהודים לערבים הוא א-סימטרי. ערבים נכנסים למערב-העיר, עובדים במערב-העיר, רוכשים במערב-העיר, מתיישבים במערב-העיר. כף רגלו של יהודי לא דורכת מעבר לכותל המערבי. מחוץ לחומות העיר, היישובים הערבים, סביב ירושלים, הם Judenrein.
התושבים הערביים של ירושלים חיים בתנאים מחפירים, בעלי אזרחות נכה, נעדרי זכויות פוליטיות. השכונות הפלסטינאיות חסרות תשתיות, ביוב, כבישים, מערכת חינוך ראויה, מפעלים, מערכת בריאות נאותה, שירותים עירוניים, שירותי משטרה, תכנית מתאר ועוד...כן פוגשים שם עוני, לכלוך, זוהמה, פשע, כנופיות סמים, תחבורה קלוקלת, נשק לא חוקי, הסתה מכל סוג ובימין, משמיעים ברמה "על ירושלים להישאר עיר מאוחדת", משמע להשאיר, לדורות, חצי מאוכלוסיית העיר מנועת זכויות פוליטיות. מעל כיפת המאבק הלאומי צמח קונפליקט מעמדי במלא חריפותו. מול עינינו נבניתBelfast חדשה במזרח התיכון.
הממשלה בנתה חומה, למניעת כניסת "מסוכנים" לעיר. אך החומה מונעת בעיקר יציאת יהודים לחלק הפלסטינאי של העיר "המאוחדת". היא לא מונעת כניסה יומית מבעלי תעודת זהות "כחולה", קרי 40,000 פלסטינאים, לשכונות היהודיות. כמו באירופה אנו חווים פלישה למחוזותינו של אוכלוסיה שאין אנו מאוהבים בה. מדיניות זו לא שפויה, וזה המעט שניתן לאמר. בירושלים הממשלה חסרת אונים, ללא חזון וללא דרך. חוקי ירושלים שהיא מכינה, גובלים בחוקי אפרטהיד. הקול השפוי של מפלגת העבודה לא נשמע בירושלים. הגיע הזמן למאבק ולמלחמה על דרך. הגיע זמן לאימוץ מדיניות חדה ואמיצה. מדינת ישראל בלי ירושלים יהודית אינה מדינת ישראל. ישראל גדועת ירושלים אינה מדינה יהודית.
"צריך להתנתק בהקדם מהשכונות הפלסטינאיות עוטפות ירושלים"
עברת הכפרים לסטטוס של "שטח B" – אחריות אזרחית של הרשות הפלסטינאית, אחריות בטחונית ישראלית
 |
|
סה'כ: .............................................................................. 304690
מקור: השנתון הסטטיסטי לירושלים - 2013-לוח ג13 בתוך פרק ג - מכון ירושלים לחקר המדיניות
הוועדה המדינית של מחוז ירושלים- הוכן ע"י רפאל בן שושן וד"ר גדעון בן דרור
