שיעור ראשון ביחסים בינלאומיים-מאזן כוחות

Thank you for rating this article.המנהיגים שלנו אינם מודעים לעקרונות בסיסיים בתחום היחסים הבינלאומיים ולכן הם מובילים מדיניות חוץ הרסנית, שעלולה להוביל לכך שנאבד את הידידה הטובה ביותר שלנו, ארה"ב. כחוקר בתחום היחסים הבינלאומיים אני עד לכך שקורס המבוא הראשון, מסביר בפירוט את עקרונותיה של הגישה הריאליסטית, שהיא עדיין נחשבת לגישה החשובה ביותר בתחום. גישה זו מתמקדת בהשלכות של שינויים במאזן הכוחות במערכת הבינלאומית, ומסבירה כיצד שינויים אלה משפיעים על התנהגות של מדינות. הבנתה של התיאוריה הריאליסטית המבנית היא חיונית להבנת היחסים הבינלאומיים, גם אם לא מקבלים אותה במלואה, כי היא חושפת השפעות שיש על המדינות במערכת הבינלאומית, ומראה כיצד שינויים ביחסי עוצמה מובילים לשינויים בהתנהגות של מדינות. נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל אינם מבינים את גודל השינויים במאזן הכוחות שאנו ניצבים בפניהם כיום, או את השפעתם, ולכן מדיניות החוץ של ישראל היום כושלת יותר מתמיד.

במחקר של היחסים הבינלאומיים נוטים לחלק את ההיסטוריה לשלוש תקופות או שלושה סדרי עולם עיקריים שכל אחד מהם מתאפיין בשינויים במאזן הכוחות- התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, והתקופה שלאחר המלחמה הקרה. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בריטניה מתחילה לאבד את ההגמוניה שלה ומספר מעצמות במערכת הבינלאומית כולל ארה"ב נאבקו על ההגמוניה, לאחר מלחמת העולם השנייה העולם הפך לדו קוטבי וברה"מ וארה"ב שהיו המנצחות הגדולות הופכות לחזקות ביותר, ולאחר סיום המלחמה הקרה בין שתי המעצמות שהסתיימה בשנת 1989 הפכה ארה"ב להגמוניה במערכת הבינלאומית וכוחה במערכת היה גדול, מכל שאר המעצמות. בכל אחת מהתקופות הללו השינוי במאזן הכוחות הוביל לשינויים גדולים מאוד ביחסים בין מדינות, ולכן מכנים את תקופות השינויים "שלושה סדרי עולם".  

בתקופתנו אנו עדים לשינוי נוסף שמתקרב אלינו, או ל"סדר עולמי רביעי", שההשלכות שלו עדיין לא לחלוטין ברורות- שקיעתה של ההגמוניה האמריקאית. המשבר הכלכלי והמשבר המדיני של ארה"ב בולט לעין, ולא קשה להבחין שהמעצמה שבעבר הצליחה להשפיעה על המערכת הבינלאומית מבלי להיזקק אפילו להפעלת כוח, אינה מצליחה היום להשפיעה אפילו על המדינות הידידות שלה. ארה"ב כיום נכנעת פעמים רבות ללחצים של המערכת הבינלאומית, מאחר והמשבר בו היא נמצאת אינו מאפשר לה להתמודד עם הלחצים. המאבק הצבאי הכושל של ארה"ב בעיראק, באפגניסטן ובפקיסטן שעד עכשיו לא הניב תוצאות החליש את ארה"ב אף יותר, וגם הוא מחזק את הטענה כי חלה ירידה משמעותית בכוחה של ארה"ב, שעלולה להוביל לשינויים משמעותיים במערכת הבינלאומית, וליצירת עולם דו או רב קוטבי עם כללים חדשים בעתיד הקרוב.

בישראל מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות לא מבינים לעומק את השינוי שמתחולל במערכת הבינלאומית, והם שבויים בעולם ישן, שבו יש ביכולתה של ארה"ב לגונן על ישראל בכל סיטואציה, אם היא רק תרצה בכך. בפועל ארה"ב נתקלת בקשיים אובייקטיביים לא רק במאמץ שלה להגן על האינטרסים של ישראל, אלא אפילו במאמץ שלה להגן על האינטרסים של עצמה. סין ורוסיה באופן עקבי מערערות על החלטות של ארה"ב במוסדות הבינלאומיים השונים, ובכך נוגסות ומערערות על מעמדה של ההגמוניה האמריקאית. במצב כזה ישראל לא צריכה לצפות מארה"ב שתתייצב לצידה, מאחר וארה"ב בעצמה חלשה מדי, ורוצה כעת ראשית לשמור על האינטרסים שלה ולהחזיר לעצמה את המעמד הבינלאומי שלה כמנהיגת העולם.

ארה"ב, במצב הבינלאומי המסובך הזה, אינה יכולה להרשות לעצמה לצאת כנגד העולם, כפי שהיא יכלה בעבר, כדי להגן על ישראל בנושאים בינלאומיים. תמיכה בלתי מסויגת, כפי שרוצים בישראל תגרום לפגיעה בכוחה של ארה"ב, תחליש אותה בזירה הבינלאומית יותר ממה שהיא הוחלשה כבר, ותחזק את היריבות שלה. ההשפעה של השינוי במאזן הכוחות, לכן בולטת מאוד בהתנהלות של ארה"ב מול ישראל וניתן לראות שארה"ב התקשתה מאוד לגונן על ישראל, אפילו בנושאים שבהם הגיבוי האמריקאי היה ברור, כמו למשל נושא הגרעין הישראלי. באותו האופן גם בנושאים אחרים שקשורים לישראל מופעל על ארה"ב לחץ כבד מהמערכת הבינלאומית להפעיל השפעה כנגד ישראל, וארה"ב שכוחה ירד נאלצת הרבה פעמים להיכנע ללחץ הזה, גם אם הדבר נוגד את עקרונות המדיניות המסורתית שלה. בהקשר הזה ניתן להבין מדוע התריעו כוחות המודיעין על כך שישראל הופכת לנטל על מדיניות החוץ של ארה"ב, דבר שעלול גם לדעתם לפגוע קשה ביחסים.    

המדינאים בישראל חייבים להבין, שהאינטרס העליון הראשון שלנו היום הוא לחזק את מעמדה של ארה"ב, כדי שתחזור להיות הכוח המוביל במערכת הבינלאומית. במאמץ זה ישראל צריכה לעזור על ידי כך שתשמור על פרופיל נמוך, ולא תסבך את ארה"ב בסיטואציות, שבהם היא צריכה בניגוד לאינטרס העצמי שלה להגן על ישראל. ישראל גם צריכה להימנע מהביקורת המיותרת על הממשל האמריקאי, שבסיטואציה הבינלאומית הנוכחית נוהג עדיין בסבלנות כלפי ישראל, ויכול היה להקשיח הרבה יותר את יחסו לישראל, במידה ולא היה רואה בישראל בעלת ברית וידידה קרובה.

ארה"ב הידידה הטובה ביותר של ישראל נמצאת במצוקה, כי היא מאבדת בהדרגה את ההגמוניה שלה, ולכן בתקופה זו, לאחר שנים של ידידות אמיתית מצידה של ארה"ב, הידידות והיחס שלנו כלפי ארה"ב נמצאת במבחן. מדיניות חוץ חכמה בתקופה המסובכת הזאת צריכה להיות מדיניות זהירה מאוד, שנשענת כמה שפחות על ידידתנו השפופה. 

• קודם
• הבא