ראש ממשלה פטריוט

אם אזרח ערבי ישראלי כמו חבר הכנסת אחמד טיבי יכול להיות ראש ממשלה במדינת ישראל הציונית, היהודית והדמוקרטית, וממזרח לגדר יעמוד פלסטיני בראש ממשלת פלסטין - איזה ישראלי יסכים לחלוקת הארץ? גדעון לוי במאמרו "ביבי או טיבי?" ("הארץ", 27.5) הפך את עצמו לשופר של מחנה הימין הדו-לאומי. לוי סבור, כי "השמאל הלאומי" הוא גזען משום שהוא מאיים על הישראלים שטיבי יהיה ראש הממשלה, אם הארץ לא תחולק.

מן הראוי לכן לדון בעתיד הפוליטי של ח"כ חנין זועבי, שהשתתפה במשט לעזה, במקום בטיבי, חביב התקשורת הישראלית. האם מי שמפחד מבחירת זועבי לראשות ממשלת ישראל הוא גזען חשוך? ברור שלא.

מי שמתנגד לכך שזועבי או טיבי יהיו ראש הממשלה כאן איננו גזען; השניים אינם יכולים לשמש בתפקיד הזה לא מפני שהם ערבים. רוב אזרחי ישראל הערבים הם שומרי חוק ונאמנים לישראל אף יותר משישראל נאמנה להם. אלא שההנהגה שלהם, כמו טיבי וזועבי, למשל, מתנגדת לישראל כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית.

ההשוואה שלוי עושה עם ברק אובמה, שחור העומד בראש מדינה בעלת רוב לבן, היא מתעתעת. אובמה זכאי להיבחר לנשיאות ארצות הברית משום שהוא פטריוט אמריקאי. טיבי וזועבי, התומכים בזכות הפלסטינים למדינה, מתנגדים לזכותם של היהודים להגדרה עצמית. זועבי תומכת בישראל אם תיהפך למדינת "כל אזרחיה", וטיבי רוצה שישראל תיהפך למדינת "כל לאומיה", שזה בעצם אותו הדבר.

טיבי מאמין בפתרון של "שתי מדינות", ובעצם מתכוון לפתרון של "שתי מדינות לשני עמים בממוצע"; מדינה וחצי לפלסטינים, וחצי מדינה ליהודים. מדינת לאום פלסטינית לצד "מדינת כל לאומיה או אזרחיה" - במקום מדינת ישראל הציונית, היהודית והדמוקרטית. זה מה שזועבי רוצה ומה שהשייח ראאד סלאח חולם עליו.

אחרי מלחמת העצמאות, שבה נהרגו אלפי חיילים ואזרחים, שאלו את דוד בן גוריון, למה לא נתן לצה"ל לנצח ולכבוש את כל השטח בין הירדן לים, מדוע פנה להסכמי הפסקת האש ברודוס, ואיך התיר לקצין הצעיר יצחק רבין לשרטט בעיפרון שצבעו ירוק את קווי 1949, לימים קווי 1967, כ"קווי כניעה". בן גוריון נימק: "צה"ל יכול היה במלחמת השחרור לכבוש את כל השטח בין הירדן לים. אבל איזו מדינה תהיה לנו, בהנחה שיש בחירות ודיר-יאסין היא לא המדיניות שלנו. תהיה לנו כנסת עם רוב ערבי. בין שלמות הארץ או מדינה יהודית, בחרנו במדינה היהודית".

מאז לא השתנה דבר. פרט לכך שלא הקשבנו לבן גוריון. הפתרון לסכסוך הלאומים בארץ ישראל המנדטורית היה ונותר חלוקתה. הקמת מדינת לאום פלסטינית, שבראשה ראש ממשלה פלסטיני, לצד מדינת לאום יהודית ודמוקרטית, שבראשה ישראלי-ציוני, ובה מיעוט ערבי שיזכה לשוויון, למעט הזכות להגדרה עצמית.

ציפי חוטובלי, ראובן ריבלין ומשה ארנס מהימין הדו-לאומי רוצים לספח את כל שטח ארץ ישראל המנדטורית. אבל כדי שישראל תישאר מדינה דמוקרטית הם מציעים לחלק תעודת זהות לכל מי שחי בין הירדן לים. אלא שאז כבר לא תהיה ישראל מדינה ציונית ויהודית. וכמו שלוי חולם, טיבי יהיה פה ראש הממשלה, או זועבי. אך לא ברור, אם לוי ירצה לחיות במדינה האיסלאמית-הפלסטינית החדשה שתצמח כאן בין הירדן לים.

המאמר פורסם במקור באתר עיתון הארץ בתאריך 9.6.2010.

• קודם
• הבא