בדרכו של יצחק רבין
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב ראשון, 04 נובמבר 2012 22:24
- מחבר\ת תומר ישראלי
היום מלאו 17 שנה להירצחו של יצחק רבין. ראש הממשלה ויושב ראש מפלגת העבודה. את דמותו של רבין אפיינו תכונות רבות: יושרה, אמת, אומץ, נחישות, אחריות ועוד. רבין נלחם ושלח אנשים להסתכן ולהילחם על ביטחון המדינה גם כאשר לא היה ברור מה תהיה תוצאת הקרב. רבין לא פחד לעמוד מול גולדה ודיין ולומר ש"המלך הוא עירום" ולא יתכן שהדרג המדיני לא נושא באחריות. רבין התקפל ונעלם בבושת פנים כשהטילו דופי ביושרו ואמינותו. רבין התייצב בשנית כשהבין את גודל המשימה וההזדמנות. רבין קיצץ בביטחון והשקיע בחינוך ובתשתיות. רבין הפריט חברות ממשלתיות כושלות שכרעו תחת עול הניהול הרקוב והעבודה המאורגנת המושחתת. רבין העז והתניע תהליך מדיני ושבר את הקיבעון המחשבתי ועמדתנו המתנשאת כלפי הפלסטינים.
ואני תוהה מה היה עושה רבין אילו היה בחיים כאן בינינו? מה היה אומר על המצב המדיני? המצב הביטחוני? מה היה אומר על הכלכלה והצמיחה? מה היה אומר רבין על מפלגתו ודרכה החדשה?
לא הייתי מקורב לרבין ולא הכרתי אותו באופן אישי. אבל ממה ששמעתי, קראתי והבנתי, אני מאמין שזו היא מורשתו:
לפני שהפך לסמל השלום וההידברות, רבין היה (ונשאר) ביטחוניסט קשוח.
אילו רבין היה חי ורואה את המשך התדרדרות הביטחון, את כישלונו של עראפת, היה מודה שהסכמי אוסלו הכזיבו. רבין היה מורה בעצמו על כניסת כוחות צה"ל לערים ולמוקדי הטרור להשבת הסדר והשלטון, כפי שהורה יותר מאוחר שרון ב"חומת מגן". אני מניח גם שכמו שרון, רבין היה מגיע למסקנה שהכרחי לבצע פעולות חד צדדיות ולפנות ישובים שנבנו בשטחים ומסכנים את עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית. יחד עם זאת, ברור שגם לצעד כזה חייב להיות גיבוי בטחוני ומוכנות מיידית לחזור מיד ולהשתלט על מוקדי הטרור במידה וירימו ראש. לא רק רבין חסר לנו כשהחמאס השתלט על עזה. גם שרון.
רבין התנגד לייצור טילי החץ. הוא תמך והורה על הפיתוח על מנת לשמר את הידע והיכולת אולם התנגד ליצור עצמו. למה? משום שרבין ביסס את תפיסת הביטחון שלו על יוזמה, התקפיות ומכאן הרתעה ולא על מגננה אינסופית ויקרה. רק תחת תפיסה כזו ניתן היה באמת לצמצם את תקציב הביטחון או מראש להסתדר עם הרבה פחות. ברור גם שרבין לא היה מאפשר את ייצור מערכות "כיפת ברזל" בתקציבי עתק כאשר היורים נמצאים בטווח קילומטרים ספורים וגישתם של כוחות צה"ל אינה מוגבלת למעשה.
רבין יזם או המשיך בהפרטת חברות ממשלתיות כמו "מפעלי ים-המלח" ואחרות. רבין יזם פרויקטים כלכליים כמו כביש 6 המכיל בתוכו מנגנון מימון מובנה וחוסך למדינה השקעה מהקופה הציבורית. רבין עודד משקיעים לבוא ולבנות מפעלים באמצעות הטבות מס ואחרות. רבין האמין בכלכלה החופשית, ביזמות ובתחרות. רבין תיעב את תרבות הקומבינה, "שמור לי ואשמור לך", את ה"סידורים" וה"חברים". ספק גם אם היה תומך בברית שכרתה המפלגה עם ראשי ההסתדרות של היום, שמזמן חדלה להיות נציגתם האמיתית של "פועלי ישראל".
ובאשר לזיכרון, מה ששב ועולה בכיכרות זו כמיהה אינסופית ל"שלום", כמעט בלי קשר לסביבה ולהקשר הביטחוני. זו אינה מורשתו של רבין.
ויש גם את "לא נשכח ולא נסלח". ואיך היה יכול רבין לחתום על הסכם עם רב מרצחים שקרן ובוגדני כמו עראפת אילו היה נוקט בגישה זו?
רבין היה משאיר את המסיתים בשוליים ומאמץ אליו את הרוב. רבין היה דבק ביהדותו ומוכיח לקיצוניים שהם בעצמם בוגדים בתורת ישראל ובערכיה.
רבין היה אדם אופטימי וסלחן. אדם שמסתכל קדימה, ישר ורואה רחוק. רואה רחוק ויורד לפרטים. אדם שדבק באמת, לועג לשקרים ולקומבינות הפוליטיות. רבין עמד בגו זקוף ואמר "אני נתתי את ההוראה", "אני אחראי". גם ובעיקר כשהפעולה כשלה. רבין היה פשוט מנהיג.
