כללי משחק חדשים

מצורף בזה נייר עבודה העוסק בקשר בין המפלגה לתנועת המחאה החברתית. יש לי עניין רב להציג את התיזה הזאת - שאיננה מובנת בקלות בקריאה ראשונה - לדיון במסגרת השולחנות העגולים או במסגרת אחרת שתוצא על ידי המארגנים: על הקשר המתבקש החדש בין הפוליטיקה לעם.

המצב השתנה. העם התעורר והוא לא יירדם מחדש. הבעיה שלנו היא : איך ניתן לקיים מפלגה מבלי לדרוש ממנהיגי תנועת המחאה החברתית להצטרף אלינו ולראות בנו תחליף?

האם נוכל להבין שמעתה תהיה המציאות הפוליטית שונה במובהק מזו המוכרת לנו? שאולי היא תלבש אופי של מערכת מצומצמת ומיומנת של פעילים, מעין אוונגרד אידיאולוגי, המתמחה בעשייה פוליטית נקייה, שקופה ושקולה, כאשר מתחת לה (או, עם תרצו, מעליה) מתנהל עם פעיל, מגוון, מפוצל ועם זאת ער, נבון ומגיב ואפילו משנה בקלות את נאמנותו כלפי הפוליטיקאים. לא על פי המסורת וההרגל אלא על פי המציאות המשתנה והזורמת וביטויה כאן ועכשיו.

האם נוכל לענות לצורך העמוק הזה בפוליטיקאים אחראיים ועם זאת זורמים וגמישים, הפועלים בתאום אך ללא כפיה מול עם פעיל, מגיב ואכפתי?

כי אם לא - אין לנו זכות קיום. זה נכון כבר היום ולפי עניות דעתי זה יהיה יותר ויותר נכון בעתיד. זהו הסיכוי היחידי להמשך הקיום של המבנה המפלגתי המוכר לנו:

קבוצות של פוליטיקאים המתאחדים על בסיס של קרבה אידיאולוגית- אסטרטגית המשרתות (ולא המובילות!) את הזרמים המסתמנים במציאות החברתית- פוליטית. המקומית, האזורית והעולמית.

זהו מצב המעניק יתרון לזה שגמיש יותר, שמחובר יותר, שקורא נכון יותר ומהר יותר את רוח התקופה וגם יודע לתרגם אותה באופן המדויק ביותר לתכנית עבודה פוליטית.

מכאן נובעת הגדרה חדשה של מפלגה ושל מנהיגות: זוהי מערכת של השקפות המשרתות בדרך הטובה ביותר ובו זמנית את הלך הרוח העמוק בעם ואת הזרם של הגלובליזציה העולמית. שוב: לא מובילה אלא משרתת, אבל לא ברמה של סקרים – שהם כקצף על פני המים – אלא ברמת הזרמים התת קרקעיים העמוקים, הדורשים הקשבה, התבוננות והבנה אינטגרטיבית.

ולאן מובילים הזרמים האלה עכשיו?

לעניות דעתי יש לקרוא אותם בזהירות, עם נכונות לטעות וללמוד מטעויות.

הם חותרים לאחדות, לצדק חברתי, לערבות הדדית, לאקולוגיה חברתית וסביבתית, לגלובליזציה חכמה ואחראית, לחינוך לקראת תודעה אוניברסאלית ומעל לכל אלה להזמנה הרוחנית האולטימטיבית של ההיסטוריה והאבולוציה המוכרות לנו:

לפעילות בעולם מתוך אהבה.

מי שיקרא את המפה הזאת במדויק יותר ויתן לה ביטוי מדיני וחברתי שקוף ומובהק יותר – הוא זה שינצח בתחרות על קולו של העם והוא זה שינצח ויזכה להנהיג אותו ובו בזמן לשרת אותו. ולהיות מוביל ומובל בו זמנית לעבר החלום הישן של ארץ חדשה. ארץ השלום.

• קודם
• הבא