"המלחמה על הבית"

המחאה החברתית שפרצה פה בקיץ מסמלת את המאבק שעומד בפנינו כאזרחים של מדינת ישראל, על דמותה של המדינה היהודית הציונית. הדורות הקודמים של ההורים שלנו ושל הסבים והסבתות שלנו נלחמו מלחמה פיזית צבאית על הבית, כאשר המדינה עמדה בסכנה קיומית. המלחמה הקיומית שלנו הדור הצעיר היא מלחמה לא פחות חשובה על אופי המדינה, ועל הזכות של כולנו לחיות ולהתפרנס פה בכבוד. הממשלה הגרועה והכושלת שיש לנו היום מתעלמת מהדרישות החברתיות של האזרחים, ובכך היא מנשלת אותנו מהמדינה שעבורה הקריבו ההורים שלנו את דמם. היחס של המדינה לאזרחים שלה בחודשים האחרונים, ממחיש לנו שאנחנו נמצאים רק בתחילת המאבק על הבית.

מזניחים את הנזקקים

כולנו נזדקן יום אחד ורובינו גם נהיה חולים כשנתבגר, ולכן המאבק עבור האזרחים הזקנים הוא מאבק של כולנו. המדינה מתייחסת לזקנים בצורה מחפירה כאשר בכל הזדמנות מקבלי ההחלטות פוגעים בהכנסות שלהם, ובשירותי הרווחה שהמדינה אמורה להעניק להם. השריפה המזעזעת שפרצה השבוע בבית האבות בבני ברק, נובעת ממחדל של המדינה, שלא מפקחת על בתי אבות ולא מעבירה מספיק כספים כדי לשמור על רווחתם של דיירי בתי האבות בארץ. המדיניות של הממשלה היא של הפרטה והתחמקות מהאחריות הכלכלית על הזקנים והמבוגרים, ולכן אין פלא שקשישים נזרקים לבתי אבות שמסכנים את חייהם ושאין בישראל ביטוח סיעודי לכל אותם קשישים שנזקקים לעזרה. המדינה נטשה לא רק את הקשישים אלא גם את כל חסרי הישע האחרים, וניתן לראות את אותה הזנחה, בבתי החולים, במוסדות לחולי נפש, במקלטים לנשים מוכות, במרכזי שיקום, במכוני גמילה, בבתי חולים סעודיים, בבתי יתומים, ואפילו בבתי מחסה שבהם נמצאים ניצולי שואה. המדיניות שמקדמים ראש הממשלה והאוצר היא מדיניות של חיסכון והחלשת המדינה, ולכן זה לא מפליא שהם בוחרים לקחת מחסרי הכל  שאין להם קול, מאותם אנשים מוחלשים שנמצאים כבר במצב של מצוקה.                

 לא נאבקים בפערים ובעוני

העוני בישראל בקרב האוכלוסייה הבריאה והמתפקדת גם הוא מתפשט, כאשר מעמד הביניים הולך ומתדלדל ורבים מהאזרחים מתדרדרים למצב של עוני. כבר מזמן לא מדובר על עוני של אנשים מובטלים, אלא על מציאות בה אנשים שעובדים במשרה מלאה כבר לא יכולים לפרנס את המשפחה שלהם. ראש הממשלה ונציגיו באוצר מתגאים בצמיחה ובאחוזי אבטלה נמוכים, אבל הם לא מדברים על כך שמעל מיליון וחצי ישראלים חיים מתחת לקו העוני, כשחצי מהאנשים האלה עובדים. הנתונים שהאוצר והממשלה מפיצים הם נתונים מניפולטיביים, שנועדו להטעות את הציבור.  השוואה בין ישראל לעולם המערבי, חושפת את המניפולציה וחושפת את ההתנהלות הכושלת של הממשלה. ארגונים בינלאומיים שעושים השוואות בעולם המערבי מצביעים על כך- שהעוני בישראל הוא גבוהה מאוד, שהפערים החברתיים פה גבוהים מאוד, שההשקעה בחינוך בבריאות וברווחה היא נמוכה מדי, שהשכר היחסי בישראל הוא מהנמוכים במערב, ושרמת המיסוי העקיף היא מהגבוהים במערב. הממשלה מתעלמת מהנושאים האלה גם לאחר פרוץ המחאה, ולכן אין פלא שמצבינו מחמיר כשעוד אזרחים מתדרדרים למחסור ולעוני.             

דואגים רק לביתם

חברי ממשלת נתניהו שהם חלק מהאליטה הישראלית לא חוו מעודם מחלה קשה מחסור או עוני, ולכן הם לא מבינים את הכאב של האזרחים שזועקים. אותם חברי ממשלה שאמורים לייצג את הציבור דואגים ראשית לביתם ולעצמם, ולכן בעוד הם והטייקונים שהם מייצגים הולכים ומתעשרים, אנחנו האזרחים הפשוטים הולכים ונהיים עניים. בנימין נתניהו, אהוד ברק, וכבוד שר האוצר שטייניץ, לא יצטרכו להתמודד עם משכנתה ענקית, עם הורים חולים שאין להם כסף לממן שירותים סיעודיים, או עם רעב של ילדים שרוצים להיות כמו כל הילדים האחרים, ולכן אין להם בכלל מושג מה אנחנו רוצים.    

הציבור חייב להזכיר לממשלת נתניהו היום שוב על מה המאבק, ולצאת "למלחמה" שתאפשר לנו לבנות כאן מדינה, שבה הערכים של סולידאריות וערבות הדדית מנחים את תהליך קבלת ההחלטות ולא משמשים רק פוליטיקאים פטפטניים שמנסים להשיג עוד קולות בבחירות.

• קודם
• הבא