עמוד הבית
 

למה האלופים פוחדים?

אורי קידר    רביעי, 05 אפריל 2017 16:01

בצדה השמאלי של המפה הפוליטית לא עובר יום שבו לא מתקיימות שיחות על העיתוי שבו יודיעו בני גנץ וגבי אשכנזי על כניסתם לפוליטיקה. שניהם יחד וכל אחד לחוד נתפסים כמי שעשויים להיות חלק משמעותי אם לא להוביל ממש לשינוי דרמטי במפה הפוליטית בישראל כמשענת הביטחונית שמחנה השמאל-מרכז משווע לה. שניהם, כמו אחרים שהקדישו את מירב חייהם להגנה על ביטחון ישראל, לא הגיעו לאן שהגיעו תוך בריחה מאתגרים. ההיפך הוא הנכון. לכן האמירות ההו-כה-מהוססות שנשמעו משניהם לגבי מעורבותם הפוליטית בהשקת התנועה החברתית "פנימה" היו מאכזבות במיוחד.

אין פתרונות קסם, בפרט לא פתרונות קסם פוליטיים. השיקום המהותי שמחנה השמאל נדרש לו הוא קודם כל בהצמחת עמוד שדרה מברזל, שיציב אלטרנטיבה רעיונית בת קיימא לימין. כזו שתספק פתרונות ביטחוניים לפחדים המוצדקים של הציבור הישראלי, שתחזור לדבר על חברת המופת שעלינו לבנות כאן, שלא תפחד לומר איך נראה השוויון האזרחי שבו אנו מאמינים.

במקביל, בהחלט נדרשת מעורבותם האקטיבית של אנשי ביטחון בכירים בנשיאת המסרים האלו - כוחם הציבורי הוא אדיר. ולכן קשה שלא להתאכזב כשהם בוחרים לרתום אותו לטובת התארגנויות שנמנעות במופגן מעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת, כמו העובדה שאנו עלולים להשאיר לדור הבא מדינה דו לאומית וחברה שבה הפערים החברתיים הם השסע הגדול.

ההכרזות של אשכנזי וגנץ על כך שניתן לשנות גם מחוץ לפוליטיקה מפתיעות דווקא כשהן באות ממי שיודעים איפה מתקבלות החלטות בישראל. אף אחד לא ישמע לדעתו של אשכנזי בכובעו כיו"ר קרן רש"י בסוגיות המשא ומתן עם הפלסטינים, איש לא יקשיב לגנץ שעושה רבות בתחום הפילנטרופי,  כשייקבע תקציב המדינה. בסופו של יום, במצבנו הנוכחי, ההימנעות מהזירה הפוליטית היא בחירה מודעת שלא להיאבק על מוקדי קבלת ההחלטות וחלוקת העוגה.

נכון, יאמרו מי שמייעצים לשניים האלו, אבל בשביל מה אתם צריכים את זה? תראו מה קורה למי שעוסק בפוליטיקה: יחטטו לכם בפצעים, יזכירו חקירות ודו"חות מבקר, ישכחו לכם את השנים שהשקעתם בהגנת המדינה, וצבא הריקלנים של הימין ינסה להסביר שאתם שמאלנים ושאסור לתת לכם להנהיג.

אז מה?

 

הודעה בדבר קיום בחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה

מפלגת העבודה    רביעי, 05 אפריל 2017 11:52

בהתאם להחלטות ועידת המפלגה מיום 30/3/2017 וועדת הבחירות מיום 4/4/2017 יתקיימו ביום שלישי 4/7/2017 בחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה בכפוף לתקנוני הבחירות. (במידה ולא תושג הכרעה בבחירות אלו יתקיים סיבוב בחירות נוסף בתוך 10 ימים ממועד קיום הסבב הראשון בהתאם להחלטת ועדת הבחירות)

מפלגת העבודההגשת מועמדות הינה בכפוף לעמידה בקריטריונים שנקבעו בתקנון הבחירות ובכפוף לאישור ועדת הבחירות  בראשות יו"ר ועדת הבחירות כבוד השופט (בדימוס) יעקב שמעוני.

לוחות הזמנים, מפורסמים באתר המפלגה – [קישור ללו"ז ולפרוטוקול ישיבת ועדת הבחירות מיום 4/4/2017]

חברות/ים המבקשים להיבחר ועומדים בדרישות כאמור בתקנון הבחירות רשאים להגיש את מועמדותם החל מיום ה' 6/4/2017 ועד ליום ה'  27/4/2017 בשעה 16:000.

את טפסי המועמדות יש למלא באופן אישי ולהגישם בתאום עם מזכירת ועדת הבחירות בטלפון 050-2192713 (במועד שנקבע בין השעות 10:00 – 16:000) אגרת בחירות תשולם באמצעות המחאה אישית של המועמד/ת.

אגרת בחירות: 10,000 ₪

התשלום יתבצע בכל מקרה ולא יושב למתמודד/ת.

רשאים להגיש מועמדות:

כל חבר/ת מפלגה בעלי תקופת אכשרה שהתפקד/ה למפלגה עד ליום הקובע (28/2/17) ששילם/ה את דמי החבר בכפוף לתשלום אגרת בחירות, עמידה בתנאים המופיעים בתקנון הבחירות ובחתימה על טופס התחייבות לסודיות, על אמנת מתמודדים ועל טופס התחייבות לעניין שילוט. [קישור להורדה]

חברות/ים שלא יסדירו את חובותיהם למפלגה ולא יסדירו את פרטיהם במרשם המפקד עד לתאריך 27/4/17 בשעה 14:00 לא יכללו בספר הבוחרים ולא יוכלו לבחור, ספר הבוחרים יסגר בתאריך זה.

 

נפטר הרב אדלשטיין מרמת-השרון

סניף רמת השרון    שישי, 24 פברואר 2017 11:54

סניף רמת-השרון של מפלגת העבודה, ביחד עם יו"ר המפלגה יצחק הרצוג מבקשים להשתתף בצער משפחת אדלשטיין ותושבי העיר על לכתו של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל בגיל 93 אתמול כ"ז בשבט ה'תשע"ז.

הרב אדלשטיין

הרב אדלשטיין רבה הראשי של העיר רמת-השרון מאז 1950 ומהתלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת פוניבז', תלמידו של "החזון איש" - היה מקובל על כל הזרמים כסדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג, הקפיד להיות נוכח בבית הכנסת בשעת אמירת ההלל ביום העצמאות, וכמגשר שביתו פתוח בפני כול ועל כך מוקיר לו ובשם הסניף המזכיר אביעם גפני תודה עמוקה.

יצחק (בוז'י) הרצוג שסבו הוסמך לרבנות על ידי סבו ז"ל: "ברוך דיין האמת. יחד עם כל ישראל אני מבכה את הסתלקותו של הרה"ג רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל. הרב אדלשטיין, רבה של רמת השרון, נמנה בין הרבנים שקיבלו את הסמכתם לרבנות מסבי הרב הרצוג זצ"ל. אני משתתף בצער המשפחה ותלמידיו" וסגן יו"ר הכנסת ח"כ חיליק בר מוסיף: "משתתף יחד עם כל בית ישראל באבל הכבד על הסתלקותו של הגאון הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, רבה של רמת השרון. גדול רבני הציבור החרדי. יהי זכרו ברוך".

הסניף יכבד את זכרו בניחום אבלים במוצאי-שבת 25.2 בשעה 21:00 ברחוב נעמי 4 רמת-השרון בנוכחות יו"ר המפלגה הרצוג, מזכיר הסניף אביעם גפני וחברים נוספים.

 

מפת דרכים בת עשר נקודות

יצחק (בוז'י) הרצוג    חמישי, 23 פברואר 2017 08:30

מפת דרכים מעודכנת המורכבת מעעשר הנקודות:

יצחק הרצוג• יש לפעול לאישרור מחודש של מחויבות הצדדים והקהילה הבינלאומית ליעד הסופי של שתי מדינות, החיות זו לצד לזו בביטחון ובשלום.

• על הצדדים לקבוע תקופה של עד עשר שנים, שבמהלכן ייקבע כל השטח ממערב לירדן כאזור ללא אלימות לכל סוגיה. יוסכם על אכיפה משותפת ועל ענישה חסרת פשרות נגד כל סוג של טרור והסתה. מועצת הביטחון תקבל החלטה על אודותיה ותפקח במישרין על יישומה.

• בד בבד ינועו הצדדים בתקופה זו לעבר מימוש חזון שתי המדינות. ישראל תמשיך להתקדם בתהליכי ההיפרדות מן הפלסטינים על ידי השלמת הגדר שתגן על ירושלים והגושים, הקמת חיץ בין ירושלים לכפרים הפלסטיניים בעוטף ירושלים וכן — על ידי העברת סמכויות נוספות לפלסטינים בשטח, כולל העברת סמכויות אזרחיות לפלסטינים בחלקים משטח C, זאת בין היתר כדי לאפשר פיתוח אורבני פלסטיני בין היישובים צמודי הגדר לערים הפלסטיניות הגדולות. בדיוק להיפך ממה שתובע בנט.

• ישראל תקפיא בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות ותימנע מכל פעולה שתשנה את המציאות בשטח באזורים הללו, למעט לצורכי ביטחון, כדי לאפשר את הגשמת חזון שתי המדינות.

• במקביל יואץ הפיתוח הכלכלי הפלסטיני בצורה דרמטית, בין היתר בכלים אזוריים ובינלאומיים, כולל פיתוח אורבני, שיקום מחנות הפליטים ופיתוח כלכלה ותעשייה בת קיימא.

• הפלסטינים מצדם יפעלו כאמור למניעת כל טרור והסתה. כמו כן הם יפעלו לגיבוש הסכמה פנים־פלסטינית לאומית רחבה, שתכלול את שטחי הגדה ועזה תחת ריבונות אחת. אם יעשו כך, יהיו רשאים להכריז על מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, ויהיה ברור שגבולותיה הסופיים ייקבעו רק בהסכם. ישראל תשקול בחיוב הכרה במדינה הפלסטינית כאמור, ותודיע שהיא רואה בה פרטנר למימוש הסדר קבע סופי.

• צה"ל ימשיך לפעול בכל מרחב הגדה, עד לגבול נהר הירדן וסביב רצועת עזה. שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלסטינית ומנגנוניה יימשך, ואף ביתר שאת.

• הצדדים יפעלו לשיקום עזה, ובכלל זה להקמת נמל, בכפוף לסידורי ביטחון קפדניים, פירוז מלא וחיסול המנהרות.

• בחלוף התקופה, ובהנחה כי בשנים הללו לא תהיה אלימות באזור, ייפתח משא ומתן ישיר בין הצדדים, בגיבוי מדינות האזור והקהילה הבינלאומית. ללא תנאים מוקדמים, כשווים מול שווים, ברצינות ובנחישות, בתנועה להסכם שלום מלא וסופי, ליישוב כל הסוגיות שיישארו שנויות במחלוקת, ובכללן קביעת גבולות הקבע, סוגיות הליבה וקץ התביעות והסכסוך.

• מדינות האזור יגבו את המהלכים בפומבי ובמלוא העוצמה, כחלק ממהלך אזורי רחב ודרמטי. ישראל תיזום הקמת מוסדות מזרח־תיכוניים משותפים, שיפעלו לפיתוח אזורי ושיתופי פעולה בתחומים שונים, ובהם הביטחון, הכלכלה, המים ומעבר סחורות ועובדים, ותציע שירושלים תהיה המרכז של הקהילה האזורית הזאת.

 

למה (לא) פריימריס פתוחים בעבודה

אמלי מואטי    חמישי, 23 פברואר 2017 04:26

אמילי מואטיהסערה הפנים־מפלגתית שנוצרה סביב רעיון הפריימריז הפתוחים במרצ הגיעה גם למפלגת העבודה (גילוי נאות: אני חברה בה). יהיו מי שיאמרו, שהרעיון התחיל ללבלב בעבודה כי שמעו את ציפי לבני רומזת שזאת הדרך היחידה לנצח, ואף אמרה זאת מפורשות. יש ששמעו את זהבה גלאון, חדה כתמיד, קוראת לפתוח את שורות מפלגתה למתמודדים ולבוחרים חדשים.

כך או כך, הגלגל לא הומצא במחנה השמאל־מרכז הישראלי (להלן, המחנה הדמוקרטי) אלא מתקיים באופן סדיר במחוזות אחרים. בצרפת, למשל, מכריזים על מועד ומועמדים, וכל אדם יכול לבוא לקלפי, לשלם סכום סמלי, לחתום על הצהרה שהוא מזדהה עם עקרונות המפלגה ולהצביע למועמד המועדף עליו. גם במחנה השמרני בצרפת התקיימו פריימריז פתוחים לבחירת מועמד לנשיאות, ומי שראו את עצמם כמנהיגים פוטנציאלים העמידו את עצמם לבחירת הציבור. מספר חברי המפלגות אינו גדול מחצי מיליון, אבל בקלפיות הצביעו 4.5 מיליון איש. כך נבחר פראנסואה פיון.

כך שהרעיון של פריימריז פתוחים קוסם; בעיקר למי שסבורים, כמוני, שברגעים כה דרמטיים יש חובה מוסרית ואזרחית להניח למחלוקות הקטנות והסמנטיות ולבחור אדם אחד שינהיג את המחנה הדמוקרטי, גם אם אינו תואם לגמרי את סרגל הערכים האישי שלי. הסרגל הזה איננו העיקר כשמדובר בגורל החברה והמדינה.

הפריימריז הפתוחים במחנה הדמוקרטי יכולים להתקיים רק לאחר שיתקיימו הבחירות המקדימות לראשות העבודה, ולא לפניהן. כך יוכל היו"ר הנבחר להציג את עצמו כמתמודד על הנהגת המחנה, כשמאחוריו עומדת המפלגה הגדולה, הוותיקה והחשובה ביותר במחנה. המנגנון המפלגתי, הכספים והפעילים יעמדו בבוא היום לרשות מועמד המחנה כולו, ויסייעו להתמודדות עם היריבים האמיתיים: אלה שבימין. גלאון תוכל להתמודד מטעם מרצ, לבני מטעם "התנועה". יש להניח כי בסופו של דבר יצטרף גם יאיר לפיד להתמודדות; שום קמפיין שינהיג לא יגרום לציבור לחשוב שהוא מסכים עם זאב אלקין ואורית סטרוק יותר מאשר עם נחמן שי או אילן גילאון.

 

החלטתי להתמודד כל כהונת יו"ר ההסתדרות

שלי יחימוביץ    ראשון, 05 פברואר 2017 14:00

החלטתי להתמודד על כהונת יו"ר ההסתדרות, ואני מבקשת מכם, נשים וגברים מכל קצוות הקשת הפוליטית, להעניק לי את הזכות להנהיג את הארגון הזה ולחולל בו מהפך.

הסתדרותלהפוך את הגוף הזה, שאני מאמינה בחשיבותו בכל לבי, לראש חץ חברתי רב עוצמה, אמיץ, נקי כפיים, ודמוקרטי באמת. למען תיקונו של עולם העבודה, למען הזכות הכל כך פשוטה ובסיסית להתפרנס בכבוד ולחיות בכבוד, למען החברה הישראלית כולה.

אני מבקשת להודות, מעומק הלב, לחברי ולמי שיהיה מעתה שותפי לדרך – ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, שהעמיד לרשותי, ברוחב לב ובנכונות ומתוך אמונה – את סיעתו בהסתדרות, הנושאת את השם המדויק "בית חברתי". שמחה על השותפות הזאת.

הבוקר, אחרי כמה ימים לא פשוטים שבהם נעשו נסיונות כוחניים שכמו נלקחו מ"בית הקלפים" למנוע מאתנו התמודדות, כדי להתחמק מבחירות דמוקרטיות, נחתם ביני ובין איתן ההסכם, ואנחנו יוצאים לדרך.

יותר מחצי מליון עובדים במדינת ישראל ילכו לקלפי ויבחרו באופן דמוקרטי מי תנהיג או ינהיג אותם.

הסיכויים שלי לנצח נבדקו ביסודיות, והם גבוהים מאוד. אבל זו לא תהיה התמודדות פשוטה, והיא תיעשה בידיים חשופות ובלי אמצעים כספיים אל מול מנגנון ענק ומפוצץ בכסף.

רוח ההתנדבות, האמונה, ההתלהבות שבלב, האווירה הציבורית - מנצחים כסף ועיסקאות, ולכן אני זקוקה לכם. כדי שבסופו של יום, כמו תמיד, לא אהיה חייבת לתת דין וחשבון לשום מנגנון ולשום בעל הון, אלא לכם ורק לכם. לשרת אתכם בנאמנות, בעצמה, בחריצות ובמסירות, בלי לפחד מאיש.

אז בואו אתי. תתגייסו. הנה לינק לטופס ההתנדבות: www.shelly.org.il/histadrut

 

על התפקדותי למפלגת העבודה

יום טוב סמיה    שבת, 28 ינואר 2017 14:11

על התפקדותי למפלגת העבודה:

יום טוב סמיהבשנה האחרונה השקעתי זמן רב בלמידת המערכת הפוליטית ומפלגת העבודה בתוכה, מתוך עמדה של "שחקן ספסל", המתבונן מן הצד בהתדרדרות המדינה, היקרה לי כל כך.

פגשתי שרים, חברי כנסת, פעילים פוליטיים בעבר ובהווה ואנשים רבים ונפלאים שאינם בפולטיקה וכמוני, הם מודאגים ממצבה ועתידה של המדינה. הגעתי להחלטה כי לעיסוק רק בפרשנויות, כתיבת מאמרים, הרצאות וכדומה, יש מעט מאוד השפעה על החברה הישראלית. בדרכי אני יודע שאם רוצים להשפיע – הדרך היחידה היא לעלות על המגרש וליטול אחריות, אשר יש לצידה גם סמכות, והתפקדתי למפלגת העבודה.

בחרתי במפלגת העבודה כיוון שאני מאמין בדרכו של הזרם המרכזי של המפלגה. אני מאמין בדרכם של בן גוריון, מנחם בגין (הליכוד של היום בעיניי איננו הליכוד של בגין) ויצחק רבין; בחרתי במפלגה זו כיוון שהיא מפלגת מרכז אמיתית, אשר אפשר לשמר בה את כיוונם ודרכם המדינית-ביטחונית-חברתית של המנהיגים אשר הזכרתי לעיל. סיבה שנייה היא שמפלגת העבודה היא מפלגה הנשענת על ערכים דמוקרטיים ואיננה דיקטטורה של איש אחד. בימים אלה אני מצוי בעיצומו של הליך בחינת דרכי פעולה אפשריות. אני מניח כי בתקופה הקרובה, בה אקיים שיחות, דיונים בקבוצה אותה ארגנתי, מפגשים עם קבוצות אחרות דומות ועם מנהיגי מפלגת העבודה בעבר ובהווה, אגיע למסקנה על הדרך הנבחרת לעשות זאת.

דבר אחד בטוח – אני מתכוון לנסות להוביל שינויים בהקשר למחוייבותם של מנהיגים לתפקידים כבדי האחריות בהם הם נושאים. אעשה זאת תוך ניצול ומיצוי הרקע שלי מיום לידתי, שתמציתו: נטילת אחריות עצמית על מעשיך מבלי להאשים גורמים משפיעים כגון תנאים סוציו-אקונומיים, אפליה ועוד.

אני מביא עימי כ-30 שנות שירות בצה"ל, 177 שנים בעולם העסקים, המחקר והאקדמיה ורקע תרבותי עממי שהתפתח בי כילד שגדל עם המדינה. את כל אלה מלוות פטריוטיות ואהבת אין קץ למדינת ישראל, להגנה על תושביה באשר הם, למסורת היהודית ולעוצמת הרוב בקבלת המיעוט והשונה.

 

היום לפני 49 שנים קמה מפלגת העבודה

דני אזולאי    שבת, 21 ינואר 2017 13:03

פוסט פנים מפלגתי בהחלט.

דני אזולאישבוע טוב לכל מכובדי - היום לפני 49 שנים 21.1.1968 קמה מפלגת העבודה במתכונתה הנוכחית.

רובנו בכלל לא הינו שם  אך יש בליבנו את כל מה שהיה אז למייסדים ואף יותר מכך. רובנו מאמינים באותם ערכים שהיו אז ואין שום סיבה שבעולם שלא נגרום להם קצת נחת בשנת היובל. אז בואו כולנו נתעלה על כל הבחבשת הפנים מפלגתית ונפתח את שנת היובל באחדות פנימית ובאנרגיות טובות.

שבוע טוב ושנת יובל חגיגית לכולנו. ערן חרמוני - Eran Hermoniיאיא פינק. אחד מכם בטוח יעמוד בראש הועדה המכינה אז יש כבר אולם משוריין ליום ראשון 21.1.2018 תתחילו להתארגן בהתאם.

 

לאובמה דווקא אכפת מישראל

תומר ישראלי    שישי, 23 דצמבר 2016 23:42

רק מי שרואה את הדרך-ללא-מוצא בה אנו צועדים בעיניים עצומות לקראת הצומת בה נצטרך לבחור בין אפרטהייד מוחלט לבין מדינה דו-לאומית, רק מי שלא נרתע מחוסר פרגון רגעי, רק מי שבאמת אכפת לו שהמדינה המיוחדת הזאת תשרוד בבטחה עוד שנים רבות, רק ידיד אמת של ישראל יכול לעמוד מולנו ולומר לנו את האמת: אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו מכבדים אתכם, אנחנו מוקירים אתכם ומעריכים, אנחנו נשמור עליכם ואנחנו בשר מבשרכם, אבל עם כל הטוב הזה אנחנו חייבים גם להגיד לכם- אתם עושים משהו שאסור לכם לעשות!

הבנייה בהתנחלויות לא רק מרחיקה אותנו מפתרון שתי המדינות, היא מרחיקה אותנו ממשפחת העמים הדמוקרטיים, היא מרחיקה אותנו מערכי יסוד ושוויון ערך האדם, ערכים שמוצאם ביהדות שלנו אבל אנחנו הולכים ושוכחים אותם.

 

מפלגת העבודה נמצאת במשבר מנהיגותי

החוג לדמוקרטיה    שישי, 09 דצמבר 2016 19:48

** חברי ומצביעי מפלגת העבודה (ובמיוחד המאוכזבים שביניהם/ן) – בבקשה קראו עד הסוף ושתפו, בקליק אחד תוכלו לעשות המון **

נמאס לראות איך מפלגת העבודה נעלמת בסקרים ואיך יאיר לפיד שותה לנו מנדטים?

מתסכל לחזות באובדן הדרך?

מבאס לחשוב על נתניהו ראש ממשלה בפעם החמישית?

אפשר בהחלט להבין. אבל מה כבר אפשר לעשות בקשר לזה?

אפשר להתעלם. אפשר להתעצבן. אפשר להתמרמר. אפשר לחיות בהכחשה שזה לא ביג דיל ושאם רק נמצא איזה סלוגן קליט, נשיק איזה קמפיין מגניב או נגייס פעילים חדשים בסניף משנה ז' - הציבור יחזור אלינו בהמוניו.

אבל אפשר גם להביט למציאות בפרצוף ולהודות באמת הפשוטה:
מפלגת העבודה נמצאת במשבר מנהיגותי חריף. הציבור איבד אמון בהנהגה שלנו. הסיכוי היחיד שלנו לעצור את מגמת ההתרסקות הוא להפסיק את הקומבינות העסקניות ולאפשר התמודדות פתוחה, שוויונית והוגנת לראשות המפלגה. הסיכוי היחיד שלנו הוא לתת הזדמנות אמתית לכוחות חדשים ולכל מי שרוצה - מתוך המפלגה ומבחוץ - להתחרות על אמוננו.

הבעיה היא שיש מי שעושה הכל כדי שלא יהיו בחירות הוגנות ופתוחות. יש מי שעושה הכל כדי שהמשחק יהיה מכור מראש ושאף אחד מבחוץ לא ירצה להתקרב למפלגה שלנו. תחשבו על זה: מי בכלל ירצה להתמודד להנהגת המפלגה כשאין תאריך סופי ומחייב לבחירות, כשאין כללים ברורים, וכשכל פעם דוחים את הבחירות שוב ושוב במחטפים של הרגע האחרון?

 

מפלגת העבודה לאן?

עמנואל שחף    שבת, 03 דצמבר 2016 17:30

כמה פעמים נכתבה הכותרת הזו בעשור האחרון ? האמת היא,שלאף אחד עדיין אין תשובה ושום דבר לא השתנה. בשנים האחרונות המפלגה עוסקת בעיקר בעצמה, מנסה לחפש מנהיגות ולא מצליחה. היא מנסה לחפש תמיכה בציבור ולא מצליחה. היא מנסה להיות מה שהיא לא וגם בזה היא לא מצליחה. היא עושה כל דבר שאפשר לעשות רק לא את הדבר המתבקש – מהפיכה שתחזיר את מדינת ישראל למסלול. כתוצאה מכך היא איננה מושכת לא את המצביעים וגם לא מנהיגים שעשויים להיות מוכנים לקפוץ לקלחת הפוליטית על מנת להוביל אותה. מה עם מנהיגים בתוך המפלגה ? יש, כמו במפלגות אחרות אך אצלנו המנגנון של ההנהגה והשליטה הטוטלית שיש לה מונעים כל ערעור על החידלון של אותה הנהגה.

אז איזו מהפיכה מתבקשת ? קודם כל אפשר למשוך מצביעים אך ורק אם המצע המדיני של המפלגה תואם למציאות. מי שהיום מנסה לקדם 5 (חמש) תוכניות מדיניות שכולן מתבססות על הדוגמה(dogma) של 2 המדינות פשוט נמצא במציאות מדומה. לבטח אחרי ניצחונו של טראמפ בבחירות בארה״ב. היום, משמעותו של קידום תוכניות 2 מדינות הינה קידום הסטטוס קוו, דבר שבהגדרה מסכל את תוכנית 2 המדינות כי מפעל יישוב הגדה מתרחב 24/7. למי זה לא ברור ? להנהגת מפלגת העבודה זה לא ברור או שהיא משחקת בנדמה לי.

 

צמד מוביל. החלופה לנתניהו

אריה גל    שבת, 19 נובמבר 2016 14:58

אין היום חלופה לביבי. ויסלחו לי כל תומכי לפיד, שמול ביתו הפגנתי שנה שלמה ובידיי שלט : "יאיר לפיד, השר להגנת האלפיון העליון", ושגם בכל נושא אחר הוא שבשבת ברוח כבן דמותו המשופשף יותר, נתניהו, ושהנה אך אתמול הוא היה בנו הנחרץ של מייסד מפלגת "שינוי", והיום הוא כבר מפריש חלה.

אין היום חלופה לביבי. ואין לי באמתחתי אדם אחד שיוכל להחליפו, אך יש לי דרך ששונה במאה ושמונים מעלות מדרכו, ועל יישום הדרך הזאת, אין הכרח להפקיד דווקא אדם מסויים אחד.

והרי כבר עשו את זה. ואפילו ממש-ממש לא מזמן. אלא שהליהוק אז היה נורא.

בוז'י וציפי. זוכרים ? "צמד מוביל". שניים שהם הראש. אלא שכמובן הייתה זו בדיחה מקאברית ומחרידה להציב דווקא אותם מול מי שבימים ההם כולנו חשבנו שהוא אכן "מר ביטחון".

אבל הרעיון היה נכון. וזו הדרך ליצור חלופה שכל העם יראה כי אכן, היא ורק היא החלופה שתשיב את מדינת ישראל להיות מדינה הפועלת נחרצות, לשם שינוי, גם למען טובתם של גם הקטנים והנשכחים שבאזרחיה, תוך שעם זאת היא גם מגינה בנחישות, בלי שום הנחות, ואפילו אלף מונים טוב יותר מנתניהו, חד משמעית גם על "החיים עצמם".

כי הנה אין וויכוח ששלי יחימוביץ איננה שיפחתם של טייקונים. ועם הנחרצות,- אולי הביצ'יות,- שלה, היא תחלק את העוגה בארץ לגמרי אחרת בין הטייקונים לבין האזרחים הקטנים. אבל בצדק ישאלו אנשים: "רבאק, זאתי ? זאתי היא שתשמור לנו על הביטחון ?"

ומי יופקד כאן על קישרי החוץ ? על גיוס המעצמות ללחץ על אבו מאזן שיסכים להסדר הוגן, שלא ייתן להם אפילו טיפה אחת יותר משייתן לנו, אבל יבטיח דו קיום שהם ואנחנו נוכל לחיות עימו, וביום מן הימים, כאשר נגלה כולנו שיחסי מסחר וכלכלה עדיפים על יחסי מלחמה, אולי גם יהפוך למשהו שלפחות דה פאקטו יהיה כמעט שלום ?

אני מציע לכך את מזכ"ל המפלגה.  את חבר הכנסת מר חיליק בר. נראה שאת התפקיד הזה הוא נטל על עצמו כבר, באיזה אופן וולונטארי, חסר סמכות רשמית, הוא כבר עכשיו נטל את התפקיד על עצמו. וכשיהיה נציגה הרשמי,- שר החוץ,- של מדינת ישראל, הוא יעשה פלאים. ומי שמתבונן בו, בתבונתו, במסירותו לעם ישראל, בהדר השקט הבן גוריוני שלו, אין לו ספק שהוא יצליח, ושמדינת ישראל תצא נשכרת מפועלו, בענק.

 

להציע לציבור ערביי ישראל דרך ומסגרת פוליטית אלטרנטיבי

ערן חרמוני    ראשון, 02 אוקטובר 2016 10:03

שבוע טוב. זה הזמן לפנות לרבים רבים בציבור הערבי במדינת ישראל המחפשים אחר דרך של השתלבות, חיים בכבוד ועתיד משותף עם החברה הישראלית כולה.

קרן בית ברללפנות ולהציע להם דרך ומסגרת פוליטית אלטרנטיבית, לדרך הרדיקלית והמתבדלת שהרשימה המשותפת לוקחת אליה את הציבור הערבי בישראל.

השתלבות וייצוג של הציבור הערבי במסגרות הפוליטיות הגדולות - הוא אחת התשובות מול אלו המנסים לחרחר ריב ומדון.

החלטת "המשותפת" להחרים את הלווית פרס היא סמל גדול לחוסר הנכונות להשתלבות וחיים משותפים במדינה.

בצדק ישאל עצמו הישראלי הממוצע: אם אפילו פרס שמזוהה יותר מכל עם מחנה השלום, איננו דמות לגיטימית למתן כבוד אחרון ביום מותו - אז אין למחרימים שום עניין בבניית עתיד משותף עם החברה הישראלית.

מי שאינם חפצים בהשתלבות ומציאת עתיד משותף עם כלל החברה הישראלית - ביתם במשותפת. על כך אין לי מחלוקת.

אך אני מאמין כי יש רבים מאד בציבור הערבי בישראל שאינם לוקחים חלק במשחק הפוליטי או מצביעים למשותפת - אך רוצים ומשוועים למצוא נתיבים משותפים לחיים טובים ושוויוניים במדינת ישראל וכחלק מהחברה כולה.

היום ברור יותר מתמיד - המשותפת איננה הכתובת לכך.

זה כמובן מחייב קודם כל את המסגרות הפוליטיות הגדולות לבטא אג'נדה אמתית המעניקה פתרונות ומביאה לידי ביטוי את האתגרים של הציבור הערבי בישראל.

אינני מתיימר לטעון כי השתלבות במסגרות פוליטיות גדולות וציוניות פשוטות לעיכול בקרב כל הציבור הערבי בישראל.

אך זהו סיפור תמציתה של המדינה ומערכת יחסיה עם אזרחיה הערבים:

מדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וגם מדינה דמוקרטית המעניקה לאזרחיה - ובכללם המיעוטים החיים בקרבה - זכויות אזרחיות ודמוקרטיות מלאות.

החלטת המשותפת לפחות מסירה את המסיכות ומייצרת תמונה מאד ברורה הן למפלגות הפוליטיות השונות והן לציבור הערבי המבקשים להביא לשיפור בחיי האזרחים הערבים בישראל.

========

מעמוד הפייסבוק של ערן חרמוני

 

יוזמת המחנה המשותף עבודה - ליכוד

מאקו, ירון אברהם    שני, 22 אוגוסט 2016 12:16

יוזמת פעילי מפלגת העבודה והליכוד ליצירת קבוצת "המחנה המשותף - המכנה המשותף" בווצאפ ובפייסבוק (לחצו על הקישור לפייסבוק, או שלחו הודעה פרטית לדואל כתובת דוא"ל זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת עם השם והנייד להצטרפות לווצאפ), זוכה לחשיפה בערוץ 2:

המחנה המשותףממשלת אחדות, נראתה לאחרונה: בצל הפרסום ב"אולפן שישי" על חידוש המגעים לממשלת אחדות בין ראש הממשלה ליו"ר המחנה הציוני, מתברר שברמת השטח יש כבר יוזמה שמאגדת בין פעילי שתי המפלגות - הליכוד והעבודה - ליצירת שיח משותף. את הקבוצה הקימו ליאור הררי, פעיל ליכוד ואסף לחמי, חבר מפלגת העבודה, ושמה "המחנה המשותף" - אליה צורפו כבר פעילים רבים משתי המפלגות.

"קבוצת "המחנה המשותף" הוא ניסיון למצוא את המכנה המשותף בין שתי המפלגות, כאלו המייצגות את הרוב השפוי בחברה הישראלית וכנגד קיצוניים בשני הצדדים", מסבירים הררי ולחמי, שהקימו גם קבוצת פייסבוק לצורך המטרה המשותפת, ואף צירפו תנאי שימוש שהעובר עליהם ייחסם ויוצא מהקבוצה. בין היתר נכתב שם, כי "אסור לפרסם, להוציא לשון הרע או להסית כנגד אדם או מגזר, וכי הקבוצה אינה מייצגת בשום צורה ואופן את מפלגות העבודה או הליכוד הרשמיות".

"החלטתי לעשות משהו שיאחד את כל המיינסטרים, אנשים רגילים ופשוטים בשתי המפלגות ולא אנשים אלימים או קיצוניים, והמטרה היא פשוטה: לשוחח גם אם אין הסכמות", מסביר פעיל הליכוד ליאור הררי. "כבר לפני שנה רציתי לעשות משהו כזה, כשראינו שיש עתיד עולים בסקרים. אי אפשר לדעת לאן זה יתגלגל. לפעמים דברים מתגלגלים הלאה להנהגה וצץ פתאום שם איזשהו רעיון.

"אנחנו בעד אחדות. רצינו את זה מאוד, ואנחנו עדיין רוצים כי אנחנו חושבים שזה יחזק את ראש הממשלה", הוא מסביר ומתייחס גם לתזמון. "אני לא יודע אם הרצוג ונתניהו אכן נפגשו - אבל אנחנו בעד", הוא מוסיף. "אין לנו בעיה שמפלגת העבודה תצטרף גם אם זה יהיה חלק ממנה. זה יזיז את אורן חזן לפינה שלו, ואיתו את כל הקיצוניים בימין. מישהו צריך לעצור אותם".

"ממשלת אחדות? זו בגידה ברצון העם" 

בניגוד להררי, אסף לחמי, איש מפלגת העבודה שפתח את הקבוצה יחד איתו, דווקא מביע עמדה המתנגדת לכניסת מפלגתו לקואליציה. "אני נגד ממשלת אחדות. אין סיבה פשוט, לא ביכולת שלנו למשול וגם לא עם מדיניות הממשלה הנוכחית. המטרה היא בכל זאת ליצור הסכמות בינינו, שאולי יעברו גם למנהיגים", הוא מסביר בקבוצה.

אלא שלא כל הפעילים שצורפו לקבוצת הווטאסאפ מסכימים עם היוזמה. מורן, איש מפלגת העבודה, טוען בקבוצה כי החיבור בין הפעילים אינו טבעי. "זה לא תמים, זה מעורר חשד ויוצר תחושה של תכסיסנות, ואולי אפילו ניסיון זחילה לממשלה, ניסיון להכין את פעילי המפלגות למהלך לא טבעי שנועד לבצע החייאה מלאכותית לממשלה", הוא אומר.

 

מדריך כיס לחבר תנועת העבודה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 01 נובמבר 2005 23:44

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.

עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית

תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעוד של מדינת ישראל.

ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני.

 

קישורים מומלצים

  • ארכיון מפלגת העבודה
    ארכיון מפלגת העבודה.
  • דניאל גיגי
    פופליזם מבית מדרשו של ברק. מנהיג לא צריך לחפש נקמה, הוא צריך להוביל. התגובה של ישראל הייתה מידתית ונכונה והרצון של ברק לנקום רק היה דוחק את לבנון יותר לזרעות ארגוני הטרור. ברק מנסה לגייס את תמיכת ההמונים, שמתלהמים.
  • האיגוד המקצועי לילדים נוער וצעירים
    האיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים (מטעם הסתדרות הנוער העובד והלומד), מעניק סיוע משפטי לבני נוער וילדים, אשר נוצלו במקומות עבודתם.
  • אבישי ברוורמן
    פרופסור אבישי ברוורמן, חבר כנסת ויושב ראש ועדת הכספים.
  • עופר קורנפלד
    עופר קורנפלד, חבר מפלגה ומועמד ברשימת המפלגה לכנסת ה-18.
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

משאלים

למי תצביעו ליו"ר 2017?
 

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר

עוד מאמרים ודעות באתר דעות