בן גוריון מודיע כי הוא עובר לגור בשדה בוקר

יומיים בלבד אחרי שהגיש את התפטרותו, ב-9 בדצמבר 1953, דוד בן גוריון, מלווה ברעייתו ובמקורביו, שם פעמיו דרומה לקיבוץ שדה בוקר, למה שהוגדר "סיור היכרות ראשון". "מר ד. בן גוריון ורעייתו יבואו בראשית השבוע הבא, ביום א' או ביום ב', כדי להתיישב ישיבת קבע בשדה בוקר", דיווח "הארץ" על שהודיע בן גוריון באותו סיור.

הוא פרש מהממשלה בשל תשישות נפשית מעיסוקיו המדיניים, כפי שהסביר ב-2 בנובמבר 1953 במכתב ששלח למזכיר מפלגת מפא"י מאיר ארגוב ו"לכל החברים - וכל ישראל חברים". "זה שש שנים שאני פועל מתוך מתיחות עליונה ומאמץ נפשי עצום, ומסופקני אם הזולת יבין זאת גם לאחר הסברתי", כתב, "נדמה לי, כי לא חסכתי עד היום מאמץ נפשי וגופני, במידה שיכולתי המוגבלת מגעת, למען מלא חובתי כחבר הממשלה (...) ואולם מתיחות מוחצת זו לא התחילה לפני שש שנים".

מאז שב-1936 נוכח, בעת ועדת פיל, כי בריטניה אינה ערבה עוד להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, הבין גם כי "המדיניות הציונית מוכרחה להשתנות". מאז, סיפר במכתבו לארגוב, "זוהי תקופה של 16-17 שנה בערך, אני עובד במתיחות עליונה, כאשר ניסיתי לתאר לך. איני צריך להוסיף שעשיתי כל זאת באהבה (...) אבל זה כשנה הרגשתי, שאין אני יכול לעמוד עוד במתיחות הנפשית שבה אני עושה בממשלה (...) יש כנראה גבולות שהוצבו, בכל אופן הוצבו לי, למאמץ ה נ פ ש י שאפשר לעשות: ניסיתי לקחת חופש וחזרתי לעבודה, והוברר לי לצערי הרב, שאיני יכול לעשותה עוד בלי הפסקה רבתי".

כבר ב-19 באוקטובר התפרסמה ידיעה ב"הארץ" לפיה צריף שוודי מוקם ביישוב שבנגב למען ראש הממשלה. "סימנתי את המקום עליו יוקם", אמר לכתב עתי"ם בבאר שבע, מהנדס מפעל הנגב זלמן פורת. "היום יורד הצריף לשדה-בוקר ומיד יוחל בהקמתו", דווח בידיעה. הצריף יעמוד ליד החווה הזואולוגית בקיבוץ, "יהיו בו 4 חדרים ו'הול', ונוסף על כך חדר אורחים. ספרייתו של בן גוריון תיקבע כנראה בבניין המעבדה ולא בצריף". מר פורת מסר שבאסיפה הכללית האחרונה בקיבוץ החליטו החברים לקבל את בן גוריון כחבר במשק.

אלא ששלושה ימים אחר כך התפרסמה הכחשה של הידיעה. "ראש הממשלה, מר דוד בן גוריון, לא הודיענו על נכונותו להתיישב ישיבת קבע בשדה בוקר ואף לא רמז לנו על כך, בעת ביקורו בנקודה לפני כחודש ימים", אמרו חברי הקיבוץ לסופר "הארץ" בדרום, שביקר במקום. אבל בד בבד נודע כי לאחר שהתפרסמה הידיעה על בואו של בן גוריון, "הגיע מברק מירושלים למפעל הנגב של הסוכנות היהודית בבאר שבע ובו הוראות מפורשות האוסרות מתן אינפורמציה לעיתונאים בקשר לתוכניתו של ראש הממשלה לעבור לגור בשדה בוקר. כן נודע, כי תוכניתו של בן גוריון בעינה עומדת".

אחרי הסיור ב-9 בדצמבר 1953, הוסר הספק. באותו יום הוצבו שומרים מזוינים לאורך כבישי הנגב המרוחקים, ולתושבי הנקודה ולעיתונאים ניתנו אישורי מעבר מיוחדים. בצהריים הגיעו דוד ופולה בן גוריון לקיבוץ, שם כבר המתין להם הרמטכ"ל החדש, רב אלוף משה דיין. בן גוריון ביקר בצריפו, שהוקם לא מכבר, שוחח באריכות עם החברים ו"התעניין בשאלות פיתוח המשק, הכשרת האדמה לחקלאות וחוסר המים במקום. הוא הביע לפני אנשי שדה בוקר את רצונו לעבוד ארבע שעות ביום ?עבודה פיסית'. רעייתו ניצלה את זמן שיחותיו עם אנשי המשק כדי לעסוק בניקוי צריפה החדש בעזרת אנשי המקום. בגמר השיחה הוזמנו האורחים לכיבוד קל".

במאי 1957, ודוד בן גוריון כבר חזר לתפקידו כראש ממשלה, אמר בפתח חגיגות חמש שנים להתיישבות: "שדה בוקר אינו מקום מקלט לראשי-ממשלה שעייפו מתככי המדיניות, אלא שדה יצירה לנוער הבא להשלים בהר-הנגב השומם מעשה בראשית".

המאמר המלא פורסם בעיתון הארץ בתאריך 9.12.2009.

• קודם
• הבא