סגירת "דבר" – תבוסה לערכי מפלגת העבודה

סגירתו של "דבר – עיתון פועלי ארץ ישראל" הייתה ראשית קריסת האידיאולוגית של מפלגת העבודה. הרגע שבו החליטה מפלגת העבודה כי היא אינה זקוקה לעיתון משל עצמה היה הרגע בו ויתרה על היומרה להיות מפלגת שלטון. מפלגה שיש לה עולם ערכי שראוי לטפח ולהפיץ; מפלגה שיש לה קהל בוחרים שהיא רוצה לתקשר איתו באורח שוטף; מפלגה מחנכת שרואה בקרוב הדורות הבאים יעד פעולה מרכזי. יותר מכל, סגירתו של עיתון "דבר"

ציינה את ראשית היפרדותה של מפלגת העבודה מעולם הערכים הסוציאל-דמוקרטי שאפיין אותה והפקרתו של ציבור בוחריה למסרים אנטי חברתיים. מבחינה זו סגירתו של "דבר" הייתה אחד מנקודות הציון

להתגבשותה של מפלגת העבודה כמפלגת שמאל מדיני וימין כלכלי.

עוד לפני ש"דבר" נסגר, נסגרו יתר העיתונים האידיאולוגיים שהיו קיימים במדינת ישראל בשנותיה הראשונות: " על המשמר", "הבוקר", "וחרות" ופינו את הזירה לשני סוגים של עיתונים: "הארץ" מחד ושני עיתוני הערב "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מאידך. הראשון בעל מסרים ברורים שעוד נדבר עליהם, השניים האחרים בעלי שאיפה אחת בלבד – מכירת מספר רב יותר של עיתונים ללא כל מחויבות ערכית או מפלגתית.

לעיתים נדמה כי ההתמכרות הציבורית לעיתוני הערב הפופולאריים הייתה צריכה להדאיג את מפלגת העבודה הרבה יותר מצמיחתו של "הארץ" כתחליף המרכזי של

"דבר". אך, למעשה, לשני התהליכים חשיבות אידיאולוגית מרובה שנוטים להתעלם ממנה.

העובדה שעיתוני הערב הפכו לאחד ממקורות המיידע המרכזיים של הציבור חיזקה את הסלידה מהפוליטיקה בכלל ומעיסוק בערכים ותפיסות עולם פוליטיות בכלל. ברגע שהקריטריון לפרסום ידיעה הפך היכולת להעביר, בכותרת בת מספר מילים מצומצם או בתמונה אחת, עולם ערכים שלם, החל השיח הציבורי-פוליטי הישראלי

להצטמצם ולהתמקד בסיסמאות קליטות, בג'סטות מצולמות ובשערוריות מתוקשרות היטב. סופו של תהליך זה בעולם ערכים מופשט המועבר במילה או שתיים: "שלום ובטחון," "צדק חברתי" שוק חופשי." צמדי מילים אלו, שיסודם באידיאולוגיה מובחנת הפכו, עקב הרדידות של השיח, לביטויים "נייטרליים" המאפשרים לבעל כל דעה לעשות בהם שימוש לצרכיו. כך נוצר מצב של טשטוש ערכי בו אפשר להצדיק מעשים מנוגדים תוך הפניה לצמדי מילים מוכרים, או על ידי הוספת מילה נוספת למונח מוכר. כך הפך, למשל, המושג שלום למושג גמיש כל כך שגם הימין יכול להיאחז בו, הן במסגרת הנוסח המוכר של "שלום ובטחון" והן על ידי המצאת צמדים חדשים כמו "שלום אמת" או "שלום לדורות."

הבלבול, ההטעיה, הרדידות האידיאולוגית המאפיינת את השיח הציבורי צמצמה את היכולת של הציבור להשוות ולשפוט תפיסות עולם שונות. מפלגת העבודה שהחלה את דרכה כמפלגה ערכית הייתה בין המפסידים העיקריים מתהליך זה.

אלא שאת ההפסד האידיאולוגי העמוק ביותר הנחיל למפלגת העבודה עיתון "הארץ." ה"ארץ", שהחל את דרכו כעיתון של הציונים הכלליים, היה בראשית ימיו בעל מסר כלכלי ימני ומסר מדיני מרכזי. עם השנים חידד עיתון ה"ארץ" הן את המסר המדיני שלו שהפך שמאלי יותר והן את המסר החברתי שהפך ימני יותר. כך נוצר מצב בו העיתון היחיד שמעניק מקום של כבוד לדיוני עומק מדיניים ולשיח ערכי הוא עיתון המשדר מסר כלכלי-חברתי שרחוק מרחק שנות אור מהמסר שאמור היה להעביר "עיתון פועלי ארץ ישראל". מבחינה זו ניצחו אנשי הציונים הכלליים את האבות המייסדים של מפלגת העבודה. הם עשו זאת ברכות ובשקט אבל ניצחון זה, או מנקודת ראותה של מפלגת העבודה תבוסה זו, היא התבוסה האידיאולוגית החשובה ביותר שעיצבה את מחשבתם של הדורות הבאים.

תבוסה זו הייתה גם תוצאה של העובדה שהערכים של עיתון "הארץ" לא היו זרים לרוחם של מנהיגיה החדשים של מפלגת העבודה שהחליפו את תפיסתם החברתית בתפיסה כלכלית מרכזית ואפילו ימנית.

שינוי אידיאולוגי זה נבע מייאוש פוליטי.

מפלגת העבודה הפנימה את ההנחה שהציבור המעוניין במסרים חברתיים אינו מצביע עבודה. פעם אחר פעם הודו מנהיגי המפלגה שהרימו ידיים: מה שלא נעשה, כמה שלא נשקיע בשכבות החלשות,

אמרו, כאשר תגיע עת בחירות הם יפנו לנו עורף. אם זה המצב מדוע שלא נקדים

ונפנה להם עורף, נסתגר בתוך קהלינו אנו

-- קהל של אנשים חושבים.

כך הפך עיתון "הארץ" לעיתון המביע את עולם הערכים של רבים ממצביעי העבודה ומנהיגיה. המסרים של עיתון "דבר" נשכחו ועימם גם המסר הסוציאל-דמוקרטי של מפלגת העבודה.

האם יכולה מפלגת העבודה לאמץ חזרה את המסרים שאבדו לה? האם יש סיכוי שהמסר החברתי לא רק יהווה חלק מהתשתית האידיאולוגית של מפלגת העבודה אלא גם חלק מהאסטרטגיה הפוליטית שלה? שאלה זו עומדת על סדר יומה של המפלגה בימים אלו.

כש"דבר" נסגר עיתון מפלגתי-תנועתי נראה לרבים כדבר מיותר, אנכרוניסטי. היום יותר מתמיד מסתבר שללא עיתון, ללא תנועת נוער, ללא כלים חינוכיים, קשה למפלגה להעביר לציבור מסרים ערכיים. אם יש רצון לחזור לפוליטיקה ערכית יהיה גם צורך ליצור, מחדש, כלים להעברת המסר.

============

פורסם באתר אופקים.

• קודם
• הבא