נעמה לזימי מתמודדת לרשימת העבודה בכנסת ה-25
- פרטים
- קטגוריה: בחירות לרשימת ויו"ר העבודה לכנסת ה-25
- נוצר ב שלישי, 05 יולי 2022 18:09
- מחבר\ת נעמה לזימי
מתי הפריימריז בעבודה? "סביב אוגוסט".
מתמודדת? "בוודאי".
מה ייצא? "אני מקווה שהציבור ראה את העבודה שעשיתי בשנה האחרונה – ניסיתי לשרטט חזון למציאות אחרת גם בדברים שידעתי שלא יעברו, כמו קיצור שבוע העבודה, התעמרות בעבודה, עבודה מרחוק – ויגמול לי על זה בקלפי. אני מקווה שיבחרו בי גבוה. אני חושבת שיש ערך לזה שדמות סוציאל-דמוקרטית מובהקת תהיה במקום גבוה ברשימת המפלגה".
את מי עוד היית רוצה לראות ברשימה? "כמה שיותר אנשים סוציאל-דמוקרטים מובהקים, אידאולוגיים".
מה האני מאמין שלך, המצפן שמכוון אותך?
"התפקיד שלי ושל המפלגה שלי זה לכתוב מחדש את החוזה בין הציבור למדינה. זה משהו שהופר עם השנים. זה גם התפקיד של הדור שלי. הייתה לנו מדינה שקמה כמדינה מאוד ענייה, אבל בנתה דיור ממשלתי לאורכה ולרוחבה; בכל בית ספר היה מפעל הזנה; הייתה אחריות לכל אחד ואחת. היו גם כשלים, היו גם עוולות, אני בטח מכירה בהם, אבל התפיסה הייתה שאין דבר כזה לא לדאוג לרווחה של כל אדם פה. זה היה בבסיס. ולאורך השנים זה הופר".
"היום אנחנו מדינה עשירה, מתגאה באפס גרעון, בצמיחה, אבל שום דבר לא מחלחל למטה. זו המחלוקת הגדולה ביותר שיש לי עם התפיסה הזו. כלכלת המאקרו שלא קשורה בשום צורה לחברה שחיה כאן היא עוול, היא פיקציה. אני לא מתגאה באפס גרעון שהיינו יכולים להרחיב אותו ולהשקיע בשיקום המערכות. זה בעיני עיוות מוסרי וערכי. את זה אני מחפשת לשנות".
איפה את ואיפה הציבור הרחב?
"ברור לי שעם הזמן הציבור יבחר בדרך הזו. אנחנו רואים את מחאת הדיור שמתהווה, יחד עם מחאות אחרות. בסוף, האלטרנטיבה היא השקעה ממשלתית. זה לא יבוא מהשוק החופשי, ולא מבעלי ההון. האלטרנטיבה למצב הקיים לא תבוא ממי שנהנים מהשיטה. היא תגיע משינוי סדרי העדיפויות בחברה. את זה לא תביא מפלגת מרכז שהיא גם ימין וגם שמאל".
זו האג'נדה שלך, לא של מפלגת העבודה.
"מה שמבדיל את מפלגת העבודה מהמפלגות האחרות, הימין-מרכז האלה, זה בדיוק שהיא רוצה לכונן את הסדר החדש הזה. נכון שאני מביעה את זה בצורה הרבה יותר מובהקת ונחרצת, גם במחיר של חיכוך או עימות עם הצד השני, וגם במאבק על זה בוועדות הכנסת".
מה היחס שלך לחברה הדתית? איך זה מסתדר עם חברוּת במפלגת העבודה?
"מפלגת העבודה היא מפלגה שדוגלת ברווחה לכלל הציבור, והחברה החרדית היא הציבור הכי הגיוני לברית הסוציאלית. אנחנו במפלגת העבודה אומרים: ׳במקום לדבר על הכוללים והמעונות, בואו נעשה חינוך חינם מגיל אפס לכולם׳. אני דוגלת באופציה האוניברסלית. ובטח לא במקום שבו ילדים משלמים את המחיר של מדיניות, שנועדה לחנך את ההורים שלהם. זה דבר מופרך בעיני".
"מפלגת העבודה לא שרפה קשר עם החברה החרדית, למרות הקמפיין נגד גלעד קריב. אמרנו שלא מעניין אותנו מנדטים ולא דעת קהל, אלא החשיבה שבסוף אלו המפלגות שאנחנו יכולים להקים איתן קואליציה שתהיה מרחיבה וטובה עבור החברה הישראלית".
אז מרקס טעה. אנשים אמידים לא דואגים לסביבת החיים שלהם, אלא לשכבות הנמוכות – חרדים, ערבים, ליכודניקים.
"מרקס לא טעה. אני לא מפלגה שבאה לייצג לא את בעלי ההון ולא את התאגידים, ולא את ה׳אני׳ כפרט. אני כן אומרת שלמתפקדים שלנו אכפת מרווחתם, איכות חייהם ועוד, אבל כשהם מרימים את הראש אכפת להם גם לראות מי חי סביבם. התקומה של המפלגה תבוא מהיותה מפלגה של כלל המעמדות וכלל העשירונים".
===
מתוך ראיון בעיתון דבר.
