נייר עמדה - חינוך לערכים. מוגש להערות והארות

Thank you for rating this article.

מטרת מערכת החינוך במדינה היא לסייע לאדם למצות את יכולותיו ובד בבד להקנות לו יכולות, ידע וערכים שיסייעו לו להשתלב בחברה כאדם עצמאי וחיובי.

ככזו, מערכת החינוך שאנו רואים מול עיננו היא מערכת ששמה מול עיניה "מיצוינות" ולא "מצוינות" – המערכת שואפת למצות מכל אדם את יכולותיו ולפתח כל אדם כאדם עצמאי השותף לחברה ולא לקדם אך ורק את המצליחים במסגרת אידאה צרה שנקבע מראש ולהעניק לאחרים הרגשה של פחות שווים.

 

מטרתה של מערכת החינוך אפוא הינו:

 

א.     לפתח כל אדם באשר הוא אדם ביכולותיו כאדם.

ב.     לפתח בכל אדם יכולות וכישורים חברתיים אשר יאפשרו לו לפעול כחבר פעיל וחיובי בקהילה ובחברה.

התנהגות האדם נובעת מאופן ניתוח הקלטים שהוא מקבל ובתוך ראשו של כל אדם מתרחשת פעולת עיבוד המושפעת מתפיסות יסוד של אותו האדם את האופן שבו הוא צריך לחיות בחברה.תפיסות יסוד אלו כוללות את האופן שבו הוא קובע מטרות לעצמו ולחברה (להלן ייקראו "מטרות"), העדפות אישיות (להלן ייקראו "העדפות") וערכים אשר קובעים את האופן הנכון שבו יש לפעול במסגרת חברתית.

ערכים הם אפוא כח מניע המשפיע על האופן שבו אדם יתנהג ויפעל, אך גם ובעיקר כיצד הוא לא ייפעל.

לדוגמא: אדם שקבע כמטרה לנצח במשחק, יוכל לעשות זאת בכל האמצעים (כולל מרמה) או על פי חוקי המשחק וללא "מכות מתחת לחגורה" או מהלכים שפוגעים באחרים באופן בלתי הוגן, ערכים הם שקובעים את האופן שבו אדם משחק, המטרות הן שקובעות את התוצאה הרצויה.

במועד כתיבת נייר עמדה זה, קיים בלבול משמעותי בהבנת המושג "ערכים", כאשר אנשים רבים רואים מטרות חברתיות או אישיות רצויות כערכים.

לדוגמא: סולידריות חברתית היא מטרה חברתית מבורכת, אך אינה מהווה "ערך" שאדם פועל לפיו, אלא תוצאה של חברה שבה לאנשים אכפת ממצבם של יתר החברים בחברה לא פחות משאכפת להם ממצבם, כלומר: הם מונעים מטוב לב והגינות

דוגמא נוספת: שאיפה לשוויון חברתי הוא תוצאה חברתית שיש לברך עליה, אלא שהשוויון יושג אם ערכי החברה יהיו ערכים של ענווה, הגינות, טוב לב ואזרחות טובה.

בנייר עמדה זה קבועות מספר מטרות חברתיות כבסיס לחינוך וניתן לתקוף את נייר העמדה במידה ותעלה טענה כי מטרות אלו אינן מקובלות:

הראשונה היא שמירת אופייה של מדינת ישראל כבית העם היהודי.

השנייה היא שאיפה לשוויון בין המינים ובקרב כלל בני האדם ללא התייחסות בלתי רלוונטית לגזע, מין, דת ומטען תרבותי.

השלישית היא סולידריות חברתית במובן של סיוע לחלשים וחסרי המזל כחלק מעיקרון של צדק חברתי ולא כצדקה.

הרביעית היא קידום ההשכלה, הטכנולוגיה והמצוינות ועידוד ההתפתחות והמיצוי האישי בכל אדם.

החמישית היא כבוד לאדם העובד והתורם את חלקו לקידום החברה וכבוד לאדם באשר הוא אדם.

נייר עמדה זה עוסק בערכים ובחינוך לערכים בהתאם להגדרתן לעיל.

 

נושא מספר 1: ערכים מהם

בראש ובראשונה יש להבהיר מספר כללי יסוד בדיון בכל הקשור לחינוך ערכי.

• ערכים הם מניעי התנהגות ובכל אדם מתקיימים ערכים וערכים מנוגדים, כלומר: אין התנהגות שהיא לא מונעת מתוך ערכים. כל אופן התנהגות מונעת מערכים, השאלה העיקרית היא לא "האם ההתנהגות הונעה מתוך ערכים" אלא "איזה ערכים הניעו את ההתנהגות".
• מאחר ובכל אדם מתקיימים כל הערכים, החשיבות של חינוך לערכים הוא בשינוי דפוסי דירוג ובחירת הערכים בקרב התלמידים; אדם שאנו מגדירים אותו "ערכי" ייבחר בדפוס התנהגות אחד באשר אדם שאנו מגדירים אותו "לא ערכי" ייבחר באותה הסיטואציה בדפוס התנהגות אחר.
• בכל אדם יש ערכים "רגילים" וערכי "לחץ" – במצבי לחץ ומצבים רגשיים, אנשים מתפקדים כאדם אחר ויש להכיר נקודה זו ולהתמודד איתה במערכות השלטון.
• מאחר וערכים הם מניעי התנהגות, הם לא יכולים להימדד ישירות, אלא רק באופן עקיף ולכן יש למצוא דרכים למדוד את החינוך הערכי וזאת באמצעות מדדים עקיפים ומורכבים.

בעניין זה חשוב לציין: מטרת החינוך הערכי היא שינוי דפוס ההתנהגות של התלמיד כבוגר ומחוץ למסגרות הלימודיות ומכאן שיש לשלב במסגרת המדדים דרכי מדידה של התנהגות מחוץ למסגרות; מסיבה זו, בחינות עם תשובה נכונה אחת יכולות לשמש מדד לידע הנלמד בשיעור, אך לא כמדד לחינוך ערכי.

• אין שיעור ספציפי בנושא ערך מסוים: על החינוך הערכי להיות מוטמע בכל תחומי החיים במערכת החינוך ומחוץ למערכת החינוך: בחינוך הבלתי פורמלי, בעולם הספורט ועוד.

לדוגמא: על מנת להילחם בהפלייה אי אפשר לומר "אל תפלו" מאחר ומקור ההפלייה נובע מיהירות, שמרנות ושאיפה לכח ולכן אם מחנכים לצניעות, פתיחות (להפוך את הפחד מהשונה לסקרנות) ורצון לעזור לחלש התוצאה תהיה שאיפה לשוויון.

• ערכים אינם נלמדים אך ורק בשיעור או במסגרת מוגדרת. לאדם יש רדאר ספוגי שבו הוא סופג את ההתנהגויות סביבו וקולט את הערכים המניעים את ההתנהגויות. ההשפעה של דוגמא אישית וחוויה אישית גדולות עשרות מונים מהטפות וידע תיאורטי שאינו מגיע לכדי יישום במציאות.
  לדוגמא: נניח שכתוב על מגרשי הכדורגל: "כן לספורט ולא לגזענות", אבל יציע האוהדים של אלופת המדינה קורא קריאות בעלות אופי שלילי ולעיתים גזעני באופן שלא משפיע על דירוג הקבוצה הספורטיבי אלא רק על הכסף, הרי שהאוהדים מבינים שהסיסמה היא לשחקנים ומטרת הספורט היא הכסף; מנגד, אם הענישה על צעקות אוהדים הייתה בנקודות, האוהדים היו מבינים שהם חלק מהספורט ועליהם להימנע מקריאות אם ברצונם לראות את הקבוצה מצליחה.
• לאור האמור, אין דבר כזה "לא לחנך לערכים" – ערכים נקלטים כמערכת ספיגה עקב פעולותיו של אדם והפעולות שמתבצעות כלפיו, אין אפשרות להימנע מחינוך לערכים, אך אפשר להכווין את המערכת.
  כל אקט של תקשורת, אך בעיקר מעשים של פידבקים חיוביים ושליליים, מהווה חלק מהחינוך לערכים.
  אי-מתן פידבק משמעו חינוך לערך של חוסר חשיבות לאופן התנהגות האדם.
  מתן פידבק שלילי מוגזם משמעו חינוך לכוחו של הממסד ואפסות היחיד.
• אחת המסקנות העיקריות מנקודות אלו היא ששיטת הלימוד היא חלק מהלימוד עצמו. "המדיום הוא המסר" במלוא מובן המילה. שיעור פרונטלי מעביר מסר מסויים, שיעור שבו תלמידים עוזרים לתלמידים בשיטת החינוך הבלתי פורמלי מעביר מסר אחר, צפייה בסרטים ודיון עליהם מעביר מסר וכך הלאה ומכאן שיש להרבות בדרכי למידה וטכנולוגיות למידה על מנת להעביר את ערך הפתיחות לאפשרויות שונות.

כללים אלו מלמדים אותנו כי חינוך לערכים הוא פעולה רב מערכתית, הדורשת שיקול דעת מתמיד של העוסקים במלאכה ואינה מאפשרת עקירה של שיקול הדעת ומכאן שהעצמת כלל העוסקים במשימות החינוך: הורים, מורים, מאמני ספורט, מורי חוגי תרבות ומדריכים בחינוך הבלתי פורמלי –כולם הם חלק ממערכת החינוך ויש להעצים ולהעמיד אמצעים ותמיכה לכל השלבים בשרשרת.

נושא מס 2: מהם הערכים שאנו רוצים לחנך את פרטי החברה?

שאלה זו היא שאלת השאלות. כולם מסכימים שיש צורך בחינוך ערכי, אך אין הסכמה, כלל וכלל, על הערכים שיש לחנך אליהם.

לאור האמור פתחתי מחקרים בנושא והגעתי למסקנה כי ישנם שתי דרגות של ערכים שיש לחנך להם:

א.     ערכים אישיים – של האדם כלפי עצמו.

ב.     ערכים חברתיים – טיפול באלמנטים ספציפיים הרלוונטיים לכל חברה בפני עצמה.

ג.      ערכים תרבותיים ספציפיים – ערכים המתאימים לחברה הישראלית ונועדו לייצר דבק בין הקבוצות השונות באוכלוסיה.

ערכים אישיים

הערים האישיים הם סדרה של ערכים מניעים שמניעים כל אדם לכיוון חיובי לעצמו ולסביבה באופן שמגדיל את האושר האישי, ההתפתחות האישית והאינטראקציה החיובית עם הסביבה.

רשימת הערכים המניעים האישיים היא רשימה מתוך מחקרים הקשורים לפסיכולוגיה חייובית ואלו ערכים אשר מניעים את האדם לכיוונים חיוביים אישיים וחברתיים כפי שיוסבר.

1. יצרתיות: פיתוח דרכים חדשות לחשוב ולפעול.
   ערך זה עומד בניגוד ל"דוגמטיות" במובן של "אין יותר מתשובה אחת נכונה".
2. סקרנות: רצון לחקור ולחפש.
   ערך זה עומד בניגוד ל"פחד מהשונה" המוביל לאלימות ושמרנות טכנולוגית.
3. אהבת הלמידה: שאיפה להרחיב את הידע והכישורים כל הזמן.
   ערך זה עומד בניגוד ל"קידוש הקיים".
4. פתיחות לראיה רחבה: יכולת לראות באובייקטיביות ובזויות שונות ללא משוא פנים.
   ערך זה עומד בניגוד ל"צרות אופקים".
5. פרספקטיבה: לחפש ולבחור מזויות ראיה נכונות על מנת לפעול בהיגיון ולתת עצות טובות.
   ערך זה עומד בניגוד ל"מתן חשיבות מוגזמת".
6. אומץ לב: לפעול על פי האמונה והערכים גם כשקשה, תחת איום, קושי ואתגר ובכלל זה עמידה בלחץ חברתי.
   ערך זה עומד בניגוד ל"תבוסתנות ופחדנות".
7. התמדה: יכולת לראות דברים דרך הקשיים ולהמשיך עד ההצלחה; בניגוד לותרנות.
   ערך זה עומד בניגוד ל"ותרנות".
8. יושרה: לקיחת אחריות על מרשיך ורגשותיך ללא האשמת אחרים; הצגת עצמך האמיתי.
   ערך זה עומד בניגוד ל"צביעות".
9. חיות: אנרגיה חיובית: התלהבות ואהבת החיים ולחיות.
   ערך זה עומד בניגוד ל"ציניות ושליליות".
10. אהבה: לדעת להעריך, להיות אכפתי ולשתף אחרים.
    ערך זה עומד בניגוד ל"קנאה".
11. טוב לב: לעשות עבור אחרים מבלי לדרוש תמורה; "שכר מצווה מצווה" פרקי אבות.
    ערך זה עומד בניגוד ל"נצלנות".
12. חוכמה סוציאלית (אינטליגנציה רגשית/אסרטיביות): לדעת כיצד אתה ואחרים מתנהגים וממה אתם מונעים ולפעול בהתאם.
    ערך זה עומד בניגוד ל"בורות".
13. אזרחות: נטילת אחריות על מעשיך, אכפתיות כלפי החברה והסביבה ונאמנות לחברה ולחבריך בחברה.
    ערך זה עומד בניגוד ל"חוסר אחריות".
14. הגינות: לפעול באופן שוויוני ללא הפליה, הפליות ובאופן צודק.  
    ערך זה עומד בניגוד ל"הפלייה".
15. מנהיגות: להוביל להישגים תוך שמירה על הרמוניה. 
    ערך זה עומד בניגוד ל"כפיית עמדתך על אחרים".
16. חיפוש פתרונות ולא נקמה: לדעת מתי לחפש פתרונות ולסלוח לשוגים על חשבון לחפש אשמים לצורך נקמה על מנת לייצר שיפור מתמיד.
    ערך זה עומד בניגוד ל"עידוד יצר הנקמה".
17. צניעות וענווה: לא לשים את דעותיך ואת עצמך מעל אחרים; לתת להישגים לדבר בעד עצמם על פני התרברבות. בנקודה זו יש להרחיב בנושא מגבלות הרציונליות והטעויות האנושיות.
    ערך זה עומד בניגוד ל"יוהרה וראוותנות".
18. זהירות: זהירות מסיכונים בלתי סבירים ולא לעשות דברים שיתחרטו עליהם; לדעת מתי אופטימיות הופכת לנאיביות.
    ערך זה עומד בניגוד ל"רשלנות".
19. שליטה עצמי: דחיית סיפוקים ושליטה ברגשות ובמעשים על מנת לפעול בצורה ערכית כלפי אחרים.
    ערך זה עומד בניגוד ל"חוצפה".
20. מצוינות: הערכה ליופי ולמצוינות; השוואה לקריטריונים אובייקטיביים.
    ערך זה עומד בניגוד ל"תחרותיות" שהיא השוואה לאחרים.
21. הכרת תודה: ידיעה והרבה והיכולת להוקיר תודה על הדברים הטובים בחיים ולאנשים.
    ערך זה עומד בניגוד ל"כפיות טובה".
22. תקווה: פיתוח אופטימיות על מנת לקוות לטוב ולעבוד על מנת להשיג אותו.
    ערך זה עומד בניגוד ל"ייאוש".
23. הומור: ליהנות לצחוק ולהצחיק אנשים על מנת לראות את הצד הקל יותר של החיים.
    ערך זה עומד בניגוד ל"כבדות".
24. רוחניוות: אמונות עקביות והגיוניות (קוהרנטיות) לגבי המטרה והמשמעות של החיים כאדם בחברה.
    ערך זה עומד בניגוד ל"הפקרות".

 

 

ערכים חברתיים

הערכים החברתיים הם המורשת התרבותית שכל אדם מקבל; המורשת התרבותית משתנה מתרבות לתרבות בתוך המדינה בהתאם למקור התרבותי, שפת האם וכדומה ויש ללמוד את התרבויות השונות על מנת לזהות את החוזקות של כל אחת מהתרבויות ולטפל בבעיות הנובעות ממקור תרבותי.

 

בענין זה אפשר להזכיר כדוגמאות את סוגיית תרבות הכבוד, רצח על כבוד המשפחה, הפליות על רגע גזע מין ועוד. לעיון מעניין על דמות הישראלי היהודי בישראל ניתן לקרוא את "צופן הישראליות".

 

בישראל, יש להקדיש חשיבות מיוחדת לכבוד לעבודה ולאדם העובד כערך חברתי, להתיישבות במדינת ישראל כערך וכן לנושא מדינה דמוקרטית מהי ומגבלות החקיקה (חופשי הפרט וזכויות המיעוט מול שימוש לרעה בקניין וזכויות ועריצות הרוב).

כמו כן, יש להכניס תכנים לגבי מגבלות הרציונליות והטעויות האנושיות המקובלות שהתגלו בשנים האחרונות (ראה ספרו של דניאל כהנמן המסכם את הנושא "לחשוב לאט, מהר) על מנת לייצר "מגן מחשבתי" לאזרחי המדינה בפני הטעיות פרסומיות ורטוריות הנמצאות בשימוש באופן מודע ועל בסיס מחקרים.

 

ערכים תרבותיים ספציפיים

לכל מדינה יש ערכים מובילים המגבשים את העם ומאחדים אותו סביב רעיון מורשת ונארטיב משותף; ההכרה בנרטיבים שונים חשובה, אך בסופו של דבר כל חברה חייבת לבחור אמת ונארטיב משותף אשר ישמש כדבק משותף. ניתן לעיתים לעדכן את הנארטיב המשותף במידה וסבורים כי קיימות שגיאות היסטוריות אך ככלל הנארטיב ההיסטורי המשותף הוא שמגדיר קבוצה של אנשים כעם.

 

הייחוד של הרעיון הציוני היה השימוש במורשת היהודית והעם היהודי לדורותיו כבסיס לגיבוש העם; ניתן להשתמש ברעיון זה על מנת לבסס את החינוך וכמצע רעיוני ותרבותי שמטרתו לחזק את הערכים האישיים והחברתיים שאנו רוצים לעודד בקרב כלל תושבי ישראל ובכלל זה המיעוט הערבי.

לימוד הנרטיבים השונים של הקבוצות השונות לגבי הקמת המדינה וסוגיות אלו ניתנים ללימוד כדעות, אך יש להדגיש את העובדות ההיסטוריות מול בחירת הפרספקטיבות השונות בעניין זה. [1]

בכלל זה, יש להכניס בסיס ולהחדיר אמונה למקור זכותו של העם היהודי על אדמת ישראל תוך שימוש במורשת ואורח החיים היהודי לאורך השנים. על מנת להילחם בהפלייה תרבותית, יש ללמוד על כלל תפוצות ישראל וההיסטוריה שלהם החל מחורבן הבית הראשון וללמוד על תפוצות העם היהודי ברחבי העולם, וזאת על מנת ליצור חיבור בין יהדות ישראל הרב תרבותית ויהדות התפוצות ולא רק תולדות העם היהודי החל מהמאה ה-19 והעובדות הקשורות להקמת המדינה.

לימוד של תרבויות ישראל השונות ותרבויות נוספות בעולם, יאפשר הכרה של התרבויות השונות ועל ידי כך יעודד ענווה, פתיחות וסובלנות כלפי התרבויות השונות בישראל.

 

 

נושא מס. 3: כיצד עושים את זה בפועל

 

ישנם מספר כללים לגבי כיצד עושים זאת בפועל:

 

א.     יצירת מדדים גלויים בנושא ודירוג התלמידים, המורים והמערכת בהתאם למדדים אלו על פני המדדים הקיימים היום.

 

ב.     שימוש בנושאי הידע הנלמד על מנת להחדיר ערכים: לימוד התנ"ך, הספרות וכו' תוך הכוונת הלימוד לדיון בערכים.

 

ג.      חשיפת הערכים באופן כלל ארצי בבתי ספר באמצעות מגילות וסיסמאות אחידות.

 

ד.     קידום היצירה התרבותית ברוח הערכים.

 

ה.     שימוש בטכנולוגיות חינוך מגוונות על מנת להגיע לכל תלמיד: חינוך בלתי פורמלי (תנועות הנוער), עמותות ספורט, עמותות חינוך, סרטים, משחקים, פיתוח משחקים ייעודיים ועוד.

 

ו.      שאיפה להרחבת ערכים אלו לכלל עולמות התוכן כגון הספורט, הטלוויזיה, תנועות הנוער וכו'.

 

 

 

 

 

 

 

שאלות ותשובות:

 

א.     מדוע למדוד ערכים?

 

תשובה:

מערכת החינוך חייבת למדוד משהו. כך פועלת מערכת. מהרגע שהמדידה היא קבוע, הדיון אינו על "האם למדוד", אלא "מה מודדים", ובעניין זה חשוב למדוד ערכים.

ללא מדידה, לא ניתן לבחון התקדמות. בנוסף, למדידה יש אפקט פיגמליון במובן של "מה שאתה מודד הוא מה שאתה מקבל", זאת מכיוון שהקידום המקצועי, ההטבות והתגמול (אפילו במילה טובה) נעשים על סמך המדידות.

 

 

ב.     איך למדוד ערכים?

תשובה:

כפי שנאמר לעיל, מדידת ערכים נעשית על ידי מדידת עניינים עקיפים שבהם ניתנת בחירה לנוער והם בוחרים באפשרות המלמדת על הערכים המועדפים על פני הערכים השגויים.

בעניין זה יצוין כי אופן המדידה של הערכים המפורטים לעיל ידוע ונעשה בו שימוש בעולם, כך שלא מדובר כאן על המצאת גלגל.
כדוגמא, כל אחד יכול "לבחון את עצמו" במבחן רשת כאן
https://www.viame.org/www/en-us/getyourviameprofile.aspx

 

 

ג.      למה לבחור דווקא בערכים המצוינים בנייר עמדה זה?

תשובה:

על פי מחקרי פסיכולוגיה חיובית שבוצעו, בין היתר, על ידי מרטין סליגמן [2],  שביצע הערכים שמצויינים בנייר עמדה זה הם הערכים המניעים את האדם לכיוון חיובי. הערכים המנוגדים מובילים את האדם (והחברה סביבה) לחיים של תיסכול ודיכאון. מדובר במחקרים שבוצעו במשך מעל ל-40 שנה על ידי חוקרים רבים בכל רחבי העולם המקובלים על כלל החוקרים בעולם ונעשה במחקרים אלו שימוש נרחב בתחום החינוך, בתחום הכשרת מנהיגות ובתחומים שונים.
הגיע הזמן לרתום את הידע הנצבר בהשכלה הגבוהה לעזרת האנושות כולה, ולפחות לציבור הילדים והנוער במדינת ישראל.

 

ד.     האם לימודי תנ"ך, ספרות וכו' לא מספיקים ללימודי ערכים?

 

תשובה:

לימודי תנ"ך וספרות יכולים לשמש כר נוח לחינוך ערכי, אלא שכיום לימודים אלו אינם מנוצלים, אלא ללימוד המבנים הספרותיים ולצבירת ידע כבסיס ל"יום החשוב" שבו התלמידים "יענו את התשובה הנכונה או ייכשלו", כלומר: היצירתיות תיעקר ממוחם.
כפי שצויין לעיל, התכנים עצמם פחות חשובים, אופן הלימוד, המדדים והפרטים הם החשובים.

 

ה.     האם לא עדיף לעודד ריבוי ערכים מאשר ללמד לסט ערכים אחד?

 

תשובה:

לא מדובר כאן בחינוך לסט ערכים אחד, אלא ביישום של מסקנות כיצד ניתן לחנך לחינוך חיובי; יצוין כי חינוך במהותו הוא הכוונה, "לתת לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה" יכול להוביל לתוצאות אבסורדיות; בארה"ב גישה זו מטפחת, בין היתר, קבוצות טרור שונות כגון קבוצות ניאו-נאציות, קבוצות "כח לבן" נוצריות קיצוניות, קבוצות איסלאם קיצוניות וכתות מסוכנות.
מטרתה של מערכת החינוך אינה להגביל את החשיבה וזו אחת ממטרות החינוך הערכי, אבל מטרתה של מערכת החינוך היא בהחלט לייצר הבחנות בין טוב ורע ולמנוע גלישה לאחור במדרון של הרוע.

יצוין כי שאלות אלו הן יותר במישור של מטרות החינוך ולא במישור חינוך לערכים חיוביים אך חשוב להשיב לשאלות אלו בכל הקשר.

 

ו.       האם תכנית זו מנסה לייצר "האחדה" של הערכים בחברה.

 

תשובה:

קיימים ערכים אנושיים בסיסיים, במובן של מניעים אנושיים, שלהם שותפה כל האנושות באשר כולנו חיות מסוג "בן אדם"; הכרת מניעים אלו והכוונתם לכיוונים חיוביים לאדם ולחברה אינם מייצרים האחדה, אלא ההפך הגמור הוא הנכון: היכולת של כל אדם לפתח את עצמו תוך שהוא פרט התורם ומשתלב בחברה סביבו אינה מבטלת את הזהות האישית של כל פרט ושל כל קבוצה, אלא מאפשרת לקבוצות לחיות בשלום אחת עם השנייה ולכל אדם לפתח את עצמו.

אחרי שכל זה נאמר, חשוב לציין כי אחת מתפקידה של מערכת החינוך היא לייצר קשר בין כלל הקבוצות השונות במדינת ישראל על מנת לספק משמעות רגשית ופסיכולוגית לאזרחות הישראלית ולזיהוי של אזרחי ישראל כעם אחד וזו אחת ממטרות החינוך ועניין זה פורט בנייר העמדה.

 

 

ז.      האם מדובר בתכנית מקורית?

 

תשובה:

לא. התכנית המפורטת לעיל היא עיבוד של עמדות פסיכולוגים ואנשי חינוך מרחבי העולם החוקרים ערכים ופסיכולוגיה; ישנם חוקרים החוקרים נושאים מבניים בעולם החינוך וקוראים לשינוי המבנים החינוכיים (לדוגמא קן רובינסון ראה כאן).
ראו לדוגמא הרצאתו של פרופ' סליגמן בה הוא מספר כי צבא ארה"ב הכניס תכניות לפסיכולוגיה חיובית לכלל 1.1 מיליון חיילים על מנת לשפר את יכולתם הפסיכולוגית:

http://www.youtube.com/watch?v=weVPtrXMMx8

• קודם
• הבא