שלמות המפלגה ולמה אופוזיציה?
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שני, 23 מרס 2009 17:37
- מחבר\ת רועי אסף
לא משנה מה תהה ההחלטה מחר, יש לכבד את החלטת מוסדות המפלגה.
אם צד זה או אחר ינצח בהצבעה חשובה וגורלית זו, על כל נבחרי הציבור יש לקבל החלטה טרם ההצבעה כי נשארים ביחד בגוף המפלגתי זה, שהיה החשוב ביותר בתולדות המדינה ועוד יחזור ויהיה כזה, הבוחר בחר ברשימה הזאת כרשימה אחת וזה מה שהם יקבלו.
אני מבין היטב את הקוראים לאחדות ואת הצורך בגילוי אחריות לאומית ואני מאמין בלב שלם שזו היא ראייתם של חלק גדול מהחברים, לטובת המדינה ולטובת המפלגה, ולא לטובת התקדמות אישית כזו או אחרת, וזה הסדר הנכון בפוליטיקה טובת המדינה, טובת המפלגה ורק אז הטובה האישית.
למרות היותי צעיר, אני חבר פעיל במפלגה וחבר ועידת המפלגה זה שנים רבות, אני זוכר את יו"ר השונים: את החבר לשעבר שמעון פרס משכנע את החברים ללכת לקואליציה שאותה לא אנו מרכיבים, אני זוכר היטב את החבר בן אליעזר אומר את אותם הדברים, ואת החבר פרץ שהכניסנו לממשלה ואכן ניהל מו"מ מעולה וראינו זאת בתיקים שקיבלנו, גם כאשר נוצרה קונסטלציה בעייתית ביותר במהלך הקדנציה נשאר בממשלה, וכל פעם באותו רגע זה נראה לוועידה שאישרה זו שיקול נכון.
כל פעם מנהיגי המפלגה אומרים אנו נתחזק בקואליציה והתוצאה אחרת, האמנתי כי ליו"ר הנוכחי ברק בו תמכתי בכל כוחי בבחירות האחרונות, לא הייתה ברירה אלא להחזיק במשרד הביטחון למען ביטחון המדינה, במצב העגום ששרר כאן לאחר מלחמת לבנון השנייה; אך המצב השתנה שוב בזכותנו, ושוב ללא הוקרה משמעותית מאת רוב הציבור בישראל.
דרכנו נצחה – גם במישור האידאולוגי המדיני וגם במישור האידאולוגי הכלכלי, אז מדוע אנחנו מאבדים מושבים בכנסת בכל בחירות מחדש?
הסיבה היא פשוטה – מפלגת שלטון או שמרכיבה את הקואליציה או שמנהלת את האופוזיציה, נכון אפשר יהיה לשבת בממשלה הזאת בדיוק כפי שש"ס יושבת בכל הקואליציות על מנת לייצג את ציבורה הסקטוריאלי, ונכון שמפלגת העבודה תדאג לכלל הציבור כולו כרגיל והציבור לא בתמורה לא יצביע עבורנו ראו את - ניסיונות ההווה והעבר.
נכון יותר יהיה לומר שבמהלך העשור האחרון כוחנו הולך ויורד ממערכת בחירות אחת למשניה עם יו"ר שונים וטובים ועם הרשימות המעולות ביותר בכל כנסת.
הגיע הזמן לשינוי, לא של הדרך הרעיונית ולא של הנהגת המפלגה בה אני מאמין, אלא של האסטרטגיה הפוליטית, הגיע הזמן לאופוזיציה;ויהיה המחיר שאותו נשלם ושהעם ישלם אשר יהיה, זהו היה רצון העם שהטילו את פתקי ההצבעה שעל רובם, לצערי העמוק,לא היו מודפסות האותיות "אמת" ויש לכבד את רצון הבוחר.
