תסכולו של עיתונאי
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שלישי, 17 פברואר 2009 10:00
- מחבר\ת יהושע בן משה
מאמרו של ארי שביט "נסיכת השבט" (הארץ 12.02.2009) מסמן יותר מכל הכזבה על שתוצאות הבחירות לא התחשבו בהשמצות הקודמות שלו על ציפי לבני.
"הפחד מפני בנימין נתניהו והתיעוב כלפי ברק הוציאו את השמאל מכליו..." כותב שביט וזה נכון, רק שכל מי שמיחס את זה לספינים או להצלחה של קמפיין, עושה לעצמו מלכה קלה מדי.
מי שהעריך כמוני שהסכנה של התחזקות גוש הימין ביחד אם ניצחון של ביבי והליכוד היא סכנה ממשית,היוצרת מציאות חדשה המסוכנת ביותר לעתידה של המדינה, והגוברת על כל יתר הסכנות של מי יכנס לכנסת ומי לא, הגיע מזמן למסכנה שחייבים לחזק את הברירה היחידה המסוגלת לעמוד מול הליכוד.
ליחס את ההצלחה הכבירה של ציפי לזכותם של אנשי הקמפיין שלה, זה לזלזל באינטליגנציה של הישראלים.
לבני לא הפכה לנסיכת השבט, אבל הציבור העדיף אותה גם על ביבי וגם על ברק.
"החלופה המציאותית השפויה הייתה ממשלת אחדות לאומית בראשות בנימין נתניהו ,לבני וברק" כותב עוד שביט. מה לעשות זה בדיוק מה שלא רצינו, לא ביבי בראש ולא ברק בפנים.
"במקום שהציר המכונן של הממשלה הבאה יהיה הליכוד-העבודה....."ממשיך שביט ובכך הוא מגלה את צפונות ליבו.
לא ביבי בראש ולא ברק כשותף לו, הם הכוונות של רוב האנשים שהחליטו להצביע ציפי, למרות ואולי בגלל שהם שייכים למחנה השמאל. המהלך לא מספיק כמותית, ולכן עדיין לא ברור מה פרצופה של הממשלה הבאה.
הליכתה של מפלגת העבודה לאופוזיציה יאפשר לה לשקם את עצמה. חיבור אפשרי למרץ יבטיח שראשות האופוזיציה ישער בשמאל.
הרי קיימת אפשרות שציפי תצליח לרתום את ש"ס ויהדות התורה, תסתדר איך שהוא אם הליכוד, וישירו את ליברמן בחוץ.
