תבוסה למפלגת העבודה

חברים - עוד מוקדם לקבוע ועוד מוקדם לסכם ... אבל כנראה שבכול זאת לא אסתכן עם אקבע כי תוצאות מערכת הבחירות לכנסת ה-18 מסמלות תבוסה למפלגת העבודה.

חברי ותומכי תנועת העבודה לדורתיהם עומדים היום ומשפילים מבט מהמתרחש במפלגת העבודה, היורשת הפוליטית של תנועת העבודה וממשיכת דרכם של א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, דוד בן גוריון ואחרים.

בתקופה הקרובה עלינו לדון ולחשוב - האם האידאלים של תנועת העבודה פשטו את הרגל? האם אין מקום לתנועה סוציאל דמוקרטית בישראל? או, אולי לא באידאלים הבעיה אלא במי שנבחרו להוביל אותם? מי שהעמידו עצמם בחזית והטיפו לאופן התנהלות שבדיעבד הביא לתבוסת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-18.

מפלגת העבודה חייבת לנצל את התקופה הקרובה לחשבון נפש נוקב ועמוק. חשבון נופש שבו נדון שוב ברקע האידאולוגי והרעיוני שמובילים אותנו (ראו מדריך כיס לחבר תנועת העבודה), בהתנהלות שהביאה אותנו למצבנו הנוכחי ובפרט בנחיצות שבהתנעת תהליך שיקום מיידי מספסלי האופוזיציה והחייאת הפעילות במוסדות התנועה השונים - החל מסניפי המפלגה, הועידה הרעיונית ועוד.

הערה (התווספה בתאריך 11.2.2009): למרות הקולות הרבים הקוראים לפרישתו של אהוד ברק, אני דווקא קורא לו לא לנטוש את הספינה ולהוביל בגאון את המפלגה לספסלי האופוזיציה ובפרט את תהליך שיקומה הרעיוני והתפעולי של מפלגת העבודה. אהוד - בוא תוכיח לנו שאכן היית ראוי!