שינוי שיטת הבחירות הפנימית

הדמוקרטיה הינה מבנה אשר בה ע"מ להיבחר יש לייצר רוב של בוחרים ע"מ לייצר הסכמה כללית וזאת מכיוון שברור לכל אדם כי שיטת ה"רוב קובע" הינה יותר הגיונית‚ מוסכמת על הרוב ונכונה מאשר שיטה שבה המיעוט קובע.

 אבל לשיטה זו מספר מגבלות:

א.    השיטה הינה נכונה רק כאשר מבצעים פעולות אשר דורשות הכרעה איטית אשר דורשת הבשלה טבעית‚ ואינה טובה להכרעות מהירות.

ב.    השיטה אינה מתאימה להכרעה הדורשת מומחיות ומקצועיות מאחר ואין אפשרות ללמד בזמן קצר את כל האנשים המשתתפים את כל המשתנים‚ וזאת בשל רמתם המשתנה‚ והכרחיים אחרים.

ג.    האדם אשר נבחר בפעם הקודמת נמצא בעמדת כוח‚ שממנה הוא יכול לבצע פעולות אשר באופן כללי מעמידות אותו לפני מתמודדיו‚ ואלה נאלצים "להכפיש את הישגיו"- דבר הגורם לביזוי המעמד המפלגתי אל מול הציבור הרחב ומתיר את המפלגה במצב של "יצא שכרו בהפסדו" שבו המועמד שניצח בשל הכפשת בן מפלגתו‚ הקרוב אליו בדעותיו‚ נאלץ להרים את אותו ארגון‚ שהוא עצמו הכפיש את פעולותיו (למרות שלא הוא עמד בראשו‚ אך האדם העומד בראש ארגון מזוהה באופן טבעי עם הארגון עצמו)‚ דבר שבאופן וודאי יפגע בארגון. 

בנוסף במהלך ההתמודדות נאלץ המתמודד להבטיח הבטחות שלא בטוח שיתקיימו במציאות מאחר והמציאות שונה מהמצב המעבדתי של הבחירות.

ד.    השיטה שבה אדם נלחם כנגד אדם אחר גולשת למצבים של התכתשות "אישית" ולא עניינית‚ באופן טבעי‚ והדבר גורם לפילוג הבית הפנים-מפלגתי‚ והכלל-מדיני-חברתי‚ בעיה נוספת היא שהמתמודדים‚ ע"מ להיבחר‚ פולטים מידעים והשערות‚ אשר גורמות לבהלה והחלשת ציבור הבוחרים ע"מ להיבחר מטעמי אימה‚ ולעיתים‚ למרות שברור לכולם כי יש דברים אשר לא מוציאים לציבור הרחב בשל העדפת טובת הכלל על הטובה האישית‚ גם דברים כאלו יוצאים החוצה.

ה.    מלחמת הקיום של השליט כנגד אחרים באופן שוטף יוצרת מצג של חוסר יציבות‚ אשר בהכרח מורידה את קרן הארגון שהוא עומד בראשו‚ ומורידה את רמת תפקודו לרמה נמוכה.

במאמר זה בא אני להציע פתרון לבעיות אלה‚ אשר יביא לשינוי באופן קצר מועד וארוך מועד ביחד‚ ולא פתרון דמיוני אשר הינו בלתי ניתן לביצוע.

אין בכתוב פה ע"מ להכפיש אדם זה או אחר אשר ביצע את אחד החוליים של השיטה! אדם זה בסה"כ פעל לפי כללי המשחק אשר מוכתבים מעצם השיטה עצמה והשינוי‚ במידה ורוצים לשפר את יחס הציבור‚ רמת השלטון‚ היציבות הפנימית ויציבות השלטון‚ חייב לשנות את השיטה עצמה ואת מה שהשיטה מקרינה על האנשים‚ ולא לנסות לשנות את האנשים.

 יש 2 שיטות לבצע שיפורים בשיטה:

א.    להשאיר את השיטה על כנה‚ ולחוקק חוקים שיפעלו על המשתתפים - דבר שטוב אם השיטה אינה משדרת דברים הפוכים למתמודדים ויוצא שהחוקים מונעים מהשיטה להתקיים  (ראה חוק מימון מפלגות).

ב.    לבצע התאמות לשיטה עצמה‚ ובכך להעביר מסרים חבויים אשר ישפיעו באופן וודאי על המשתתפים.

כמובן שיש לפעול בשני המישורים במידה והדבר דורש זאת מאתנו.

הפתרון המוצא נבנה ע"י 2 מרכיבים:

א. שינוי שיטת בחירת המנהיג ע"מ לפתור את החוליים וחוסר השוויון שפורטו לעיל.

ב. חיזוק מעמד המנהיג במקביל ע"מ לאפשר לו להביא את האידיאולוגיה שע"פ נבחר לפועל.

מטרות השינוי: יציבות שלטונית פנים מפלגתית‚ ומתן כוח למנהיג המפלגה ע"מ לחזק את אמון הציבור במפלגה בטווח הארוך‚ לחזק את יכולת הביצוע של ההנהגה מהטווח הקצר‚ ושמירה על אינטרס המפלגה והמדינה.

מרכיבי השינוי:

1.    שינוי שיטת הבחירה לשיטה בת 2 שלבים‚ עם השינויים המתחייבים.

2.    מתן סמכויות למנהיג הנבחר ברשימה לכנסת.

3.    ריצה לבחירות עם "צוות" מנהיג + צוות ולא רק מנהיג.

שיטת הבחירות בת 2 שלבים:

ע"מ לתת יציבות למנהיג המפלגה ולכבד את מוסד ההנהגה אין לאפשר מצב שבו המנהיג מושמץ מפנים המפלגה‚ אין לאפשר לאדם להתחרות על ההנהגה לאחר שנכשל בה‚ ואין לאפשר מצב שאפילו למראית עין יראה שהריצה למנהיגות מפלגה מונעת מרצונות אגואיסטים ולא אידיאולוגיים‚ גם אם כך הדבר‚ דברים שמתרחשים באופן קבוע משיטה שבה המנהיג מתמודד ישירות מול שאר המתחרים.

יש ליצור שיטה בת 2 שלבים:

שלב א: בחירה האם מנהיג המפלגה הנוכחי ממשיך להיות מנהיג המפלגה.

בשלב זה המנהיג ידבר על הישגיו ועל מטרותיו להמשך‚ ועל השינוי לטובה בדעת הקהל שישפיע על אפשרות הבחירה בפעם הבאה‚ מתמודדיו ידברו על דעתם בנושאים אידיאולוגיים‚ ועל השינוי לרעה בדעת הקהל‚ ועל חסרונותיו של המנהיג.

בשלב זה המתמודדים לא ידברו על רצונם להתמודד ולא יאמרו כיצד הם יותר מהמנהיג‚ כמו כן לא ישמיצו את המנהיג באופן אישי אלא רק על רקע אידיאולוגי.

שלב ב: במידה והמנהיג מודח/מפנה את מקומו - בחירות למנהיג חדש.

בשלב השני‚ שיהיה רק אם המנהיג יודח‚ או יפנה את מקומו‚ יתחרו המתמודדים בינם לבין עצמם‚ ובשלב זה כל אחד יפרוש את דעותיו ויראה את יתרונותיו.

למנהיגים פורשים או שהודחו בכל מקרה לא יתאפשר להתמודד בשנית‚ גם לא כחבר כנסת‚ אלא לאחר 7 שנים‚ ויוכל להימצא ברשימה לכנסת רק כשריון מנהיג‚ המנהיג יהיה פטור מהמגבלה של שריון - רק פעם אחת‚ ויוכלו לשריין אותו כל ימי חייו.(ראה בהמשך).

עובדה זו‚ אשר לא תאפשר למנהיג שכבר היה בהנהגה להתמודד מראש תקטין את החיכוך האישי בין המתמודדים (שאין בו פסול כל עוד הוא בגדר הסביר‚ אך כאשר יש מצב של אי שוויון בין אדם בעמדת כוח לאחרים הסיטואציה קשה וגורמת לחיכוכם קשים אשר פוגעים במפלגה)

חיזוק סמכויות המנהיג

א.    שריון מנהיג:

לתת למנהיג 4 אנשים (4‚6‚8‚10) כבחירתו האישית‚ ברשימה לכנסת‚ שלא חייבים להתמודד‚ ולאו דווקא אנשים פוליטיים גרידא - דבר אשר ימשוך אנשים בעלי ויאפשר הכנסת אנשים מהמגזר הפרטי ומהאוניברסיטה מעמד שאינם מעוניינים להתמודד בפריימריס‚ דבר שיחזק את מעמד המפלגה וישדרג (לכאורה לפחות) את איכות חברי הכנסת.

שריון זה יהיה אפשרי לכל אדם רק פעם אחת בימי חייו‚ ולאחר מכן יאלץ להתמודד כחבר רגיל‚ מלבד מנהיג לשעבר שיוכלו לשריין אותו מספר פעמים ללא הגבלה.

ב.    מתן קול הכרעה:

במקרים של שוויון בהצבעות דעת המנהיג תהיה המכרעת.

ריצה לבחירות כצוות ולא כיחיד

לאפשר למנהיג לרוץ עם "צוות" כך ש- 3-5 תפקידים בממשלה מובטחים לאנשיו(לדוגמא שר בטחון‚ חוץ‚ אוצר וחינוך ‚ ואפשר גם משפטים או בת"פ אשר אלו הם תפקידים אשר מהווים עמוד תווך בביצוע אידאולוגיה בניגוד למשרדים אחרים אשר גם הם חשובים אך אינם משרדים "אידיאולוגיים")

סוג כזה יחזק את אמון העם בהנהגה ויאפשר לעם לדעת את מי הוא בוחר‚ ובכך להיות יותר בטוח בבחירתו האידיאולוגית‚ דבר שימשוך את הקולות הצפים.

שינויים מסוג זה יחזירו במהרה את אמון הציבור במערכת הפוליטית אשר נשחק בשל הסכסוכים הפנימיים הנשפכים החוצה ממניעים אישיים‚ ושינויים אלו יצרו אחדות פנים מפלגתית.

בבחירות הכלליות לא כדאי לעשות שינוי ע"מ לא להשפיע באופן עקיף על הציבור בישראל אשר אינו מעוניין בשיטה נשיאותית שבה הכוח מרוכז בידיים של אדם צמא כוח הפועל ממניעים אישיים‚ יותר טוב שסינון המנהיג יתבצע ברמה הפנים מפלגתית והבחירות הכלליות יהיו על עניינים אידיאולוגיים/אישיים לכנסת‚  מאשר בחירה של נשיא אשר ישחק את מעמד הכנסת.

הערת המערכת: עמדת מחבר מאמר זה מוצגת כאן ללא צנזורה ועריכה. מערכת הבמה מצאה לנכון להציג את ההצעה בכללותה ולהציג את ההסתייגות שלה באמצעות הפניה לחוסר הקיים בה והמוצג במסמך היסוד של האתר - "קריאה לפעולה מיידית".

• קודם
• הבא