אכן כבר שנים שמפלגת העבודה לא הייתה סוציאליסטית.

אכן כבר שנים שמפלגת העבודה לא הייתה סוציאליסטית.

 נראה כי ראשיה לא חשו שום הזדהות שהיא לא עם אורח חייה של מסעודה משדרות ולא עם אורח חייו של בוריס, מטאטא הרחובות ( בשירות הקבלן ) מכפר סבא. 

ועל כן אך דיקלמו שוב ושוב ללא סוף את המשפט הריק לחלוטין מכל מתוכן מעשי:  "קידום תהליך השלום",- 

וליבם כנראה נהה,- כמו ליבם של בכירים גם אולי בכל מפלגה אחרת,- אחרי "המצליחים" , "ידידינו",-

בעלי ההון הגדול.

אך זה השתנה. 

אולי אכן העובדה כי היום מי שאיננו קרוב כך או אחרת לצלחת ,- גם אם למנת סושי וספל מקיאטו עדיין ידו משגת,- 

הוא חסר כל סיכוי להפסיק אי פעם לחיות "מהיד אל הפה",- ביצבצה והגיעה גם אל השכבות הזחוחות של הבכירים,-

ואולי עשתה זאת גם הסתלקותו הברוכה של הזחוח העשיר והמרוחק מר ברק,-

ואולי בקע את הסלע הטיפטוף הסיזיפי והעיקש של הזעקה המתמדת של קומץ זעיר של נחושים (האמור בלשון זכר מאד-מאד כאילו נאמר גם בלשון נקבה) 

אשר טחנו שוב ושוב ושוב כי ייחודה האחד והיחיד ומשימתה העיקרית של "מפלגת העבודה" היא להיות יורשתה וממשיכת דרכה של "מפלגת פועלי ( פועלי ) ארץ ישראל"- 

אך הנה בכנס המפלגה בבית ברל  ב-19/6/2011 עוד כאשר "מחאת האוהלים" עדיין לא הייתה אפילו ספרמטוזואיד,

אמר יו"ר המפלגה, מר מיכה חריש, את הדברים הבאים: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3901895

בראוו ! 

שפתיים יישק.

ומי ייתן, וכולנו נפנים.

• קודם
• הבא