ביבי יציל את המדינה - כמו לואי ה-16 ומארי אנטואנט

במקום לבדוק איך ניתן לשפר את רמת החיים של האזרחים עסוקה הממשלה במציאת דרכים איך למרר את חייהם ולהעמיק את החדירה לכיסם. החלטות מתקבלות על בסיס של מציאות קואליציונית וכל בעל זרוע פוליטית דואג לציבור שלו. הנפגעים הם אלו שהצביעו בעד נתניהו הרואה בהם הימור בטוח ובסיס תמיכה קבוע.

מצביעים אלו הם בעצם הכבשים, הרוב הדומם שמצביע בכל מערכת בחירות והולך לישון בידיעה שבחר את כלב השמירה שיגן על הדמוקרטיה שלו, ידאג לביטחונו האישי וימנע כניסת פורצים לביתו. הנה מתעורר לו האזרח הקטן ומגלה כי הכלב הדביק אותו בפשפשים, אכל את השמיכה וטינף את הבית. באשר לפורצים, הם היו אבל גילו שהבית מוזנח, המקרר ריק, כספינו עבר למרתפי הממשלה ולנו יש קדחת. ומשכנתה.

יוצא האזרח למחות והממשלה בחוצפתה אומרת: "מה אתם רוצים, אלו כוחות השוק, זה עניין של היצע וביקוש".כוחות השוק יודעים לעשות רק דבר אחד-לקנות בזול ולמכור ביוקר. היצע וביקוש הנה המצאה של כוחות השוק. כאשר הם שולטים במוצר- הם יקבעו את המחיר, את הכמות ואת האיכות.

ניקח כדוגמא עבודת כפיים המצריכה מאמץ פיזי בתנאים קשים ומספר המשרות גדול ממספר המועמדים. הגיוני שהשכר יהיה מספיק גבוה כדי למשוך מועמדים אך כאשר מועמד ידרוש שכר שהוא גבוה משכר מינימום תגובת המעסיק תהיה תמיד זהה: אתה לא מהנדס, לא טוב לא כסף, מקסימום נביא סודנים".

על השמדת פירות וירקות כדי למנוע נפילת מחירים כבר שמענו בעבר. ישנן דוגמאות נוספות מהשוק החופשי אך הדוגמא המחפירה היא הדרך בה מספסרת המדינה באדמות הציבור ועושה כל שביכולתה למקסם רווחים בדרך של מכירה מדודה של קרקעות.

כל אדם נדרש לעזור לזולת ולא לאפשר לחלשים ליפול. בתקופה המודרנית המעשים הטובים נקראים מס הכנסה. כל אדם מפריש משכרו והמדינה משתמשת בכסף לטובת הכלל בצורה של ערבות הדדית המאפשרת לכל אדם להיעזר בכספי המדינה כאשר מצבו בכי רע ובאופן כללי לקבל שירותים שונים שהיו עולים הרבה יותר אלמלא ניתנו באופן מאורגן.זוהי עסקה בין שני צדדים- אתם תנהלו אותנו לטובת הקולקטיב שנקרא מדינה ואנו נשלם לכם כדי שתעשו את עבודתכם על הצד הטוב ביותר.

בכל גוף עסקי שמניותיו מוחזקות על ידי הציבור יש דירקטורים מטעם הציבור והגיע הזמן ליישם את העיקרון במשרדי הממשלה.

חשוב שתהיה ועדת ביקורת שתבדוק שהתהליכים מתבצעים באופן תקין ותוכל לטפל בתלונות אזרחים  על פי המודל של חברות כלכליות, תוך הגדרת זמני טיפול ועדכון הלקוח בפעולות שננקטו. במקביל יוכלו גופי הביקורת לעקוב אחרי תהליכים במשרדי הממשלה כדי לוודא שאינם סוטים מהמטרות המוגדרות להם וכי הם פועלים לטובת כלל האזרחים ולא לטובת סקטור זה או אחר.

דו"ח מבקר המדינה חשוב מאוד אך יישום ההמלצות הנו החלק החלש בשיטת ההפעלה של המבקר ועקב כך ניטל העוקץ מן המסקנות.

כאשר נותנים לחתול לשמור על השמנת צריך לקחת בחשבון שהוא יאכל חלק גדול ממנה. כאשר נותנים למכבש הממשלתי לנהל את חיי האזרחים צריך לקחת בחשבון שחלק מאיתנו ישחקו בין הגלגלים. ללא ביקורת ופיקוח של נציגי הציבור לא יהיה תפקוד תקין של משרדי הממשלה. חברי הכנסת לא יכולים לשמש בתפקיד זה מכיוון שתפקידם לעסוק בחקיקה. נושא ועדות הביקורת בכנסת לא מוכיח את עצמו ובוודאי שחברי הכנסת לא יכולים לפקח על התנהלותם שלהם והדברים הוכחו בעבר.

ראש הממשלה פועל כשבראש מעייניו הישרדותו האישית בתפקיד שבו הוא נמצא: מובטל הנתמך באופן תמידי על ידי המדינה, נכשל שקיבל ציון עובר ונבחר בשנית.

במצב הנוכחי יתכן וביבי ישרוד את גל המחאה הנוכחי תוך ניצול חוסר ניסיונם של המוחים אך עליו לזכור כי אם לא ייתן פתרון לבעיות אמיתיות שגרמו למחאה הרי שבסיבוב הבא יפגוש מפגינים אחרים, מיואשים יותר, אלימים יותר ושאפתנים יותר. בפעם הבאה הם יגיעו עם רשימת דרישות מסודרת, עם מערך דוברות ועם לא פחות מרצון להיות שותפים בשלטון.

הערה לענין חוסר נכונות ראש הממשלה ונציגי האוצר לפגוש ולהידבר עם נציגי המחאה באופן פומבי. להלן ציטוטים מבלוג של "liorgimel" עם תוספת של  פרטי האתרים אליהם הוא מתייחס ומסבירים מדוע נציגי הממשלה לא מסוגלים להתחייב לעין המצלמות:

Posted on August 1, 2011 by liorgimel http://liorgimel.wordpress.com/

"הדרישות של ראשי המאבק לקראת המשא ומתן באמת נשמעות רע מאוד. מה פתאום לדון ישירות עם נתניהו? ועוד מול מצלמות? כדי להבין מה הקטע, כדאי להזכיר כמה דברים לגבי משאים ומתנים עם משרד האוצר. אולי לתקשורת ולציבור יש זיכרון קצר, אבל האינטרנט זוכר הכל. עשר דקות של חיפוש בגוגל הביאו את התוצאות הבאות":

יוני 2011: משרדי האוצר והבריאות הפרו את ההסכם שסיים את שביתת האחיות.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3521210,00.html כלכליסט 16/6/11 כתבה מאת מיקי פלד

פברואר 2011: חמישה מיליון שקלים שנתניהו הבטיח למעון לנשים מוכות ב-2009 עדיין לא הגיעו.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1213548.html הארץ 6/2/11 כתבה מאת דנה ויילר-פולק.

ינואר 2011: יושב ראש הועדה לבחינת התחרותיות בשוק התקשורת: “האוצר שיקר לי, שיקר לשתי ועדות ציבוריות, שיקר לבית משפט ושיקר לוועדת הכספים של הכנסת".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000615429  גלובס 13/1/11 כתבה מאת לי-אור אברבך

ינואר 2011: האוצר הפר את ההסכם עם השלטון המקומי לגבי הורדת מחירי במים.

http://www.kono.org.il/?CategoryID=288&ArticleID=841  מקומון אונו 26/1/11 כתבה מאת דליה מזורי

אוקטובר 2010: האוצר הפר את הבטחתו לריבלין לצמצם משמעותי את חוק ההסדרים בתמורה לתמיכתו בתקציב דו-שנתי.

http://finance.walla.co.il/?w=/5651/1744834  ואללה 18/10/10 כתבה מאת פנחס וולף

יולי 2010: האוצר לא עמד בסיכום שסיים את שביתת הרשויות המקומיות.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1180415.html   הארץ 19/7/10 כתבה מאת פאדי עיאדאת

נובמבר 2006: האוצר הפר הסכם עם ההסתדרות לפתרון הלנת השכר ברשויות המקומיות.

.http://www.inn.co.il/News/News.aspx/156703  ערוץ 7 26/11/06

• קודם
• הבא