כי במושב לצים לא תשב
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב ראשון, 15 יוני 2008 16:41
- מחבר\ת דוד לוי
כותרת המאמר לקוחה מהפסוק הראשון בפרק הראשון בספר תהילים. למי שלא מכיר‚ הנה הפסוק כולו: "אשרי האיש‚ אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב...."והנה‚ מוצאים אנו את עצמנו יושבים במושב לצים‚ הלוא הוא ממשלתו של אולמרט.
אולמרט כנראה רחוק מלהיות מבורך ומכובד (אשרי=יבורך/יכובד). שהרי ניכר שהאיש לא שמע על ספר תהילים. שכן ברור כשמש ("לכאורה....") שהלך בעצת רשעים לא פעם ולא פעמיים בעת פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד ב-97למשל ובפרשת בנק לאומי ובפרשת הבית בכרמיה ובפרשת טלנסקי ועוד ...
אולמרט גם בוחר בדרך חטאים כל בוקר בו הוא נאחז בהגה השלטון ויחד עם טלטלותיו הפליליות הוא מטלטל את מדינת ישראל כולה. אולמרט‚ בלב קר‚ רואה כי הספינה המכונה "ישראל"נחבטת‚ מיטלטלת‚ מוכה ומתנדנדת והוא בשלו- אוחז בהגה ומשחית את הספינה יחד איתו. לעיתים נראה שיאלצו לעקור את ההגה כדי לפטור אותנו מעולו של זה.
ובמושב לצים? לאולמרט יש את הכבוד המפוקפק כמייסד מושב הלצים וכי לא ישב בו? ישב גם ישב.
אסור לנו לזלזל בעיקרון שאומר במושב לצים לא תשב. כי עד מהרה התפוח הרקוב ירקיב את הערמה כולה. בכל רגע שמפלגת העבודה ממשיכה לשבת בממשלה אולמרט היא למעשה שותפה לכל מעשה ולכל החלטה וסירחונו המבאיש של אולמרט וקדימה הולך ונדבק בנו ודבר לא יעזור.
על המלחמה הכושלת אותה הוביל אולמרט‚ חתומה גם מפלגת העבודה. על החמרת המצב בנגב המערבי‚ חתומה גם מפלגת העבודה. על הריקבון של גלעד שליט בשבי החמאס חתומה גם מפלגת העבודה. על השארתו של אולמרט בשלטון‚ חתומה גם מפלגת העבודה.
נושאים רבים וקריטיים עומדים על הפרק כשוקת שבורה-חוסר ההחלטיות לגבי שיחות השלום‚ המצב הכלכלי המדרדר‚ המצב המחמיר בנגב המערבי‚ הפשע הגואה ברחובות‚ השחיתות הגואה בשלטון והרשימה עוד ארוכה ...
לאור כל אלה‚ איזה פרצוף יש למפלגת העבודה? פרצופה של מפלגת העבודה הוא פרצופו המכוער והנכשל של אולמרט.
אז זהו מושב הלצים וזהו המנהיג שלו אבל מה איתנו? מה עם מפלגת העבודה? האם נגזר עלינו מלמעלה לשבת במושב לצים זה? האם זה מחויב המציאות לחזק את אחיזתו של אולמרט בהגה השלטון?
מדוע בכל זאת ממשיכים אנו לשבת במושב הלצים של אולמרט?
היעלה על הדעת שמפלגת העבודה הותיקה והמכובדת איבדה כל טיפת אמון בעצמה וכך נאחזים אנו באולמרט ומפלגתו כרך הנולד וחסר האונים בשד אימו?
קשה להאמין‚ אבל זוהי המציאות הכואבת. נראה כי אהוד ברק‚ הגנרל הדגול‚ רמטכ"ל צה"ל‚ ראש ממשלת ישראל לשעבר‚ שר הביטחון של מדינת ישראל‚ איבד כל אמון בעצמו. אם רק היה משכיל להוקיע את אולמרט‚ להפגין אומץ אל נוכח מבחן האמת בקלפי אך לדעת שהוא עושה את הדבר הנכון. תחת זאת‚ בקוצר רואי משווע‚ מעדיף אהוד ברק עוד כמה חודשים מגמגמים וחסרי משמעות בשלטון על פני התייצבות מול עם ישראל באומץ ויושרה. התייצבות כזו‚ לטווח הארוך הייתה משקמת את מפלגת העבודה. הייתה מבדילה את מפלגת העבודה מכל תאבי השלטון כאולמרט‚ ש"ס‚קדימה‚ הגמלאים והליכוד. מפלגת העבודה הייתה בצעד כזה ממתגת את עצמה כמפלגה אמינה‚ רצינית ובעלת עקרונות אמיתיים ודאגה אמיתית לעם ישראל ולטוהר השלטון.
לטעמי‚ צעד כזה היה לוקח את מפלגת העבודה קדימה ומשפר את מצבה יותר מכל תוכנית שיקום אפשרית.
השבועות הקרובים הם ההזדמנות האחרונה למפלגת העבודה לעשות כן. ממילא‚ בממשלה הנוכחית לא נוכל לבצע שום צעד משמעותי ולא נוכל לתרום למדינת ישראל במאומה.טוב יעשה אהוד ברק אם יבין זאת‚ יאזור אומץ וידיח את אולמרט לאלתר. המנייה של מפלגת העבודה תעלה‚ והדלת לממשלה הבאה בראשות מפלגת העבודה תיפתח.
אם כן‚ במושב לצים לא תשב ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
