שלי יחימוביץ היא המועמדת המובילה שלי לראשות העבודה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב ראשון, 08 מאי 2011 21:48
- מחבר\ת דקל עוזר
זהות מועמדי מפלגת העבודה מסמלת יותר כי מפלגת העבודה עומדת בפני שינוי לטובה ולרוב המועמדים יתרונות משלהם, עם זאת ולזמן הזה, שלי יחימוביץ היא המועמדת הטובה ביותר.
אתחיל בגילוי נאות: אני תומך בשלי יחימוביץ לראשות העבודה עוד בטרם כתבתי מאמר זה, אך אודה, לא אבוש ואצהיר כי רק לפני ארבע שנים תמכתי בכל ליבי בעמיר פרץ, לפני שנתיים פניתי מיוזמתי לבוז'י הרצוג מתוך האמונה שהוא היה המתאים ביותר להנהיג את מפלגת העבודה והעובדה שעמרם מצנע הסכים לרדת לשירות ירוחם ריגשה אותי בעבר וממשיכה לרגש אותי היום.
אני רוצה לשתף אתכם בחשבון הנפש הפנימי שערכתי בין ארבעת המועמדים הללו, אבל לפני כן, כמה מילים על שני המתמודדים הנוספים ועל פרופ' אבישי ברוורמן.
אתחיל בפרופ' ברוורמן – ברצוני להוריד את הכובע בפניו. פרופ' ברוורמן זיהה שסיכוייו נמוכים ומתוך תחושת אחריות נסג מהצהרתו להתמודד והעביר את תמיכתו, באופן גלוי חלקית, למועמד אחר.
נסיגה מהתמודדות – אינה בושה, אלא כבוד. הכרת המציאות – אינה זכות אלא הכרח.
פרופ' ברוורמן, שהינו אדם הטעון בכוונות טובות אך קיבל לא מעט החלטות פוליטיות שגויות בעבר, הראה בהחלטה זו אומץ לב אישי.
לעומתו קיימים שניים, אשר התמודדותם אינה אלא מהלך אופורטוניסטי ופסול, אשר מייצר תדמית ציבורית של חוסר לכידות פנימית במפלגת העבודה נוכח העובדה שישנם כביכול שישה מועמדים למפלגה שבה חברים שמונה מנדטים. יותר מכל דבר אחר, ההתמודדות מלמדת על ניתוק מוחלט מהמציאות וחוסר אכפתיות מופגן מטובת מפלגת העבודה וכלל חבריה ואני מתכוון כמובן לאראל מרגלית ולשלמה בוחבוט.
שלמה בוחבוט
אתחיל בשלמה בוחבוט. מר בוחבוט הנו יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מעלות תרשיחא. בלי לפגוע חלילה, אני תמה איך הוא הגיע למסקנה שמהתפקיד הזה הוא צריך לקפוץ ישירות לראשות מפלגת העבודה. מי המליץ לו על כך? מה הוא עשה שמעמיד אותו במדרגה לאומית לעמוד בראשות מפלגת העבודה?
לא בכדי, שלמה בוחבוט אינו נתפס כמועמד רציני בסקרים הפנימיים והחיצוניים ולפיכך המלצתי למר בוחבוט – כבודך עדיין איתך, אבל אם תמשיך בהתמודדות ההזויה הזאת הוא לא יישאר שם הרבה זמן, עשה כמעשה פרופ' ברוורמן.
אראל מרגלית
אך חמור הרבה יותר היא ההתמודדות של מר אראל מרגלית. אני מבין שכסף נותן לאנשים תחושת כח ועוצמה שעולה להם לראש, והיכולת לפטר ולבחור השקעות הופכת אדם ברבות השנים, כך נדמה, למנותק מהמציאות ומהציבור, אבל לעולם לא חשבתי שנראה גרסה ישראלית כה מצחיקה לדונלד טראמפ.
מי אתה אראל מרגלית שאתה חושב שאתה יכול לראשות מפלגה? היית מעורב בפעילות במגזר השלישי וניהלת קרן השקעות – כל הכבוד. אני מוריד את הכובע בפניך. האם נראה לך שאתה יכול לקפוץ לראשות העבודה במהלך אחד? האם אתה יודע איך מתנהלת מפלגה? האם אתה מכיר את ליקוייה של מפלגת העבודה?
ברוב חוצפתו, משווה עצמו אראל מרגלית לברק אובמה וטוען: "גם לאובמה לא היה ניסיון פוליטי". האמנם אראל מרגלית לא יודע שאובמה כיהן כסנאטור במדינת אילנוי וחבר הסנאט בארה"ב?
אם לא די בחוצפתו הרבה, מעז אראל מרגלית להשמיץ את יתר המועמדים ולהביא חזון שכל כולו שמרני, נדמה כאילו נלקח היישר מאתר הליכוד.
יכול להיות שכישוריו של אראל מרגלית יכולים לתרום לא מעט לכל מפלגה בישראל, אבל החוצפה של אדם שחושב שהוא ראוי יותר מכל אחד אחר בזמן שמולו מתמודדים ארבעה פוליטיקאים ותיקים בעלי משקל, מלמדת על יהירות וסולם ערכי פגום לחלוטין מטעמו של אראל מרגלית: אני ואפסי עוד.
אראל מרגלית כנראה סבור שמכיוון שהייתה לו הצלחה רבה בעולם העסקים הוא ראוי יותר מאחרים. זהו סוג ההיגיון הניאו-ליברלי האנטי אנושי החמור ביותר: אתה מרוויח, אתה עילוי. אין לך כסף? אתה אשם, זה בגלל שאתה תת אדם".
ההנחה הרווחת היא שאראל מרגלית מעוניין להצטרף למירוץ על מנת להשיג חשיפה כדי להתמודד בהמשך על מקום בכנסת ישראל. אם כך הדבר, לא ברור לי מי היועץ שלו – האם אתה חושב שהתמודדות הזויה, שממנה תצא הזוי ומושמץ, תוסיף לדימוי הציבורי שלך?
אני קורא מכאן לכל מי שיש לו קשר עם אראל מרגלית, שרגליו על הקרקע אך ראשו כנראה בחלל: קראו לו לנחות ולהצהיר על אי-התמודדות. קראו לו להצהיר כי ההתמודדות שלו הייתה רק כדי לתת הד לקריאה חזרה הביתה למפלגת העבודה. קראו לו להכריז שהוא יתמוך בכל מי שייבחר – כך הוא גם יחזיר לעצמו את הסיכוי להיבחר לכנסת.
הקריטריונים הרלוונטיים לבחירת מנהיג מפלגת העבודה בבחירות הנוכחיות
יתר המתמודדים לראשות העבודה, כאמור בפתיח מכתבי, מביאים כל אחד יתרונות אישיים כאלו ואחרים שאותם אמנה, אך לפני כן אסביר את הקריטריונים לפיהם אני סבור שיש לבחור את המועמד בבחירות הנוכחיות.
הקריטריון הראשון הוא נושא האמינות – הציבור פשוט לא מאמין לאף מילה שאומרים מנהיגי המפלגה מאחר ומנהיגיה בשנים האחרונות הולכים עם אחד בפה ואחד בלב והוליכו את הציבור שולל.
הקריטריון השני הוא העוצמה הפנימית והפוליטית לשנות את פניה של המפלגה, כלומר: את החוקה שלה, ולהפוך את המפלגה מאוליגרכית ח"כים מושחתת למפלגה דמוקרטית ואת נבחריה מיהירים וחסרי ערכים לשליחי ציבור בעלי מידות של צניעות ויושר.
הקריטריון השלישי הוא הבשורה החברתית לשינוי סדרי עדיפויות. אם יש דבר אחד שמסכם את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, אשר לעולם תשרור בה תחושה של סכנה קיומית, הרי שהוא אחדות העם היהודי בתוכה. למדינת ישראל אין סיכון דמוגרפי ויתרונה הצבאי ברור. כל אחד מהמועמדים ישאף לשלום ולהסדר בכוונה טהורה וללא פשרות בנושא הבטחוני, כמו גם יבחן מחדש את נושא היקף הממשל הצבאי בשטחי יהודה ושומרון, אך שאלת מוכנות הציבור הישראלי להקריב את חייו עומדת בפני סימן שאלה כאשר בתמורה לאותה מוכנות אין כל תמיכה הדדית ואנשים לא מסוגלים לבנות משפחה ולחיות בכבוד במדינה בשל חסר כלכלי. מפלגת העבודה חייבת לבוא עם בשורה משמעותית לציבור הישראלי בעניין הזה.
שלושת הקריטריונים לעיל הם הקריטריונים החשובים ביותר. לצידם עומד קריטריון נוסף, פחות בחשיבותו בעת הזאת, והוא תוצאת הבחירות התיאורטית בראשות כל אחד מהמתמודדים. הסיבה שזהו קריטריון פחות בחשיבותו נמצאת בעובדה שסקרים, מעצם מהותם, אינם יכולים לחזות תיאוריות.
יתר על כן: ברור שלתוצאת הבחירות של מפלגת העבודה יהיה קשר ישיר לפועלו של יו"ר המפלגה וחבריה עד לבחירות ומכאן שכל סקר תיאורטי מסוג זה נטול כל ערך ובהיעדר יכולת לחזות ולמדוד את הקריטריון אני ממליץ לכולם להתרכז בשלושת הקריטריונים הראשונים שציינתי – התוצאה בבחירות תהיה התוצאה המסתברת של הפעילות בשלושת הקריטריונים הללו.
כעת אעבור לניתוח ארבעת המועמדים המובילים לראשות מפלגת העבודה.
יצחק בוז'י הרצוג
כפי שפתחתי, לפני כשנתיים הייתי סבור כי בוז'י הרצוג יכול לעשות מעשה מנהיגותי, ולהפוך למוביל דרך, אך הוא לא עשה כן. כפי שיובהר להלן, לעמדתי, בוז'י הרצוג מקבל ציון נכשל בשלושת הקריטריונים אותם הנחתי לבחירת יו"ר המפלגה.
אמינות ציבורית
בוז'י הרצוג, כנראה בעיקר בשל חזותו החיצונית, נתפס כ"ילד טוב ירושלים", ביטוי המקבע אותו כפתי שניתן להוליך אותו שולל. אני שולל את הניסוח השטחי הזה ולדעתי המצב של בוז'י חמור בהרבה.
בוז'י הרצוג איבד את רוב מטען האמינות שהוא החזיק בעת שהסכים לכניסה לממשלת ביבי-ליברמן ואת כל כולו בעת שקרא להחלפת אהוד ברק בשל התנהלות כושלת של הממשלה אבל סירב לפנות את כיסאו שלו. יהיו הסיבות אשר יהיו – בחירה בבוז'י משדרת לציבור כי מפלגת העבודה להיות אחד בפה ואחד בלב ותמשיך לספר סיפורים, אך ברגע האמת לא תעמיד שום קו אדום ותמכור על ערך בתמורה לג'ובים בממשלה.
תוצאה: נכשל.
שינוי פני המפלגה ונבחריה
שינוי פני המפלגה דורש מהלך אמיץ של שינוי חוקה המחייב את חברי המפלגה לכללים המחייבים חומרה גבוהה מהחומרה הנדרשת בחוק לגבי שקיפות אישית, מחויבות לדרך והתנהגות אישית.
אני מאמין שבוז'י הרצוג לא ילך למהלך משמעותי בעניין זה מאחר ואינני רואה בהתנהלותו כל הכאה על חטא, או התייחסות לנושא. יתר על כן: בתקופה הארוכה שבה שימש כאיש ציבור לא התנהל ח"כ הרצוג בשקיפות אישית ולא היה אור לגויים בעניין זה, בלשון המעטה.
חשוב לומר לזכותו של הרצוג שהוא איש שיח, ותחת הנהגתו מוסדות המפלגה יחזרו לתפקוד לכאורה, אך לכאורה בלבד, מאחר וללא הכפפה של חברי הכנסת למוסדות המפלגה ולנורמות אתיות גבוהות לא יתכן כל שינוי משמעותי במפלגת העבודה.
תוצאה: מספיק בקושי.
בשורה חברתית
בוז'י כיהן כשר בממשלת נתניהו האחרונה, אך לא רק בממשלה זו. בוז'י כיהן כשר בכל ממשלה שבה ניתנה לו האפשרות לעשות כן. לטובתו כביכול ייאמר שהוא עשה כמיטב יכולתו והוא אכן אדם חרוץ ופעלתן, אך לרעתו ייאמר שמנהיג מפלגה צריך להראות תפיסת עולם רחבה.
בעצם העובדה שבוז'י סבר שהוא יכול לשנות את ההתנהלות הציבורית על ידי תפקוד כשר בנישה ספציפית, בין אם זה משרד התיירות או משרד הרווחה, תוך שהוא כפוף לתכתיבים שליליים מממשלות שמובילות אותנו לכיוונים פסולים ובעיקר ממשלת ביבי-ברק-ליברמן, עליה הגן פעם אחר פעם אין אפשרות אלא לומר בפה מלא שבוז'י הוא אולי מנהלן טוב, אבל אינו מנהיג.
ניסיונותיו של בוז'י הרצוג להציג תכניות שלום מלמדות יותר מכל על היעדרה של כל בשורה חברתית אמיתית, אלא מהוות ניסיון להחיות שיח תיאורטי ובלתי רלוונטי שיש עליו קונצנזוס ציבור ברור.
האמור לעיל יכול להוביל למסקנה חמורה הרבה יותר והיא שבוז'י אינו מחזיק בכלל בתפיסת עולם וגם אם לא נכון להשתמש במילים כל כך קשות, הייתי קובע כי הוא בוודאי אינו מביא עימו כל בשורה לחברה בישראל.
תוצאה: נכשל.
עמרם מצנע
עמרם מצנע, אלוף במילואים וראש עיריית חיפה במשך עשר שנים היה יו"ר מפלגת העבודה בתקופה קשה בתולדות המפלגה. בתקופה זו התקשה לתפקד נוכח הפוליטיקה הפנימית במפלגת העבודה ובעקבות כך עבר לשרת את הציבור כראש מועצה ממונה בעיר ירוחם.
אמינות ציבורית
עמרם מצנע הוא אדם ישר ואמין לכל הדעות. ליבו ופיו שווים והוא גילה צניעות אומץ לב פעמים רבות במהלך חייו.
תוצאה: טוב מאוד.
שינוי פני המפלגה ונבחריה
עמרם מצנע נכווה קשות בתקופתו הקודמת כיו"ר מפלגה, והוא כבר הכריז כי יש לבצע שינויים מרחיקי לכת בתקנון מפלגת העבודה, אלא שהשינויים שהוא מציע, כמו גם החיבורים הפוליטיים שהוא מבצע, נדמה כי ישנו את פניה של מפלגת העבודה אך לא בכיוון הנדרש.
הצעתו של עמרם מצנע היא שריון כל מקום זוגי לחברי הכנסת הקיימים, כאשר בחירת המקומות תתבצע בפריימריז, כאשר יתר הבחירה תתקיים על ידי ועדה מסדרת.
הצעה זו הופכת את נציגי המפלגה משליחים לאליטות ממונות והיא מייצרת שמרנות טבועה מאחר וועדה מסדרת מורכבת, לעולם, מ"זקני העם", היינו: ותיקי מפלגת העבודה.
במילים אחרות, עמרם מצנע מציע שינוי, אבל לא במטרה להפוך את מפלגת העבודה לדמוקרטיה פתוחה, אלא לחזק את האוליגרכיה השמרנית ואינו מציע להחיל כל חובה מהותית על חברי הכנסת של המפלגה.
יכול להיות שעמרם מצנע ישנה את דעתו בעניין זה, נראה. הכיוון לא נראה חיובי.
תוצאה: נכשל.
בשורה חברתית
עמרם מצנע מגיע עם אמירה חברתית של חיזוק הפריפריה והחינוך, ואני סבור שזוהי אמירה חברתית אותנטית, עם זאת, השינוי החברתי שעמרם מצנע מציע אינו שינוי תפיסתי כולל כמו שמציעים עמיר פרץ ושלי יחימוביץ (ראו בהמשך), אלא שימור מערכת הקניין והמיסוי תוך שינוי סדרי עדיפויות.
במובן הזה אני סבור שעמרם מצנע, אשר תיפקד כראש עירייה בשנות ה-90, וכראש ועדה קרואה המקבל יחס מועדף, שבוי בפרדיגמות כלכליות שגויות ויותר מכל מועמד אחר.
תוצאה: טוב.
עמיר פרץ
שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, סרן במילואים, ראש עיריית (מועצה מקומית) שדרות, יו"ר ההסתדרות, ראש עם אחד אשר זכה בראשות מפלגת העבודה בבחירות כנגד שמעון פרס תחת הכרטיס החברתי והבא את בשורת השינוי החברתי לפוליטיקה הארצית.
אמינות ציבורית
לעמיר פרץ יש כוכבית בעניין זה בשל העובדה שהוא קיבל על עצמו את תיק שר הביטחון. אני חייב לציין כי אני סבור שטענה זו אינה מוצדקת מאחר ושיטת המשטר בישראל קובעת כי שר הביטחון הוא מעיין ראש ממלכה פרטית אשר השלכותיה על החברה הישראלית גדולות מאוד ותחת השיטה הנוכחית, שר הביטחון יכול להוביל שינויים חברתיים משמעותיים ביותר, ועמיר אכן פעל בכיוון הנכון כשר ביטחון. עם זאת, גם הוא עצמו מבין שהוא אכזב את בוחריו בהחלטה ההיא, אשר תוצאותיה ידועות לכולנו.
כוכבית נוספת מקבל עמיר פרץ בתמיכתו הספק גלויה ספק לא גלויה בקדימה, כאשר הוא טוען בגלוי כי הוא יעביר קולות מהימין ויגיש את ראשות הממשלה על מגש של כסף לציפי לבני, ניתוח שאינו לוקח בחשבון אפשרות סבירה מאוד בה דווקא מופז יעמוד בראשות קדימה או את העובדה שמפלגת העבודה אינה מפלגת לווין של קדימה וצריכה להראות תפיסת עולם שונה לחלוטין.
עוד בעיה של עמיר פרץ היא העובדה שבשלוש השנים האחרונות הוא בחר להוריד פרופיל וקולו כמעט ולא נשמע, עד שנדמה שהוא מאס בחיים הפוליטיים. וגם נקודה זו עומדת לרעתו.
תוצאה: טוב.
שינוי פני המפלגה ונבחריה
לצד החיוב עומדת העובדה שעמיר פרץ לחם בשנת 2005 על קיום בחירות למוסדות המפלגה והוא הוביל פעמים רבות מהלכים שמטרתם דמוקרטיזציה של מנגנון המפלגה; חוג יסו"ד התומך בעמיר פרץ הגיש הצעת חוקה פורצת דרך בעניין זה ונקווה שעמיר פרץ יאמצה.
נקודה למחשבה נמצאת בעובדה שעמיר פרץ פעל לטובת האפשרות למפקד בשיקים; מפקד שיקים הוא בעייתי נוכח העובדה שמעבר לעובדה שמפקד שיקים פוגע באיתנות הכלכלית של המפלגה, ככלל, מתפקד בשיקים הוא מתפקד שאינו מחויב למפלגה.
לגבי שינוי התנהלות נבחרי המפלגה – המצב שונה. עמיר פרץ חבר ברמה הפוליטית למספר חברי כנסת ובכירים במפלגה אשר יש להם אינטרס ברור וחזק לשמור על המצב הקיים כגון איתן כבל אשר אין מחלוקת לגבי יושרתו, אך אין ספק לגבי עמדתו לאופן ניהול המפלגה נוכח הצעת החוקה שהגיש בשנת 2007, חוקה המקבילה לחוקת הליכוד.
אודה כי יש בעיה להחזיק כנגד עמיר פרץ את העובדה שחברי מפלגה בכירים תומכים בו, עם זאת לתמיכת חברי מפלגה יש יתרונות וחסרונות ולכן יש אני מוסיף הבהרה זו.
תוצאה: טוב.
בשורה חברתית
עמיר פרץ חשף לאחרונה תכנית חברתית לשינוי חברתי תחת השם "כיפת ברזל חברתית", לא נחשפתי למלוא רוחב היריעה אך ברור שמדובר באמירה חברתית בעלת משמעות גדולה.
נקודת זכות משמעותית צריכה להינתן לעמיר פרץ נוכח השיתוף פעולה היהודי-ערבי והבשורה החבויה שהוא מביא בתחום המדיניות הבינלאומית; לתפיסתי עמיר פרץ כשר חוץ יכול להתגלות כסיכוי הישראלי הטוב ביותר להסדר עם מדינות ערב ועם העולם.
תחת העין הציבורית עמיר פרץ נתפס כלוחם שהוביל מאבקים חברתיים רחבי היקף כיו"ר ההסתדרות והעלה את שכר המינימום בישראל, עם זאת השיח שהוביל עמיר פרץ היה שיח "חברתי" ועמיר פרץ מעולם לא הצליח לפרוץ את המחסום לשיח "כלכלי".
ניתן לטעון במידה מסוימת כי הדבר הנו תוצאה של רדיפה על רקע עדתי וחשש של בעלי הון, אך אני חולק על עמדה זו. עמיר פרץ בחר באופן מודע להתחמק משיח כלכלי ולפנות לשיח רגשי וחברתי, למרות שאין לי ספק שהוא מסוגל לשחות בשיח כלכלי לא פחות טוב אך בחירה זו עומדת בעוכריו.
תוצאה: טוב מאוד.
שלי יחימוביץ
חברת הכנסת שלי יחימוביץ אשר החלה דרכה כעיתונאית ואשת טלוויזיה מוערכת. כבר במהלך עבודתה כעיתונאית בחרה בתחום הכלכלי ובעולם העבודה כתחום עיסוקה הראשי. הצטרפה למפלגת העבודה לאחר בחירתו של עמיר פרץ לראשות המפלגה. בחמש השנים האחרונות כיהנה כחברת כנסת בולטת ביותר אשר חוקקה 33 חוקים שרובם בתחום הכלכלי חברתי התייצבה פעם אחר פעם כנגד עושק של בעלי הון ובעד עובדים כשהיא מנצחת ברוב המערכות. אחת האנשים המתוקשרים ביותר בישראל.
אמינות ציבורית
יותר מכל אדם אחר בישראל, שלי יחימוביץ היא סמל לעמידה איתנה, יושר ערכי ומחויבות לציבור הישראלי.
שלי יחימוביץ הביעה עמדות מוצקות לגבי עסקת שחרור גלעד שליט בזמן אמת, הייתה ממובילי המאבק לתמיכה בועדת ששנסקי והגבלת שכר המנהלים בחברות הציבוריות ולמעשה כיהנה כאופוזיציית יחיד מול ממשלת ביבי-ברק-ליברמן נוכח שתיקת הכבשים שהפגינו חברי קדימה וירידתו למחתרת של עמיר פרץ.
תוצאה: מצוין.
שינוי פני המפלגה ונבחריה
שלי יחימוביץ הוכיחה שהיא מוכנה לקבל על עצמה נורמות חברתיות של שקיפות ואתיקה לפנים משורת הדין ומתפקדת כיו"ר ועדת האתיקה בכנסת ומכאן שתהיה לה לגיטימציה להוביל שינוי כאמור במוסדות המפלגה.
בכל הנוגע לאופן ניהול המפלגה, גילתה שלי יחימוביץ את עמדתה במסגרת תגובה לתכנית מצנע תחת הכותרת "אין מסלול עוקף דמוקרטיה" והיא מקימה ומובילה של החוג החברתי-כלכלי במפלגת העבודה ומכאן שהיא פתוחה להסדרים של דיון פנימי.
לגבי חיוב נבחרי המפלגה בחובות אתיות גבוהות מהחוק, אינני יודע את עמדתה של שלי יחימוביץ ואי ידיעה כמוה כהתנגדות לשינוי.
מאחר ושלי יחימוביץ מובילה את מאבקה לראשות המפלגה בתמיכה גבוהה של כוחות חדשים וחוץ מפלגתיים, אפשר לומר כי לשלי יחימוביץ יש בעיה הפוכה מעמיר פרץ, היא אמנם לא מחויבת לאף אחד מחברי הכנסת, אך היתרון בעניין זה הוא גם חיסרון שאין להמעיט מערכו.
תוצאה: טוב.
בשורה חברתית
הבשורה החברתית שמובילה שלי יחימוביץ היא בשורה של שינוי תפיסות יסוד כלכליות תוך מתן דגש משמעותי על חלוקה מחדש של ההכנסות במשק הישראלי תוך מיסוי אגרסיבי של רווחים מנכסים ציבוריים לרבות קרקע והתנגדות להפרטות של מוצרים ציבוריים.
חוק חשוב שקידמה שלי יחימוביץ בכנסת בתמיכה של ח"כ שלמה מולא הוא איסור מוחלט של סלקציה במועדונים. עמידה חד משמעית זו נגד הבון טון התל אביבי הצטרפה לתמיכה ברון חולדאי תוך שלילת הלגטימיות לכהונה של דב חנין כראש עיריית תל אביב נוכח עמדותיו האנטי-ציוניות ומיצבה את שלי יחימוביץ מימין לשמאל, אחרי שעמדותיה בנושאים הכלכליים מיצבו אותה משמאל לימין.
לאור זאת, הבשורה החברתית שמביאה שלי יחימוביץ בראשות מפלגת העבודה היא בשורה כבדת משקל.
תוצאה: מצוין.
כמה מילים על הפלייה על רקע תרבותי/עדתי
תוך כדי שכתבתי את המאמר חזרתי וחשבתי לעצמי האם אני חוטא בהפליה על רקע תרבותי כנגד עמיר פרץ, בן ליוצאי מרוקו, הנתמך על ידי חברי הכנסת איתן כבל, בן לתרבות תימן ודניאל בן סימון, בן לתרבות מרוקו.
אולי חשיפה של עמדותיי האישיות תסייע: אני מאמין שקיימת חובה לשלב אוכלוסיות מוחלשות, לרבות נשים ותושבי פריפריות אשר חלקם הארי מתרבויות עולי מדינות ערב, אתיופיה וברה"מ, וזוהי חייבת להיות תפיסה יסודית של מפלגת העבודה, לא רק ברמת ה"מזרחי/ערבי מחמד" או "אישה ייצוגית" אלא גם ובעיקר בשינוי התפיסות החברתיות לגבי תרבות מהי ומה תפקידה בחברה ובביטחון הלאומי, זאת לצד כריתת אמנה חברתית חדשה עם ערביי ישראל במסגרתה נכיר במעמדם כמיעוט לאומי ונקנה להם שוויון אזרחי מלא ואמנה בינלאומית חדשה עם העולם הערבי על בסיס העקרונות המשותפים של הדת היהודית, האיסלאם, ההיסטוריה המשותפת והאינטרסים המשותפים.
אני שואל את עצמי את השאלה ומקשה על עצמי שוב ושוב האם עשיתי עוול בניתוח שמקורו בהפליה תרבותית, אני מרגיש שלא, אבל אני רק בן אדם ואם מישהו חושב שנפלתי במלכודת זו אשמח לשמוע מדוע על מנת לתקן את עצמי.
סיכום
שכלול הקריטריונים לעיל מוביל אותי לתמיכה בשלי יחימוביץ לראשות מפלגת העבודה, תוך שהיא מנצחת את עמיר פרץ בשל אמינות ציבורית גבוהה יותר וניצחון בנקודות בקריטריון הבשורה החברתית.
עם זאת ונוכח היתרונות הנתפסים של כל אחד מהמועמדים – בוז'י הרצוג בחריצותו, מצנע ביושרתו וצניעותו ועמיר פרץ בתפיסת העולם החברתית מול ערביי ישראל ועולם האיסלאם, קיימת חשיבות עליונה לשיתוף פעולה ביום שאחרי בלי קשר לזהות היו"ר ולפיכך אני קורא בזאת למפלגה לחייב את כל המועמדים לחייב את המועמדים, ואם אפשר גם יתר חברי הכנסת, לחתום על כתב התחייבות שלא להתמודד במפלגה אחרת בשלוש השנים הקרובות וכן להפקיד מכתב התפטרות מכנסת ישראל על מנת למנוע פיצול נוסף של המפלגה.
