הבשורה על פי בוחבוט

הנאיביים שבינינו טועים לחשוב כי הסכנות העיקריות לקיומנו נשקפות מהגרעין האיראני, מהסכסוך הישראלי-פלשתיני, מהפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים ומאובדן ישראל של פעם, על השוויון,הסולידריות וערכי הכלל שבה, לטובת סמי-אוליגרכיה בהתהוות. חלק מאיתנו אף מאשים את השלטון באטימות, אופורטוניזם ושיקולים אגוצנטריים וקצרי טווח המביאים אותו להפריט את המדינה לדעת במישור הכלכלי, החברתי והתרבותי כאחד. כולנו טועים. האויב הראשון במעלה של מדינת ישראל הוא לא אחר מאשר חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

קוראינו שהרימו גבה או שתיים בתימהון, אינם מודעים ככל הנראה למסע הצלב האכזרי שמנהלת יחימוביץ, מראשית כהונתה,למען צדק חברתי, אישוש מדינת הרווחה והגרוע מכל, ניתוק הקשר בין הון לשלטון. מעשיה המרושעים הביאו להיווצרותו של מיעוט נרדף,שבניגוד לילדי שדרות ואשקלון או לשכבות המצוקה אינו זוכה לא לחמלה ולא להתייחסות. מדובר כמובן ב-19 המשפחות השולטות במשק הישראלי כיום,שעוצמתן הכלכלית המשולבת מגיעה ל- 300 מיליארד ₪- כלומר, שווה לתקציב המדינה. במקום לפרגן לידידות היפה שנקשרה בין ההנהגה הפוליטית לבין המגדלור הערכי שלאורו מפליגים כולנו- קרי, שרי אריסון ונוחי דנקנר, פותחת יחימוביץ את הפה ומתנכלת לגדולי האומה החדשים.אולם גם בחשכה הגדולה שנפלה על האלפיון העליון, חסר האונים, יש מקום לאופטימיות, שכן שלהבת אחת, בולטת בזוהרה,תוודא שלא ניפול בשנית אל ימי מפא"י.

אותה שלהבת הינה שלמה בוחבוט- ראש עיריית מעלות-תרשיחא, הוגה דעות חברתי מעמיק והאדם היחיד שניחן בשיעור קומה ובעוז רוח מספיקים כדי להעמיד את הח"כית הסוררת במקומה. במכתב ששלח בוחבוט ליחימוביץ בראשית פברואר הוא כותב: "שמעתי את התקפותייך הרבות ונשנות בסוגיית ההון והשלטון. וברצוני לומר לך כי דברייך גורמים נזק בלתי הפיך למדינת ישראל מפני שאינך משכילה להפריד בין בעלי ההון הטובים לבעלי ההון הרעים. היכן ראית עוד בעולם הון שאינו הולך עם שלטון?היכן ראית שלטון שהולך עם עניים"? והאדם הפשוט קורא ונפעם - כמה חוכמה טמונה במספר כה מועט של מלים. הרי באמת,מדוע שהשלטון יילך עם העניים? מה הם יכולים לספק לו? בעשירים, לעומת זאת, טמונה תועלת של ממש: "מה היה קורה לדמוקרטיה במדינת ישראל אם ההון לא היה קיים?הרי זוהי עובדה ידועה שרוב חברי הכנסת, שרים, ראשי ממשלה וראשי ערים לא היו נבחרים...". "אותו הון", מסביר בוחבוט במכתבו, "מסייע לביסוס הדמוקרטיה".

הבנתם? אתם, בטיפשותכם, סברתם שקניית שלטון בכסף פוגמת בלב לבה של הדמוקרטיה, מאחר והכוח הפוליטי נובע מעוצמה כלכלית,ולא מבחירת הרוב. לכן, הייתם עשויים להסיק, גם המצב הנוכחי, בו תלויים פוליטיקאים בתרומות של בעלי הון כדי להיבחר, הוא מעוות.הנבחר אינו מי ששכנע את הציבור בחזון ובדרך כלשהם, כפי שהיה רק לפני מספר שנים, אלא זה שמצליח לממן את הקמפיין הנרחב ביותר של סלוגנים חלולים, סיסמאות דביקות ומסרים מעורפלים ולמעשה, בלתי קיימים. העידן בו אנו מצויים, לפי השקפה זו, הופך להיות פוסט-דמוקרטי בה במידה שהוא פוסט- ציוני, כאשר השניים כרוכים זה בזה באופן שאינו ניתן להתרה. כך נראים הדברים להדיוטות. לא לשלמה בוחבוט.

שהרי, יש להפריד בין בעלי הון רעים ("כל אלו הרוצים להתעשר מהר בגלל קרבתם לשלטון", במילותיו של בוחבוט)לבין "בעלי הון טובים"- שזה מין שם קוד של בוחבוט לנוחי דנקנר. בוחבוט, שבעברו הרחוק שימש כמזכיר המשמרת הצעירה של מפא"י ובשנות התשעים אף כיהן כח"כ מטעם מפלגת העבודה, חצה אמנם את הקווים הפוליטיים (ל"קדימה") והאידיאולוגיים (מסוציאל-דמוקרטיה להאדרת ההון), אולם בתוך תוכו נותר איש של מעשים. לפיכך לא הסתפק בשליחת המכתב ליחימוביץ, אלא שלח עותקים ממנו ל"בכירי המגזר העסקי", כפי שמצוין על גבי המכתב, כדי שיידעו שיש מי שדואג להם. ובכל זאת, הקיפוח ממנו סובלים בעלי ההון הישראליים, ובייחוד נוחי דנקנר, שקבוצת אי.די.בי שבראשה הוא עומד מחזיקה בנכסים בשווי של כ-80 מיליארד ₪, מוסיף לזעוק לשמים. כדי לפצות את דנקנר על מצוקותיו, העניק לו בוחבוט אזרחות כבוד על תמיכתו המתמשכת בתושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה ואחריה. את הטקס המפואר במעלות-תרשיחא, שנערך בתחילת חודש מרץ, ייחצן הנכס הלאומי רני רהב.

"אין עוררין על כך שתרומתם של אנשים כדנקנר לחברה ראויה לכל שבח והערכה", אני אומר לבוחבוט. "הפגם הוא בסדר הכלכלי שמאפשר מלכתחילה להון להתרכז בידיים כה מעטות, כאשר הפניית חלק זעום ממנו לצרכים בסיסיים של האוכלוסייה תלויה בנדבנות, בעוד שהמדינה מתנערת מאחריותה למרחב הציבורי". "בנושא הזה יחימוביץ צודקת במאה אחוז",מפתיע בוחבוט. "אני כל הזמן אומר לאותם נדבנים- תעשו לי טובה, לכו ותאיימו על רוה"מ שתפסיקו לתרום אם המדינה תברח.אני לא חושב שהפילנתרופים צריכים לבוא במקום הממשלה, אשר באופן ציני חמקה מתחומי האחריות שלה". "אם כך,מה הביא אותך לצאת נגד יחימוביץ", תהיתי. "שהיא התנגדה לכנס הרצליה שיתארח בכנסת, היא אמרה, לא צריכים לתת להון להיכנס לכנסת,יש מספיק מקומות לקיים בהם את הכנס. ואני אמרתי שלצערי את לא מפרידה בין ההון הטוב להון המושחת, ואם כבר את צריכה לזכור שגם היו"ר שלך קיבל תרומות מההון. ולכן אי אפשר במחי יד לפגוע בכולם".

נכון לעכשיו, 19 המשפחות עדיין אינן בטוחות מהנזק הבלתי הפיך שגורמת יחימוביץ לחצר האחורית שלהן, המכונה גם מדינת ישראל.הסכנה שיינתן תוקף מחודש לממלכתיות הישראלית, למוסדותיה של מדינת הרווחה ולערבות ההדדית שעל בסיסה קמה לפני שישים שנה, עודנה קיימת.אבל תנו לדרכו של בוחבוט: מחאה פסיבית על שקיעת ההנהגה לצד הנצחה אקטיבית של הסדר הכלכלי-חברתי שמאפשר אותה, עוד כמה שנים.אז נוכל כולנו לנשום לרווחה ולדעת: האויב מוגר. כוחות השוק הצליחו סופסוף לעשות "וידוי הריגה" לציונות העובדת.

• קודם
• הבא