ממשלה בפניקה

והחכמה מאין תמצא? אמרו חז"ל "איזהו חכם? הרואה את הנולד".ממשלה זו אין בה לא חכמה ולא ראיית הנולד. יש בתוכה אוסף של עיזים עיוורות, עדר מתגאה באפסות מעשה. ממשלה זו מכהנת שנתיים כבר ועל מזבח כהונתה אותנו היא מעלה כזבח חטאת לבעל. מעשיה המדיניים מסתכמים בכלום, ניכט, גשפט, Nothing, Rien, ריק מוחלט. הנחת היסוד של חבורת הבטלנים המתקראים "שרינו" (שכל אחד בעיני עצמו "שר וגדול בישראל") מסתכמת בכך שהם נעים בעולם ריק. העולם? לא קיים, מדינות? חס מלהזכיר, ממשלות? של גויים, אום? שמום שהיה לכלום, ואנחנו? אהה אנחנו מרימים נס ודגל על כל גבעה רעננה, לתפארת עם ישראל.

ממשלה זו תורגלה כהוגן ע"י הפלסטינאים - קיבלו הקפאת הבנייה מבלי שהתחייבו להמשיך במו"מ ובתבונה רבה נהגו. הפלסטינאים משכו את הדיונים וגררו אותם עד אין קץ במטרה להכניס את ישראל וממשלתה למלכודת פתאים. בתום תקופת הבנייה או שתתחדש ההקפאה ומממשלת ישראל הופכת לחוכה ואטלולה או שהממשלה לא תחדש הבנייה, כצפוי "ממרימי הגאווה הלאומית למרומים" ומדינת ישארל תידחק לתוך מבצרה המבודד. שרינו בשכלם הבהיר פרצו בשקיקה למלכודת. הם נעלבו כהוגן והתבכיינו באוזננו ובאוזני הגויים על חוסר ההגינות של אחד "אבו מאזן". חידוש ההקפאה היה שם אבו מאזן וחבורתו במלכודת דבש דווקא, כי מה נפקא מינה אם משכו המו"מ שנה? גאווה לאומית ודמדומי חכמה הולכים יד ביד, לא מהיום.

ולכן שמענו ממשלה צוהלת בקולי קולות על חידוש הבנייה ולוחשת ברזי רזים לידידנו מ"המערב" על הקפאה דה פקטו ודורשת מאובמה ומרקל לגרור את אבו מאזן ל"קנוסה" התיישבותית. תוך שלושה חודשים המערך המדיני והדיפלומאטי של ישראל קרס והתמוטט. מדינות אמריקה הלטינית מכירות במדינה הפלסטינאית בגבולות 67 (ואם לא כולן בקרוב כולן), אנגליה משדרגת יחסיה עם הרשות הפלסטינאית לרמה דיפלומאטית, נשיאי העולם וראשי ממשלות מקפיאים יחסיהם עם ממשלת ה"גאווה הלאומית" ובכל אשר תפנינה העיזים העיוורות פוגשות הן רוח קרה ובקרוב מקפיאה – מידה כנגד מידה. הדובדבן של הקצפת היה המחזה המביש במועצת הביטחון. העולם כולו, בתיאום מוסווה עם הבית הלבן, הרכיבו על דש מקטורן הממשלה תלאי צהוב. למחורת שרינו החלו לשקשק, מלשון שוקשוקה.

שבוע לאחר ההצבעה במועצת הביטחון כבר הורד מאחז  חוות גלעד , יומיים לאחר מכן מזכיר הממשלה מודיע לבג"ץ על הכוונה להוריד, עד סוף השנה, מאחזים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינאית (מי הרשה למפירי חוק לגזול האדמה הזו?) ואו טו טו יש לנו נאום בר-אילן 2. זאת, משדרים ברמקולים מופנים לכייוון מערב. לכיוון מזרח (אבו מאזן) התשדורת בעלת תכנים שונים: הבקעה? גורלה להיות שטח חסות ישראלי, הבנייה על קרקעות מדינה (?) ביו"ש תוכשר ותורחב, ההתנחלויות על סף חוקיות (?) יטוהרו בהקדם ויהפכו לשטח מחוץ לגבולות המדינה הפלסטינאית שתקום. וכאילו לא מספיק בליברמן אחד, ראש הממשלה, בנדיבותו כי רבה, מגיש לאומה אחד אחר, בן ארי, לקינוח.

ממשלה בפניקה אמרנו? אין כיוון, אין דרך, אין עשייה, אין חזון ואין תקווה. אנו מובלים למחנה מצורעים, ממוקמים מחוץ למחנה. הממשלה בדרכיה הנילוזות משלימה בשקיקה דו"ח גולדסטון. חוסר רצונה לצעוד לקראת שלום מחזק את מחנות ההזויים, הלאומנים, התוקפניים והאלימים שבקרבנו. אל נתפלא אם כל העניין יוביל לעימות אלים בזמנים לא רחוקים. ממשלת ימנית משותקת היא מתכון לבוז לדמוקרטיה, בוז לכבוד האדם ובוז לשלום.

איפה מפלגת העבודה?

אמירת החתירה לשלום לא נשמעת במפלגה. צוות השמניה מוכה הלם ואין בו התייחסות לבזיונות הממשלה הנוכחית. המפלגה, כהרגלה, נערכת להתמודדות פנימית, מגייסת מתפקדים חד-פעמיים ומאיצה הדימום של תומכיה לכיוון "קדימה". סוציאל-דמוקרטיה אינה מסתכמת בהגנה על שכר החלשים ועל מחיר הדלק לבינוניים. סוציאל דמוקראטיה היא אמירה ברורה על ה- Dignity  של האדם באשר הוא – עברי, יהודי, ישראלי ופלסטינאי. אין סוציאל-דמוקרטיה בלי הרמת נס השלום. בהעדר מאבק ואמונה שהשלום בא יבא אחרים יכבשו את ההר, נתבונן בהם ונתבכיין שאנו פרצנו את הדרך לפני שנים, לפני שנים רבות.

• קודם
• הבא