חלקו המכריע של יצחק רבין בשלום עם מצרים

הקדמה

כמעט מדי יום‚ בדרכי מביתי ברעננה להרצליה‚ אני עובר בכביש הנקרא דרך ירושלים. בהרצליה‚ ליד פינת סוקולוב‚ הצמרמורת חודרת בי שוב ושוב. עשרות מטרים ספורים ‚ מזרחית משם‚ ברחוב הסמוך‚ גדל רוצח מתועב ונבזה בערוגה שבה הוא לא היה עשב שוטה. לא יאומן. הוא רצח ראש ממשלה בישראל. ומי היה יצחק רבין?

יצחק רבין ז"ל בחייו השתתף בכל מאורע מכונן של העם והמדינה. ממלחמת העצמאות‚ הקרבות על ירושלים‚ דרך הניצחון במלחמת ששת הימים‚ דרך הנחת אבני היסוד להסכם השלום עם מצרים בקילומטר ה-101‚ דרך הסכם השלום עם ירדן‚ וההסכם עם הפלשתינאים. הוא היה במרכזו של כל מאורע‚ של כל קרב ומאבק שבו השתתף. הן במלחמה לקיום המדינה והן במאבק לקיום השלום. הוא תמיד שירת בחזיתות.

יגאל עמיר רצח את יצחק רבין ז"ל כדי להפסיק תהליך מדיני. כוונת הרצח היא כזו ששני עמים ימשיכו להילחם זה בזה עוד ועוד. הוא רצח כדי לבלום את הצעידה בנתיב שאולי היה מביא להסדר‚ לרגיעה ואולי בנתיב שהיה מוביל לשלום. לכן לא רבין ז"ל לבדו הוא קורבנו של הרוצח עמיר‚ אלא מיליוני בני שני העמים‚ הישראלי והפלשתיני.

ידיו של הרוצח יגאל עמיר מגואלות גם בדמם של כל האלפים‚ משני הצדדים‚ אשר חייהם קופדו מאז אותו לילה בכיכר ועד היום. אלמלא הוא היה רוצח‚ אלו אולי היו עדיין בחיים. הרוצח לא הסכים לדעתו של ראש הממשלה.  "רצח היא הצורה הקיצונית והבזויה ביותר של צנזורה" אמר ברנרד שאו. בכל אלו הבה ונבדוק את חלקו ותרומתו הרבה של רבין ז"ל בהשגת הסכם השלום עם מצרים. הישג מדהים שמשום מה נעלם מעיני רבים מאיתנו.

לכבודו של רבין ז"ל: ראוי לזכור ולהזכיר

בעקבות מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973)‚ האחרונה במלחמות שבין ישראל ומצרים‚ החלו השיחות בין שתי המדינות בקילומטר 101 והחל תהליך של חתימה על הסכמים. התהליך כלל למעשה שלושה שלבים. בשנים הראשונות לתהליך הוא התקיים בתווכו הפעיל והנמרץ של הנרי קיסינג'ר‚ מזכיר המדינה (שר חוץ) של ארה"ב.

א. ההסכם הראשון: הסכם הפסקת האש

ההסכם נחתם בעקבות "שיחות הקצינים". שיחות שניהלו קצינים מצבא מצרים ומצה"ל באוהל של הקילומטר 101‚ מרחק מקהיר‚ על כביש קהיר סואץ. הסכם הפסקת האש נחתם בנובמבר 1973. הוא עסק בעניינים הקשורים לסיום המלחמה ולחילופי השבויים‚ ובו הסכימו שתי המדינות לקיים את הפסקת האש ולפתוח מיד בהמשך השיחות ביניהן. על ההסכם חתמו קצינים משני הצבאות.

ב. ההסכם השני: הסכם הפרדת הכוחות

הסכם זה נחתם כחודשיים לאחר ההסכם הראשון‚ בינואר 1974‚ בתיווכו של הנרי קיסינגר.   בהסכם הפרדת הכוחות חזרו שתי המדינות על מחויבותן לקיים הפסקת אש ולהימנע "החל מזמן חתימת מסמך זה‚ מכל פעולות צבאיות או צבאיות למחצה".  בהסכם הוחלט על הפרדת כוחות בין שני הצבאות ועל הצבת כוח או"ם באזור ההפרדה. בסעיף האחרון בהסכם נאמר כי  "הסכם זה לא יהיה בעיני מצרים וישראל כהסכם שלום סופי. הסכם זה הוא צעד ראשון לקראת שלום סופי‚ צודק ובר קיימא...".

על ההסכם חתמו הרמטכ"לים של שני הצבאות. היום שבו נחתם הסכם הפרדת הכוחות "היה למעשה היום הראשון שבו שקטה האש בחזית הדרום לחלוטין מאז תחילתה של מלחמת יום הכיפורים" כך כתב משה דיין‚ בספרו "אבני דרך" אוטוביוגרפיה (הוצאת עידנים ירושלים ודביר תל אביב‚ מהדורת ידיעות אחרונות‚ תשל"ו‚ 1976‚ עמוד 704).

ג. ההסכם השלישי: הסכם הביניים

בתאריך 3 ליוני 1974 התמנה לראשונה יצחק רבין  ז"ל  לראש ממשלה. היא כיהן בראשה עד 20 ליוני 1977. בתקופתו נחתם ההסכם השלישי. הסכם זה נחתם כשנה וחצי לאחר ההסכם השני. הסכם זה הוא אולי החשוב ביותר כיוון שהוא חתום על ידי ראשי שתי המדינות‚ ישראל ומצרים. כלומר מדובר על הסכם מדיני שהוא ראשיתו של הסכם מדיני רחב יותר. המתווך האמריקאי הנרי קיסינגר "דילג" במשך תקופה ארוכה בין ירושלים לקהיר עד שהצליח להביא את שתי הממשלות לחתימה על הסכם הביניים בספטמבר 1975.בהסכם זה התחייבו  "ממשלת הרפובליקה הערבית של מצרים וממשלת ישראל ... שלא לנקוט באיום בשימוש בכוח". רבין בספרו "פנקס שרות" ספריית מעריב‚ תל-אביב‚  1979כתב כך "ידעתי כי עשינו צעד ראשון‚ אבל גדול ורב ערך‚ בדרך הארוכה והסבוכה להוציא את מצרים ממעגל המלחמה ולקרב את הסיכוי‚ כי תיכנס לתהליך השלום". לצורך מימוש ההסכם התחייב רבין לפנות עוד חלק נוסף מחצי האי סיני.

 ד. מה קרה בכנסת ישראל

מאחר והסכם הביניים הצריך חתימת ראש ממשלה‚ הביא רבין ז"ל את הדבר לאישור הכנסת. כ-70 חברי כנסת‚ בהם חברי העבודה‚ ומפלגות השמאל תמכו בהסכם. אך 43 ח"כים  התנגדו וזה  כלל את סיעת הליכוד. בראש קבוצת ח"כ שהתנגדו להסכם הביניים‚ שהיווה בסיס להסכם השלום עם מצרים‚ היה לא אחר מאשר מנחם בגין ז"ל‚ יו"ר סיעת הליכוד. ועוד יותר‚ כאשר התמנה בגין ז"ל לראש ממשלה‚ מינה איש מהשמאל‚ את משה דיין‚ לשר החוץ שלו כדי שימשיך לממש את תהליך השכנת השלום עם מצרים. בגין לא בחר שום אדם מהימין להתעסק עם הסכמי שלום. 

ה. כמה מסקנות

1. מהעובדות עולה בברור כי יצחק רבין ז"ל‚ בתפקיד ראש ממשלה‚  הוא ולא אחר‚ אשר הטמין את אבן היסוד לשלום עם מצרים. רבין ז"ל הוא אשר הכשיר את הקרקע עבור מנחם בגין ז"ל‚  שאחר כך‚<  רק בסיוע העבודה ומפלגות השמאל‚ הצליח לסיים את תהליך חתימת חוזה השלום עם מצרים בהצלחה. הליכוד התנגד בהצבעתו לשלום תמורת הנסיגה מסיני.

2. על פי המצעים שלה‚ ועל פי הצבעותיה‚ אי אפשר לזקוף את השלום עם מצרים למפלגת הליכוד ובטח שלא לימין.

הליכוד כפי שהשרה ציפי ליבני (אז ליכוד) טענה "הליכוד תמיד מצטרף לתהליך מדיני‚ אחרי שהרכבת כבר עזבה את התחנה‚ תמיד אנחנו מגיבים ולא יוזמים‚ תמיד נגררים ולא מובילים" (כנס מרכז הליכוד 18/8/04).

3. כדאי גם להזכיר‚ כי בהסכם השלום עם מצרים‚ הוסכם ונחתם על ידי ראש ממשלת ישראל דאז‚ מנחם בגין ז"ל‚ כי ישראל תיסוג מרצועת עזה ותיסוג מהגדה המערבית.

• קודם
• הבא