שעת האמת של התנועות החוץ פרלמנטריות
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שלישי, 12 אוקטובר 2010 16:47
- מחבר\ת ליאור רוטברט
לא החלפת מנהיג תביא את הישועה למפלגת העבודה; זוהי שעתן של התנועות החוץ פרלמנטריות המשתייכות לשמאל-מרכז, שעתידות לצמוח מהמשבר הזה.
סקר שנערך על ידי מינה צמח והתפרסם לפני מספר ימים בערוץ 2, על פיו למפלגת העבודה נותרו שישה מנדטים בלבד, חשף את פרצופה האלקטורלי העגום, של מי שהייתה עד לא מזמן המפלגה השנייה בגודלה. הגסיסה הברורה לכל קיבלה בפריים טיים גושפנקא מחקרית.
רצף הבעיות הקשות מבחינה תדמיתית ותקשורתית שמלוות את המפלגה מצביעות כי לא רחוק הרגע שנחזה במפלגה על סף אחוז החסימה לכנסת. שנים של נהייה אחרי השלטון, התלבטות נצחית, דממה תקשורתית וחוסר מעש בסוגיות עקרוניות - מהווים מעמסה מכבידה עד להכריע.
הסאגה סביב התיקון לחוק האזרחות, ההצעה לאשר את החוק עם התוספת "ברוח מגילת העצמאות", חוסר היכולת לגבש עמדה משותפת וניצני מרד שיביאו או לא למרד ביו"ר, כל אלה מעמיקים את החולשה, ההתפוררות והריחוק מהעם ומכל מי שהיה פעם בקהל הבוחרים של מפלגת העבודה.
ככל שחולף הזמן, פחות חשוב מה יעשו השרים אבישי ברוורמן ובוז'י הרצוג הרואים את עצמם כמנהיגיה הבאים של המפלגה, כשהם מתרצים את הישארותם בממשלה ובמפלגה בכך שהם אלו שמהווים את התקווה לשיקומה. גם לביטויים "תקווה" ו"שיקום" יש תאריך תפוגה, ואלו הנושאים עיניים מבינים את אובדנם לפני אלו אשר אליהם נושאים את העיניים. ברוח התקשורתית ובאווירת הרחוב ישנה נקודת אל חזור. נקודה ממנה כבר אי אפשר להשתקם באבחה אחת של החלפת מנהיג.
רעב להגשמה פוליטית
אם מפלגת העבודה תשתקם, וחשוב להדגיש "אם", זה יקרה בתהליך ארוך וממושך תוך שינוי דרמטי בהתנהלות ובדרך.
המרכז והשמאל בישראל אינם זקוקים לאג'נדה חדשה או לדעות חדשניות אלא למסגרת פוליטית חדשה. הבוחרים הפוטנציאלים זקוקים לגוף פוליטי חדש, רענן, המאמין בעצמו ובכוחו. המרכז והשמאל בישראל זקוקים למנהיגים אמיצים, קשובים לציבור שולחיהם ונחושים להגשים את מטרותיהם, גם אם קשה לפעמים.
בפוליטיקה כידוע אין ואקום. גם ריק חלקי סופו להתמלא. התנועות החוץ פרלמנטריות מקבלות בתקופה האחרונה זריקת אומץ ועוצמה. הפעילים מבינים שיש להם הזדמנות יוצאת דופן לממש את הפיכת התנועות השונות למפלגות לגיטימיות בדרך לכנסת ישראל. המרכז-שמאל הפוליטי, רוחש פעילות של תנועות חוץ פרלמנטריות אשר שורשיהן נטועים בשטח. הבולטות בהן – 'השמאל הלאומי' ו'התנועה הירוקה'.
אני משוכנע כי תהיה מהפכה של גורמים אשר יממשו את הרעב שלהם לידי הגשמה ומציאות. זהו רק עניין של זמן עד שיוקמו מפלגות חדשות ויש לי בטחון שיש בהן גם כאלה שתתפוסנה מקום של כבוד בפרלמנט הישראלי. הרווח יהיה של אזרחי ישראל שיזכו לפלורליזם, לביטוי של דעות אחרות, השקפות ורצונות שונים בחברה, מימוש זכויות והשגת אינטרסים וצרכים.
גל ההתעוררות של המרכז והשמאל יביא את המפה הפוליטית בכנסת הבאה לקולות חזקים וברורים יותר, לשינוי עמדה וכיוון. אין ספק שזה יהיה שונה מהכיוון עליו מצהירים ואותו מקדמים השרים אבישי ברוורמן ובוז'י הרצוג, הרואים את עצמם כמנהיגיה הבאים של מפלגת העבודה.
