פעמוני השלום עם סוריה מצלצלים

לא ניתן להתעלם לעד מהפניות הסוריות המחודשות הגלויות להסכם שלום עימנו,ונשמעים קולות ותגובות לכך משני צידי הקשת המדינית.אך בסופו של דבר יבוא יום והדבר יגיע ונאלץ לרדת מרמת הגולן,אך מאחר וסוריה במשך שנים רבות היא המרה שבאויבינו,יש לעשות הסכם שלום ,שמצד אחד יביא שלום אמת,כבוד הדדי ונורמליזציה בין המדינות ,אך מצד שני,כדי להבטיח זאת,שביצעו של ההסכם יהיה בשלבים  ולאורך זמן שסופו יקבע על ידי נכדינו.

פורסם זה עתה,על פי מקורות צבאיים בכירים שלנו,שהנשיא אסד יסכים לחכות לרמת הגולן 20 שנה ,זו הפשרה שסוריה מוכנה לעשות.והוא מוכן לקבל ריבונות מלאה בתום תקופת הסתגלות ארוכה ואכן פורסם (מעריב 24.12.06)כי אולמרט משנה את עמדתו ומוכן לפתוח במשא ומתן.

אכן,פעמוני השלום החלו לצלצל ביתר שאת  ,רק לפני כחודשיים פורסם כי נשיא סוריה   מעריך שנחוצים רק שישה חודשים להשלמת המשא ומתן לשלום בין ירושלים לדמשק. הסביר: גם כשיצאנו לוועידת מדריד הערכנו שנחוצות רק שנתיים. גם הפעם לא היסס אסד לאיים: "המצב עם ישראל קשור למצב תהליך השלום - ואולי המלחמה, אם לא יהיה תהליך שלום" כך אמר.

קיימת מחלוקת תהומית בין אמ"ן לבין המוסד ,האחרון באמצעות ראש המוסד,מאיר דגן גורס כי,נשיא סוריה מכשיר את ארצו להתנגשות צבאית עם ישראל. פניו אינם למלחמה כוללת, אבל הוא נערך גם לאפשרות הזאת. ואילו אמ"ן ,אגף המחקר גורס בעקשנות שכוונותיה של סוריה רציני הפעם הן רציניות לשלום.

בכל מקרה  בעקבות איתותי השלום והמלחמה כאחד , עניין החזרת שטח  רמת הגלון לסוריה עולה שוב לסדר היום הציבורי כאשר תשובת ישראל הגלויה ליוזמות אלה  עד כה הייתה  היא ,כי אין פרטנר בצד השני זה נוגד את ההסכמות ומדיניות ארה"ב ואין כל כונה לדון כעת בכך.

הממשלה צריכה להיכנס לדיון רציני על בסיס עובדות ופחות על בסיס דעות ופרשנויות של העומדים בראש גופי זורעות המודיעין,וטרם שמענו את עמדת היועץ לביטחון לאומי שאמור לבצע עבודת מטה  ולנסות לגשר על הפערים.

אך ראשית יש לזכור את יחסי ישראל סוריה  התבססו מאז מלחמת השחרור ועד היום  על סכסוכים מזוינים ולכן יהיה זה מן הראוי לפני הכול ,לציין כתזכורת את "אבני הדרך "במערכת יחסי ישראל עד כה  ואלה הם פשעי דמשק  מול מדינת ישראל:

# במלחמת העצמאות מיד עם הכרזת העצמאות ,ב14 במאי 1948  במסגרת הפלישה של מדינות ערב. צבא סוריה זרם לעבר עמק הירדן, כבש את משטרת צמח והחל בתקיפה של קיבוצי דגניה א' ודגניה ב' בכוחות שריון ובסיוע ארטילרי. ידוע בעיקר הסיפור על הטנק סורי שחדר לקיבוץ דגניה נבלם באמצעות בקבוק מולוטוב.הסורים גם תקפו את עין גב ואת משמר הירדן. ההתקפה על עין גב נהדפה אך משמר הירדן נפלה בידי הסורים ואנשיה הלכו בשבי

# גבול ישראל-סוריה לא היה שקט מאז נחתם הסכם שביתת. נשק ועד מלחמת ששת הימים,הסורים יזמו תקריות אש אין ספור ומיררו  עד להחריד את חיי התושבים בצפון. לי אישית זכור כי ב 12לדצמבר 1958 בהיותי נער מתבגר בקיבוץ חולתה הקיבוץ ספג  הפגזה קשה של למעלה מ1000 פגזים ,כולנו שכבנו  בתעלות המגן ומי במקלטים ,הרגשנו חוסר אונים,בנס לא היו נפגעים בנפש אך ההרס והחורבן היו קשים. נתפס מבינתי להבין אז ",במה זכינו" מאין באה השנאה התהומית  והמטורפת של הסורים לפגוע במטרות אזרחיות חסרות מגן והיה ברור לכולנו כבר אז  שאת האיום הזה יש להפסיק.ואכן במלחמת ששת הימים האיום הוסר ותושבי הצפון נשמו לרווחה.

# בשנים 1964 - 1967,סוריה יזמה בעקשנות הולכת ומסלימה  תקריות בגבול ישראל-סוריה על רקע ניסיונות סוריה ולבנון להטות את מקורות נהר הירדן על מנת למנוע מישראל את השימוש במימיו.

# במלחמת ששת, שהיו מעורבים בה ישראל, מצרים, סוריה וירדן, שנמשכה מ-5 ועד 10 ביוני 1967.הרקע למלחמה המתיחות בין ישראל ומדינות ערב גברה בהתמדה החל מאמצע שנות ה-60 כתוצאה מריבוי פעולות הסתננות והחבלה הפלסטיניות גם משטח סוריה היא במשך כל הלחימה, המשיכה בהפגזות על היישובים הישראליים ואף עשתה ניסיון כושל לכבוש את קיבוץ דן. רק לאחר שסוריה סירבה להגיע להפסקת האש וגם בלחץ יישובי הצפון , ריכז צה"ל כוחות גדולים באזור  וכבש את רמת הגולן.

 # ב6  לאוקטובר 1973תקפה סוריה בתאום עם ההקפה המצרית את ישראל ברמת הגולן במטרה לסלק את הכוחות הישראלים ולכבוש את השטח מחדש, במה שנודע כמלחמת יום הכיפורים. התאריך שנבחר להתקפה היה יום הכיפורים מתוך הערכה נבזית וזדונית  שהתקפה דווקא ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי תפגע קשות במוראל הישראלי. .התוכנית הסורית כללה את פריצת קו המעוזים בשלב א', כיבוש שטחרמת הגולן בשלב ב', וניצול הצלחה לאחר מכן.לא קשה לדמיין לו תוכניתם הייתה מצליחה.ההמשך ידוע ,צה"ל הדף את הכוחות הסוריים ומעבר מכך, ובהסכמי הפרדת הכוחות מ-1974 הוסכם על הקמת אזור חיץ מפורז בין סוריה וישראל. מאז 1974, היה הגבול הסורי-ישראלי שקט יחסית.

# במבצע שלום הגליל בשנת 1982  שתכליתו היה לאפשר שקט ליישובי הצפון, בלית  ברירה הייתה עימות ולחימה גם בכוחות הסוריים  שישבו בלבנון ותמכו בגלוי בפעולות הטרור והתעצמות הפת"ח כמדינה בתוך מדינת לבנון לאורך גבול לבנון עם ישראל.לכן הושמד מערך הטילים הסורי בלבנון ובקרבות האוויריים  שליטת חיל האוויר הייתה  מוחלטת.

# במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. ,נחשף פרצופה האמיתי של סוריה,בכך שהיא למעשה הזינה את המאמץ המלחמתי של החיזבאללה בסיוע אירן ,בהכנות,בהזרמת הציוד והנשק ברוח וגיבוי הלחימה ואפשרה באופן עקיף את הפגיעה הממושכת ביישובי הצפון,ולא ברור כיצד יצאה נקייה מהחלטה מס' 1701 של מועצת הביטחון.ועדיין ממשיכה לחמש ולתמוך בחיזבאללה עד עצם היום הזה. לכן ולאור זאת ,אפשר להבין מדוע  גם עמדות הציבור וההנהגה  נחלקות בסוגיה סבוכה זו לשתי עמדות עיקריות.

-עמדה אחת שהיא הקשוחה , גורסת שאין להיענות לפניות וליוזמות של הסורים מאחר ובאופייה היא נשארה ותישאר תומכת טרור,משטר מיעוט עלווי לא יציב, כלומר אין כל כך עם מי לדבר,באופן פרדוקסאלי מצבה של ישראל טוב מאד כיום מול סוריה.ישראל אוחזת בשטח החולש על דמשק והגבול שקט.ואם הסורים יזמו מלחמה, נדע להדוף את התוקפנות.

הקיצוניים בעמדה זו , מוסיפים שמדינת ישראל לא מסוגלת ממילא לבצע את ההתנתקות ,אין בכוחה של אף הממשלה לבצע זאת.

עמדה שנייה שהיא המתונה ,גורסת כי  מיוני 1967 מחזיקה ישראל ברמת הגולן, ואין מחלוקת על כך שזה שטח סורי כבוש למרות החקיקה הישראלית החד צדדית. לכן בהיבט הגלובלי הכלל עולמי אף אחד לא מכיר ויכיר בתביעה הריבונית הישראלית עליה ולכן במוקדם או במאוחר  וזה רק עניין של זמן ונסיבות עד שישראל תיסוג מרמת הגולן עם הסכם שלום.כולל.

המתונים עוד יותר מוסיפים ,כי בל נחמיץ שוב הזדמנות כפי שבעבר לא שעינו לפעמוני השלום המצלצלים  החמצנו  בדומה עם מצרים של סאדאת. לפני מלחמת יום כיפור, כמה זמן ייקח עד שייפול האסימון אצל ממשלה זו או אחרת?קשה להעריך,אך היום בו ידפקו חיילי צה"ל על דלתות  בתי הישובים ברמת הגולן ויאמר ו"בשם ממשלת ישראל עליכם לפנות את בתיכם..." יגיע ביום מן הימים ,כי אנו חיים יותר ויותר בתוך יותר ויותר בכפר הגלובלי הבין לאומי , בקהילה הבין לאומית בתקופת ה המאה 21 שלא תקבל לעד כיבוש שטח של מדינה שכנה ותהינה הסיבות אשר תהינה.

שתי סיבות אפשריות שיחישו את התהליך

- כתוצאה מקיפאון מצידינו ,תבוצע תוקפנות צבאית סורית ברמה כזו או אחרת  במטרה להביא לסדר היום.הציבורי והבין לאומי והפעלת לחץ על ישראל להגיע להסדר שכולל את החזרת רמת הגולן.

-יוזמה מדינית של הממשלה  הנוכחית או אחרת ,אשר בשיתוף הקהילה הבין לאומית למצות את ההסדר עם סוריה.

 ניתן לחשוב על הפתרון המוצע הבא

מאחר אין זה דבר של מה בכך לדבר על שלום עם סוריה, היא המדינה המרה באויבינו מבין כל מדינות ערב,יחסה לישראל מאז הקמת המדינה והעימותים הבלתי פוסקים אשר יצרו נהרות של דם והקימו חומות של איבה ושנאה תהומית ,אין כמעט בית אב בישראל שלא חוה שכול ויתמות, של לחימה ופציעה ונכות שלא לדבר על אלה שנפלו בשבי,ועברו מסכת משפילה של עינויים התעללויות ורצח.

לכן יקשה מאד לעשות שלום כאשר חומות איבה ,שנאה וחוסר אימון קיימים ומושרשים בנבכי חיינו.

לכן הפתרון היחידי  הוא זמן,כלומר להניח כנקודת מוצא שהשלום הסופי לא יהיה בדורינו,דור המלחמה,אלא יהיה מתמשך ובשלבים ארוכים בהרבה ממה שהורגלנו לחשוב ועם חזון משותף . לכך יש סיכוי טוב ליצירת הסכם שלום הוגן ונורמליזציה בין שני העמים.

הבסיס להסכם שלום  -הצעה

יש לקחת את בסיס ההסכמות .שהיו בין יצחק רבים לבין אסד האב ונותקו באבם ולנסות לבנות  הסכם שלום שביצועו יהיה ארוך טווח הרבה יותר ממה שמציעה סוריה כיום , על פי  לוח זמנים ושלבים  בהסכם  שיקבע בו. כדי שעם ישראל יוכל לישון שקט  והוא צריך להראות בערך כך.

הסכם שלום ואמיתי שיביא לאורך זמן  לנורמליזציה בין שתי המדינות שמרכיביו יהיו:הפסקת פעולות האיבה והחתרנות ,:בקרת נשק,פירוז רמת הגולן משני צידיו,קיצוץ משמעותי בכוחות הצבא הסדירים,הקמת מערכות פיקוח ועימות  שתכלול כוח רב בין לאומי בגולן,תחנות התרעה וביקורת של צוותים ישראלים וסוריים.כאשר כל שלב יחל רק עם סיומו של השלב הקודם.

שלב א'-יצירת הסכם שלום ובר קיימא בין המדינות סוריה וישראל,סיום הסכסוך הממושך בין שתי המדינות  ושינוי מדיניותה של סוריה,התנתקות מוחלטת מהחיזבאללה,גרוש חאלד משעל מסוריה ניתוק היחסים המדיניים והצבאיים מאירן והכרזה בריש גליי,שהטרור היא אינה זכות לגיטימית להשגת מטרות  מדיניות– משך השלב 5 שנים.

שלב ב'-נירמול היחסים, תקופת מבחן החלפת והקמת  שגרירויות ,הקמת קשרי חוץ ומסחר,פיתוח תיירות דו-צדדית ,פיתוח פרויקטים כלכליים משותפים בסיוע הקהילה הבין לאומית -10 שנים.

שלב ג'- פרוז רמת הגולן מכוחות צבאיים כולל  הן בצד הסורי והן בצד הישראלי, הקמת מערכות פיקוח ובקרה,הקמת כוח רב בין  לאומי.,קיצוץ כוחות צבא סדירים משני הצדדים -20 שנה מתום שלב ב'.

שלב ד'-מסירת השטח  המזרחי מרמת הגולן ופינוי הישובים בו -15שנה מתום שלב ג'.

שלב ה'-מסירת השטח המרכזי של רמת גולן ופינוי הישובים בו -15 שנה.מתום שלב ד'

שלב ו'-מסירת יתרת השטח על פי ההסכם ופנוי הישובים מרמת הגולן על פי הסכם.-20 שנה מתום שלב ה'.

אם הסורים יקבלו הסדר זה על פי לוח זמנים הארוך ,יש בסיס להאמין שאנו צועדים בדרך הנכונה,אז זה ימשך אמנם כ- 85 שנה,אך יבטיח שדור נכדינו יסיים את הסכם השלום. במונחי המזרח התיכון זה לא הרבה זמן.

אם הסורים יתנגדו להצעה זו וירצו הכול ועכשיו לדבר רק  על סידורי בטחון  – אז יש בסיס לדאגה.ואסור לנו להסכים לכך.הרי ל20 שנה כבר הסכימו לפי הפרסומים.

הכותב סא"ל בדימוס:נלחם הרמת הגולן בששת הימים ונפצע כמ"פ.השתתף במלחמת יום כיפור בקרבות רמת הגולן כקצין בחפ"ק בזחל"מ של רפול

• קודם
• הבא