מורשת נתניהו חושך על פני תהום וזה הזמן להילחם
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שישי, 16 דצמבר 2022 14:22
- מחבר\ת אמילי מואטי
נתניהו מתכוון להיות האחרון שיכבה כאן את האור. ;נתניהו רוצה את ישראל: דתית יותר, לאומנית יותר וחסרת סובלנות ועניין בנעשה סביב. עם לבדד ישכון ו"תקפצו לנו". זאת המורשת — חושך על פני תהום. וככל שנזדרז להכיר בה, כך היכולת שלנו להתנגד לה ולגייס מתנגדים חדשים תהיה אפקטיבית יותר. זה זמן להילחם, כי תיכף, דקות ספורות מעכשיו, לא יהיה על מה.
מודה, גם בי עלתה לרגע המחשבה, שאולי נכון יותר לקרוא לה פנטזיה, שעמוק בפנים בנימין נתניהו הוא לא באמת ריאקציונר. אבל רק לרגע. כי צריך לראות את הדברים כהווייתם: זה לא המשפט, שכמה מחברי משחררים אותו ממנו כדי שישחרר את המדינה מהתחייבויות חסרות אחריות לקיצוניים שבשותפיו שעד לפני כמה שנים נקראו "עשבים שוטים". וזה גם לא המצב האישי שלו, שהופך אותו ל"סחיט". הוא לא "קונה" את החופש שלו מהכלא, הוא מוכר בחדווה את החופש שלנו. הוא רוצה את זה. נתניהו מתכוון להיות האחרון שיכבה כאן את האור. הוא עמל בעשר אצבעות על כל פתיליה ועל כל פנס שעוד דולק.
לא, הוא לא רוצה להצטייר כמבוגר אחראי, כפי שסבורים הביבילוגים המוסמכים בטלוויזיה. הוא רוצה את ישראל חשוכה, מבודדת, אלימה. הוא מסרב למהלך מדיני מול הפלסטינים — הם לא מעניינים אותו. וברור שהוא מבין את הקשר בין ההסלמה באלימות ברחוב לבין המצב המדיני (כן כן, לא רק בני אדם צריכים גבולות, גם מדינות. ובמדינה בלי גבולות יהיו גם בני אדם שלא סגורים על היכן הם נגמרים והיכן מתחיל הזולת).
ככה נתניהו רוצה את ישראל: דתית יותר, לאומנית יותר וחסרת סובלנות ועניין בנעשה סביב. עם לבדד ישכון ו"תקפצו לנו"
הכל הוא רואה ומעודד. מישהו באמת חושב שאדם כמו אבי מעוז יכול לסובב אדם כמו נתניהו על האצבע? איזה אלטרנטיבה יש למעוז ולבן גביר וסמוטריץ'? איש מהם לא "עושה לו בית ספר". הוא רוצה להשאיר מורשת, והם המורשת שלו. הם סניף האקספרס של מסעדת הבוטיק נתניהו. הם החזון.
ככה נתניהו רוצה את ישראל: דתית יותר, לאומנית יותר וחסרת סובלנות ועניין בנעשה סביב. עם לבדד ישכון ו"תקפצו לנו", כפי שכמה מכוכבי הימין חותמים את ציוצי הטוויטר שלהם באחרונה. זאת המורשת — חושך על פני תהום. וככל שנזדרז להכיר בה, כך היכולת שלנו להתנגד לה ולגייס מתנגדים חדשים תהיה אפקטיבית יותר. זה זמן להילחם, כי תיכף, דקות ספורות מעכשיו, לא יהיה על מה.
===
הטור המלא פורסם באתר הארץ