חידוש תהליך השלום - השבת של מפלגת העבודה
Thank you for rating this article.בימים אלה, ערב יום הזכרון ליצחק רבין, ראוי לעצור לרגע ולחשוב איך היה רבין נוהג מול המציאות הנוכחית. ניתן לתמצת את משנתו הפוליטית במשפט אחד והוא – התהליך המדיני קודם לכל נושא אחר. אם להשתמש בביטוי שיהיה מובן לכל אזרח ישראלי – התהליך המדיני היה עבור רבין ממש כמו השבת עבור החרדים. כשם שברור שמפלגה חרדית לא תשב בקואליציה, אם תהיה פגיעה בשבת, כך לדעתי, היה רבין עומד על כך שקיום המשא ומתן המדיני יהיה תנאי בל יעבור לשותפות מפלגת העבודה בראשותו בכל ממשלה.
הנושא המדיני אינו קיים במערכת הבחירות הנוכחית, בדיוק כמו בקודמותיה.נראה שלשני הצדדים זה לא באמת חשוב מול השאלה הרת הגורל לעתידו של העם היהודי – כן או לא ביבי. ההתעלמות מהנושא המדיני משרתת כמובן את הימין, אך גם נציגי מה שמכונה המרכז-שמאל, או מחנה השינוי, מזמן לא עוסקים בנושא המדיני ולא מדברים על חידוש תהליך השלום. בינתיים ישראל מתקדמת לאט, אך בטוח, למדינה עם רוב לא יהודי שהיא גם לא דמוקרטית, במובן המקובל במערב, שאליו אנחנו שואפים להשתייך. זאת, בנוסף לאנומליה של היותנו מדינה ללא גבולות קבע.
בימים אלה, ערב יום הזכרון ליצחק רבין, ראוי למוקירי זכרו לעצור לרגע ולחשוב איך היה רבין נוהג מול המציאות הנוכחית. כמי שהיה עוזרו של רבין וליווה את דרכו הפוליטית במשך כ14 שנה, אני מאמין שניתן לתמצת את משנתו הפוליטית במשפט אחד והוא – התהליך המדיני קודם לכל נושא אחר. אם להשתמש בביטוי שיהיה מובן לכל אזרח ישראלי – התהליך המדיני היה עבור רבין ממש כמו השבת עבור החרדים. כשם שברור שמפלגה חרדית לא תשב בקואליציה, אם תהיה פגיעה בשבת, כך לדעתי, היה רבין עומד על כך שקיום המשא ומתן המדיני יהיה תנאי בל יעבור לשותפות מפלגת העבודה בראשותו בכל ממשלה.
ניתן להמחיש את גישתו זו של רבין באמצעות משפט מפתח שהיה שגור בפיו עוד בשנות ה80 שקבע כי "עוגה אפשר להקפיא במקרר ולהפשיר בעת הצורך, תהליך מדיני אי אפשר להקפיא ולכן חובה לקיימו כל הזמן ובכל הנסיבות". לכן, ברוח תפיסתו של רבין, חשוב עכשיו להוציא את תהליך השלום מההקפאה ולחדש את המשא ומתן המדיני עם הפלשתינים שמה לעשות, גם היום הם עדיין השכנים שלנו והשותפים האפשריים היחידים להשגת שלום באיזור.
ראוי להתעכב על השאלה, איך הגענו למצב בו הנושאים שבמרכז מערכת הבחירות הנוכחית כוללים את יוקר המחיה, תחבורה ציבורית בשבת, לימודי ליבה לחרדים ועוד נושאים חשובים בתחום החברה האזרחית. זאת בעוד הויכוח המדיני, שהיה במרכז כל מערכות הבחירות מאז שנות ה70 של המאה הקודמת נמצא, במקרה הטוב, בתחתית הרשימה. אין ספק שלאהוד ברק, הוגה תפיסת ה"אין פרטנר" חלק נכבד בדחיקת הנושא מסדר היום הציבורי ובתפיסה ההרסנית לפיה אין סיכוי להתקדם עם הפלשתינים (שהרי אפילו הוא לא הצליח...) ולכן יש להתמקד בנושאים אחרים.
גם מובילי גוש השמאל - מרכז לפיד וגנץ, לא תרמו הרבה להחזרת הנושא המדיני לראש סדר היום הפוליטי. בני גנץ, שהוא ללא ספק מנהיג ראוי, הנתפס בעיניי רבים כיורשו של רבין, החליט לחבור לגדעון סער הימני ובכך למעשה ויתר במודע על כל סיכוי לקידום תהליך מדיני. צעד זה הגדיל אולי את סיכוייו של גנץ להגיע לראשות הממשלה (גם זה בספק לאור הסקרים האחרונים), אך קשה לראות בו מגיע לשם כממשיך דרכו של רבין. גם לפיד, שכשר חוץ היה אחראי על התחום המדיני, לא עשה הרבה כדי לקדם את הנושא . להצהרתו באו"ם על תמיכה בפתרון שתי המדינות אין משמעות, כל עוד לא הציע מתווה מעשי לחידוש המשא ומתן.
דווקא מפלגת העבודה, ביתו הפוליטי של רבין, מחזירה בימים אלה ממש את הנושא המדיני למרכז הדיון הציבורי. לקראת יום הזכרון הממלכתי לרבין יתקיים כנס מפלגתי גדול סביב הנושא המדיני, בהובלת יו"ר המפלגה מירב מיכאלי וחברת הכנסת אמילי מואטי . הכנס, כך אני מקווה, יהווה יריית פתיחה במהלך המפלגתי של חזרה לדרך רבין שמשמעותה - קודם כל ומעל לכל, חידוש תהליך השלום.
גם אנחנו,חברי המפלגה מהשורה, מבינים היום שחייבים לעורר את מחנה השלום.
בהמשך לכך,חברי יואב מרגלית, מזכיר מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה ואני פנינו בימים אלה במכתב גלוי אל יו"ר המפלגה מירב מיכאלי. בקשתנו במכתב היא שמיכאלי תצהיר כי מפלגת העבודה תצטרף רק לממשלה שתתחייב לחדש באופן מיידי את התהליך המדיני עם הפלשתינים. חברי מפלגה רבים חתומים על המכתב ומביעים בכך את כמיהתם לחזור לדרך רבין. אנחנו מבינים שאם אין הדברות בין הצדדים, אי אפשר לדבר על תהליך שלום. לכן הדרישה היא לחידוש השיחות ולא להצהרה סתמית על פתרון שתי המדינות. אני מאמין שדרישה זו תגבש מחדש את מחנה השלום סביב מפלגת העבודה וסביב דרכו של רבין. תהליך השלום יהיה בראש סדר העדיפויות, חידוש המשא ומתן המדיני יהפוך להיות באמת, מהותית וציבורית, "השבת " של מפלגת העבודה.
====
הטור פורסם בעיתון ידיעות-אחרונות ואת המכתב ליו"ר העבודה ניתן לקרוא ולחתום בקישור.
