על קיום הקואליציה וממשלת השינוי

השבועות האחרונים היו ועודם מטלטלים.
אי-היציבות מייצר דינמיקה של חירום, של בחירות ושל סחרור.
אני עושה הכל, אבל הכל, שלא יהיו בחירות כרגע.
כי בחירות הן כלי דמוקרטי מופלא, אבל כשהן מגיעות יותר מדי פעמים בזמן יותר מדי קצר, הן מייצרות משבר מתמשך ונזק גדול לחברה שלנו ולמדינת ישראל, ואני לא מוכנה שהנזק הזה יקרה.

הממשלה הזאת גם הרגיעה את המשבר הזה, גם מצילה אותנו מהאלטרנטיבה המסוכנת, וגם מחזירה אותנו לדיאלוג עם העולם. עם שתי המפלגות האמריקאיות, עם ירדן ומצרים, ועוד.
השתתפתי השבוע בכנס של פורום התחבורה הבינלאומי, אחרי שבמשך 7 שנים אף שר/ת תחבורה ישראלים לא הגיעו אליו. ראיתי מקרוב את המשמעות של השותפות הזאת - החלפת ידע, שיתופי פעולה, הבלטת היתרונות של ישראל, קידום החברות הישראלית והאינטרסים שלנו.

יש לנו שותפות רבות בעולם. כאלה שתמיד היו, וכאלה חדשות. המכנים המשותפים שזיהיתי בשיחותיי עם שר התחבורה של טורקיה ושר התחבורה של מרוקו דומים למכנים שזיהיתי בפגישותיי עם שר התחבורה האמריקאי ושר התחבורה הבריטי.
העולם שלנו הולך ומתקרב, והקרבה שלנו למדינות חזקות, באזורנו והרחק מכאן, היא קריטית לביטחונה ולהמשך שגשוגה של מדינת ישראל.
כל זה, שיתופי הפעולה, הלמידה ההדדית, ההתפתחות כחלק ממדינות העולם, כל זה ייפסק אם נכנס עכשיו לסחרחרת בחירות, ולכן נעשה הכל כדי שזה לא יקרה. זה לא יהיה קל, זה כבר לא קל, אבל אני מאמינה שאופטימיות היא עמדה פוליטית, ואני בוחרת להיות אופטימית, כי אין לנו דרך אחרת.

מפלגת העבודה מחוייבת על כל ח"כיה ושריה לעשות כל מאמץ כדי שהממשלה החשובה הזאת תשאר, ושהקואליציה שלנו תמשיך לתפקד בצורה המיטבית.

===

מעמוד הפייסבוק של מרב מיכאלי

• קודם
• הבא