מפלגת העבודה חוזרת לדרך רבין - מאה שנים להולדתו

יצחק רבין היה אמור להיות היום בן 100.

אין יום שאני לא חווה את תחושת ההחמצה הזאת של "זה לא יכול להיות שהוא נרצח באמת". זה פשוט לא יכול להיות שזה מה שקרה וזה מה שקורה לנו מאז.

ודווקא התחושה האישית שלי, מייצגת במידה רבה מאוד את מצב המחנה המאוד גדול שלנו שתקוע 26 שנה באבל.

הגיע הזמן שלנו לעבור לשלב הקבלה, לקום על הרגליים ולעשות את מה שאנחנו מחויבות ומחויבים לו – להמשיך את המפעל הכל כך חשוב שיצחק רבין התחיל.

וזה מה שמפלגת העבודה עושה עכשיו.

כשאמרתי לכל אורך הקמפיין שמפלגת העבודה חוזרת לדרך רבין בדיוק לזה התכוונתי.

כולנו יודעות ויודעים מה היה, כולנו יודעות ויודעים כמה נורא לא רק מה שהיה אז, אלא מה שעדיין קורה היום, בהסתה ובאלימות. הגיע הזמן שלנו לגרום לזה שזה ישתנה. אין לנו מקום אחר, אין לנו ארץ אחרת אין לנו מדינה אחרת אין לנו שפה אחרת. אין לנו שום פריווילגיה ואפשרות לוותר.

כשאנחנו מסתכלות ומסתכלים על מה שמדינת ישראל מתמודדת איתו ממש ברגע זה, בעקבות המלחמה, אנחנו מוצאים עצמנו במקום מאד קשה ואנחנו חייבות וחייבים לעשות את מה שאנחנו כן יכולות לעשות.

אנחנו כמדינה יהודית לא יכולות ויכולים להרשות לעצמנו, ולא רוצות להרשות לעצמנו בשום אופן להפנות עורף לפליטות ולפליטים, אנחנו היינו כל כך לא מזמן במצב הזה, ואין עולם שאנחנו נפנה להם עורף. לא יהיה.

רבין היה מה שהוא בשביל כולנו, משום שבתקופתו המפלגה שלנו חזרה לדבר ברור, התכווננה חזרה במדויק אל החזון הציוני ושרטטה את הדברים הנדרשים כדי להחזיר אותנו אל החזון הזה – חברה צודקת, כלכלה הוגנת, שוויון בין האזרחיות והאזרחים, ביחד עם היותנו בית של העם היהודי, ופתרון מדיני מוסכם עם שכנינו ושכנותנו.

עכשיו אנחנו חוזרות וחוזרים לדרך רבין, זה בדיוק מה שמפלגת העבודה עושה היום.

נמשיך לזכור אותו, ונזכור אותו תוך כדי שאנחנו בונות ובונים את העתיד שלנו, בדרכו.

דברים ששאמרתי הבוקר בכנס 100 לרבין של חוג הארבעה בנובמבר של מפלגת העבודה.

• קודם
• הבא