26 שנה לרצח רה"מ ויו"ר מפלגת העבודה יצחק רבין
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שני, 18 אוקטובר 2021 10:12
- מחבר\ת ערן חרמוני
26 שנה לרצח רה"מ, שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה יצחק רבין ז"ל - נקודת השפל הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. כנער בן 15 באותה העת האמנתי מאד ברבין ובדרכו והייתי גם פעיל בנוער העבודה בצמתים ובהפגנות התמיכה בו. כמובן שהייתי עם חבריי בעצרת. לאחר הרצח הרגשתי כפי שמנכ"ל משרדו שמעון שבס התבטא בזמנו ש"הלכה לי המדינה". הלכה לנו. הפער הכל כך גדול בין התקווה ורוממות הרוח לבין האסון, הביא עצב גדול - וכן גם הלם.
ראוי ונכון לדבר ביום השנה על תרומתו הענקית של רבין למדינת ישראל וקיומה. על הקרבות העקובים מדם שהוביל כמפקד חטיבת הראל בדרך לירושלים כאשר עצם קיומם של המדינה והיישוב היהודי עמדו בסימן שאלה. כקצין בצה"ל ורמטכ"ל ששת הימים. שגריר, שר ביטחון ורה"מ. רה"מ אשר הוביל שינוי עמוק בסדרי העדיפויות החברתיים והכלכליים וקידם השקעות ענק בחינוך, בתשתיות ובפריפריה. ממשלה שהסתערה כדי להתמודד עם כל האתגרים החשובים בתוך המדינה: הורידה אבטלה עצומה, פתרה משבר דיור ענקי, קלטה עליה גדולה, קידמה את חוק חיילים משוחררים, הביאה להשקעות משמעותיות וצמצום פערים ביישובי החברה הערבית, הנגישה את ההשכלה הגבוהה לעוד ועוד צעירים, וכו'; רה"מ אשר הוביל תהליך של שלום באומץ ומתוך הבנה כי מבחינה אסטרטגית אין לישראל שום יכולת להתקיים ללא היפרדות מלאה בנינו לבין הפלסטינים.
המורשת של רבין איננה נקיה מטעויות. אין אנשים מושלמים ובטח לא מדינאים שתמיד רק צודקים. אולם מושכלות היסוד בהבנה שהוביל, הן מבחינת הצורך בשינו סדרי העדיפויות והן מבחינת הצורך בהיפרדות ובשלום כנכס ביטחוני ולאומי ארוך שנים של ישראל, נכונות הן. כמובן שיש הרבה מאד לקחים. יש השואלים האם רבין היה ממשיך בתהליך השלום נוכח הפיגועים? פיגועים אשר הובלו ע"י הגורמים שביקשו להכשיל את תהליך השלום. כעובדה דרך אגב, רבין כל עוד חי סירב להיכנע לחמאס ולהעניק לו את מטרתו האסטרטגית - הפסקת תהליך השלום.
מי יודע מה היה קורה אילו? אני כן יודע שרבין היה ישראלי וציוני אשר ביטחון עם ישראל היה מקודש בעיניו, וכי האמין (וכך התבטא) שיש חלון הזדמנויות היסטורי לכונן שלום (שלום שיבטיח את ביטחון ישראל לדורות); אני גם יודע שרבין היה מנהיג לא רק בתואר, אלא מי שהבין כי התכונה הכי מקודשת במנהיגות היא הובלה ושינוי המציאות.
אבל התמקדות במורשת המנהיגותית והאידיאולוגית של רבין, בכל הכבוד, איננה מספקת בכלל. רבין לא סיים את דרכו הפוליטית ואת חייו בדרך הטבע, אלא נרצח בידי מתנקש, טרוריסט לאומן יהודי, וזאת בשיאו של מערך הסתה פרוע, אלים ושיטתי כנגדו וכנגד ממשלתו. מסע הסתה שהכותרת שלו הייתה שהוא לא לגיטימי..שאין לו מנדט..שהוא בוגד וגייס חמישי.
כן כל התבטאויות התרעלה האלה מוכרות לכן ולכם ולא רק מההיסטוריה - אנחנו נתקלים בהם גם בימים אלו ביתר שאת. הרובד העמוק שיצר את רצח רבין הוא האמונה של לא מעט אנשים כי ממשלה שזכתה לאמון הכנסת שנבחרה באופן דמוקרטי על ידי העם איננה לגיטימית, ובוודאי שפעולות של פשרה טרטוריאלית או ויתור על שטחים אינם לגיטימיים לתפיסתם. מכאן התרת הדם של רבין וממשלתו הייתה מאד ברורה. כל האקלים הזה שיצר את רצח רבין לא היה יכול להתחולל אם ההנהגה בימין, וכן בראשה עמד אז בנימין נתניהו, במקום לרכב על הנמר באופן ציני, הייתה דואגת להבהיר (לא בקריצת עין) כי זה הרג ובל יעבור.
זה כמובן לא נעשה באותם ימים וזאת עובדה, אבל מה שצריך להדיר שינה מעינינו כי אותו אקלים רעיל מובל על ידי אותם אנשים וממשיכי דרכם גם היום. אני אומר זאת בלב כבד ובצער גדול: אל נא נצפה לתוצאות שונות. הרצח הפוליטי באקלים הרעיל הזה הוא רק שאלה של זמן. אבל, זה גם הופך להיות מסוכן עוד יותר. כאשר השנים שחולפות מוכיחות כי לא מדובר היה במעין "תאונה מקרית" או "אירוע חד פעמי" שלאחריו נעשה תיקון, אלא שיש כאן מצב מתמשך שמתיר את דמם של רבים בעם וחותר תחת הלגיטימיות שלהם, זה כבר מייצר קרע שהופך להיות כמעט בלתי אפשרי להתגבר עליו.
אני מצטער שאינני מבטא אופטימיות יתירה. אני מאמין כי הלקח החשוב ביותר מרצח רבין הוא לא לעצום את העיניים, אלא להגיד את האמת בזמן אמת: ההסתה הרעילה בועטת ונושמת, ואם לא ייעשה משהו בנידון - אסון נוסף בדרך.
יצחק רבין ז"ל, יהי זכרו ברוך.
===
מעמוד הפייסבוק של ערן חרמוני
